ב-2014 נעשה ניסוי מעניין באיסלנד כששחקני קבוצת הכדורגל המקומית אלבורג הקימו קבוצת שליחים של 10 שחקנים שהתמודדה בריצת 10 קילומטרים נגד אלוף איסלנד במרחק הזה, קארי סטיין קרלסון. כל אחד מהכדורגלנים רץ קילומטר, קרלסון רץ את כל העשרה והגיע ראשון לקו הסיום אחרי 30 דקות ו-40 שניות.
המרדף הבלתי פוסק אחר הכדור עושה משהו | צילום: pixabay
עוד כתבות בנושא
האם יש קשר בין מהירות הריצה שלכם למבנה העצמות בכף הרגל?
מה מאפייני האישיות של ספורטאי סבולת מצליחים?
האם יש קשר בין תכונות אופי לסוג הפעילות הספורטיבית שלכם?
הסיפור הזה אולי ישרת את מי שנוהג לרדת על כדורגלנים ועל היכולות האתלטיות שלהם, אבל צריך לזכור שמדובר היה בקבוצה די חובבנית וברץ ברמה מקצוענית. מצד שני, אם יש ענף ספורט קבוצתי שבו צריך, בין השאר, סבולת לב-ריאה ברמה גבוהה מאוד – זה הכדורגל.
בימינו כבר אי אפשר לרמות. בכדורגל המקצועני הכל מדוד, כל שחקן עולה למגרש עם צ'יפ ואחד הנתונים החשובים ביותר שהצוות המקצועי מקבל עליו הוא המרחק הכללי שאותו הוא רץ (או הלך) במשחק שלם והמהירויות שאליהן הוא הגיע. מן הסתם, ככל שהוא יהיה מהיר יותר כך הוא גם ירוץ יותר.
בכדורגל המקצועני, שחקני כדורגל רצים בממוצע קצת יותר מ-11 קילומטרים למשחק. אולי בארץ זה קצת פחות, אבל מי שתמיד בולטים לעין הם השחקנים שרצים יותר מזה. בדרך כלל מדובר בקשרים ובמגנים שצריכים לכסות יותר שטח על המגרש. סטטיסטיקה של מרחק ומהירות מלמדת אותנו בין השאר על היעילות של השחקן, והיא כל כך חשובה עד כדי כך שבמקרים רבים היא יכולה להעלות ערך כספי של שחקן.
במונדיאל שייצא לדרך ביום חמישי, כדאי שתשימו לב לשחקן נבחרת צרפת אנגולו קאנטה, שהוא גם שחקנה של צ'לסי האנגלית. הכינוי שלו הוא "המרתוניסט" מאחר ומדובר בשחקן שלא מפסיק לרוץ בכל מקום על המגרש. הוא קשר הגנתי ונחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים באירופה בזכות העובדה שהוא פשוט לא מפסיק לרוץ וגם עובר את ה-12 קילומטרים למשחק.
חברו לנבחרת פול פוגבה אמר עליו: "כולם יודעים שקאנטה יכול לרוץ כמו 11 שחקנים וזה הדבר החשוב ביותר". המנג'ר האגדי אלכס פרגוסון אמר עליו שהוא השחקן הטוב בפרמיירליג בכלל היכולות האתלטיות שלו ומאמנו הנוכחי בצ'לסי אמר שהוא מחכה ליום שבו קאנטה ירים כדור וירוץ לנגוח אותו לשער. המסקנה – אם פעם התלהבו בעולם בעיקר מיכולות שליטה בכדור ובעיטות לשער, היום שמים דגש גדול יותר על היכולות האירוביות וכנראה שסבולת לב-ריאה ברמות הגבוהות ביותר שווה היום הרבה יותר מפעם בעולם הכדורגל.
צ פ ו | בתנועה של מספר 7 אנגולו קאנטה
אם כבר הזכרנו סבולת לב-ריאה, קאנטה היה הכדורגלן היחיד חוץ מכריסטיאנו רונאלדו, שנבחר לרשימת 50 הספורטאים בעלי היכולות האתלטיות הטובות ביותר שפרסם ספורטס אילוסטרייטד. קאנטה דורג 48 ואילו כריסטיאנו רונאלדו דורג במקום הראשון. זהו עוד תואר מכובד לכוכבה של ריאל מדריד ונבחרת פורטוגל, שרבים גם מחשיבים ככדורגלן הטוב בעולם.
זה לא המקום לעסוק ביכולות המשחק של כריסטיאנו רונאלדו, אבל בהחלט המקום לנתח את היכולות האתלטיות שלו. במאמרים רבים שעוסקים בכריסטיאנו רונאלדו ובפיזיולוגיה, נכתב שהוא היה יכול להיות ספורטאי מצטיין בלא מעט ענפים. יש לו כוח מתפרץ אדיר (היה רחוק ב-30 מאיות מאלוף ספרד ב-100 מטר במבחן של ריצת 30 מטרים כולל זינוק), יש לו ניתור ברמה של כדורסלן אתלטי מה-NBA ובהתחשב במדידה לא רשמית שביצעו פעם באמצעות תוכנה מסוימת כשרונאלדו רץ למרחק של 100 יארד, יש הערכה שאומרת שיש לו פוטנציאל לרוץ 100 מטר בזמן של כ-10.30 שניות, למרות שממש אין לו טכניקה של ספרינטר.
אחד הנתונים הבולטים ביותר של כריסטיאנו רונאלדו הוא צריכת החמצן המרבית לפי אחת הבדיקות שנעשו לו ופורסמו. הערך שמפורסם בבדיקת vo2max הוא מיליליטר חמצן מנוצל בדקה לעל קילוגרם משקל בגוף, והתוצאה של רונאלדו היתה 75. ערך כזה מתקרב לממוצע של ספורטאים מקצוענים בתחום הסבולת. לצורך ההשוואה, באחת הבדיקות של כריס פרום שפורסמו התוצאה היתה 84.6 ורץ האולטרה מרתון וההרים קיליאן ג'ורנט מגיע ל-85 עד 90 וגם יש ספורטאים שמגיעים ל-95 ויותר (בעיקר גולשי סקי קרוס קאנטרי). ובכל זאת, אף כדורגלן לא מתקרב ל-vo2max של רונאלדו. זה יכול ללמד אותנו, שחוץ מלפנטז על רונאלדו כאתלט קרב 10, אפשר בהחלט להשתעשע ברעיון של רונאלדו (עם 10 אחוזי השומן שלו) כרץ למרחקים ארוכים או טריאתלט.
אז רונאלדו וקאנטה הם אולי כדורגלנים בעלי יכולות אתלטיות יוצאות דופן, אבל מה שבטוח זה שברמות הגבוהות של הכדורגל אי אפשר לשרוד ללא יכולות אתלטיות ברמה גבוהה וזה אומר שחייבים מהירות וסבולת. מי שהכיר כדורגלנים בבית הספר, יכול אולי להיזכר שבדרך כלל הם היו היותר דומיננטיים בריצות למרחקים במסגרת שיעורי הספורט. בכל תחילת עונה דואגים בקבוצות הכדורגל לעבוד קודם כל על היכולת האירובית עם הרבה ריצות למרחקים ארוכים, וכשעונת המשחקים מתחילה, הבסיס האירובי עוזר לכדורגלנים לשפר את היכולות שלהם באימונים אחרים.
בסך הכל צריך לזכור שבמהלך משחק כדורגל ובאימונים המדמים משחקים, הכדורגלנים נמצאים כל הזמן בסוג של אימון פרטלק (משחקי מהירות) או אימון ספרינטים. הם משנים קצבים, מגיעים למהירויות הגבוהות ביותר שלהם, חוזרים לריצה קלה וכך הלאה. אלו בדיוק האימונים שעוזרים לכל אחד לשפר את היכולת האירובית שלו, ולכדורגלנים – תרצו או לא, יש את זה בגדול.
לצורך הדוגמה, שחקן שמכסה 11 קילומטר במהלך משחק כדורגל, רץ כ-75 עד 80 אחוז מתוכם בריצה קלה, עוד 10 אחוז במהירות בינונית ועוד 10 אחוז במהירות גבוהה. אם נתרגם את זה לאימון ריצה נקבל משהו כמו 45 ספרינטרים למרחק של 20-30 מטר עם דקה עד דקה וחצי התאוששות ביניהם. אחלה אימון. בנוסף, העובדה ששחקני כדורגל קופצים הרבה ומבצעים שינויי כיוון, תורמת לטכניקה שלהם כרצים למרחקים ארוכים דווקא.
למרבה הצער, קשה לדעת במספרים מהן היכולות האירוביות של כדורגלנים. אף כדורגלן מקצוען פעיל לא יסכן את עצמו בהשתתפות במרוצים שונים, אחרי הכל מדובר ב"מכונה" ששווה הרבה כסף. מה שכן, לא מעט כדורגלנים הפכו את הריצה למרחקים ארוכים לתחביב לאחר הפרישה שלהם. ראול גונזאלס (לשעבר ריאל מדריד) ודוויט יורק (לשעבר מנצ'סטר יונייטד) רצו מרתונים בתוצאות יפות בשביל חובבנים, והבולט מכולם היה לואיס אנריקה, שאחרי שפרש מברצלונה ב-2004 החל להתאמן בריצה למרחקים ארוכים ובטריאתלון. אנריקה סיים את מרתון פירנצה בזמן של 2:58 שעות והמטרה הבאה שלו היתה תחרות איש הברזל איירונמן פרנקפורט, אותה סיים בזמן של 10:56 שעות. לאחר מכן הוא נרשם לאיירונמן אוסטריה במטרה לגלות את הפוטנציאל האמיתי שלו בטריאתלון למרחקים ארוכים, אבל אז הגיע המינוי שלו למאמנה של ברצלונה, וההרשמה בוטלה.
לסיכום, יכול להיות שיש שחקני כדורגל שיצא להם שם רע בכל מה שקשור ליכולות אתלטיות ולעבודה קשה, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה שכדורגלנים ברמה הגבוהה חייבים להקריב ולעבוד הכי קשה שאפשר במגוון רחב מאוד של אימונים. בלי כוח, מסת שריר גבוהה, מהירות והרבה סבולת לב-ריאה לא מגיעים לשום מקום בכדורגל, וגם כריסטיאנו רונאלדו הגדול תמיד דאג להתאמן יותר קשה יותר חזק מכל אחד מסביבו. מונדיאל שמח.
