הצביטה בלב שחשים בני משפחת מושיאשוילי מתחילה להיות מורגשת כבר בפסח, אז כולם מתכנסים יחד סביב שולחן החג ורק נתנאל ז"ל חסר. "כל התקופה הזו של פסח, יום השואה, יום הזיכרון, עצמאות ושבועיים אחר כך האזכרה טעונה ומאוד לא פשוטה", מספר יעקב, אביו של נתנאל. "בכל פעם עולה גל של געגוע, כאב וזיכרון וזה לא קל. אי אפשר לתכנן את הגלים האלה שבאים והולכים, ויכולים להפתיע אותך ביום בהיר וביום אחר כלל לא להופיע".
סמל ראשון נתנאל מושיאשוילי נהרג בגבול רצועת עזה ב-2012. הוא שירת כחובש פלוגתי בגדוד 12 של חטיבת גולני, והוא היה הראשון להסתער על מחבל יחד עם הסמח"ט ובכך מנע פיגוע גדול והציל את חבריו. רבים מבני המשפחה של נתנאל שירתו בגולני, ובהם יעקב עצמו שהיה סרן בחטיבה וכך גם בני דודו של נתנאל, אחיו ואחותו. "אנחנו חיים ונושמים גולני בבית", הודה יעקב בגאווה.
מה אתה הכי זוכר מנתנאל?
"הכל. כאילו דבר לא השתנה. אפילו שהוא לא נמצא איתנו פיזית אני חש אותו ומרגיש אותו ביום ביום. אנחנו מדברים בצורה מאוד חופשית בבית על החוסר שלו, לא מסתירים את זה ולא מייפים. כל אחד מבני המשפחה, במיוחד בימי שבת כשאנחנו יושבים יחד, מספר על החוויות שלו ועל הגעגוע שלו לנתנאל, לנתי. בין אם נרצה או לא זה יצוף באיזה הקשר, כמו בזמן שאני מברך את הילדים אני מזכיר כמובן גם אותו. וכך, השיחות האלו שמעלות זיכרון שמח וגם עצוב, מתגלגלות כל השנה. אנחנו לא צריכים יום זיכרון לאומי או פרטי כדי לזכור את נתי, כי אנחנו זוכרים אותו כל השנה. אבל את הגעגוע אי אפשר לאמוד".
"את הגעגוע אי אפשר לאמוד" | צילום: באדיבות משפחת מושיאשוילי
איך היית מתאר את האדם שהוא היום לו היה איתנו?
"אני בטוח שהתכונות שאפיינו אותו בצעירותו היו מתעצמות כמו אהבת הזולת, שמחת החיים, הדאגה לאחר. החשיבה על האדם שלידו, להיות תמיד בשמחה. אלה היו הדברים החשובים ביותר מבחינתו. מי שהכיר אותו ונחשף אליו מיד נדבק אליו, אל הנתינה ואל האהבה שלו, אל החיוך שנמרח לו על הפנים ואל שמחת החיים. הוא ודאי היה מקים משפחה, לומד מקצוע שאהב, בדיוק מה שכל הורה מצפה מהילד שלו".
לאחר מותו הקימה משפחתו של נתנאל עמותה, "אור נתנאל" שמה, במטרה להנציח את דרכו ואת מורשתו במגוון דרכים ויוזמות חברתיות. "יש לנו כולל לאברכים שלומדים כל שישי לזכרו, אנחנו מפעילים גמ"ח לנזקקים שמחלק מזון בכל יום חמישי, הפעלנו בעבר שיעורי הכנה לבית ספר לילדים בני 4 עד 6 ועוד", מספר יעקב. "ובכל שנה גם מתקיים טורניר קט-רגל לזכר נתנאל בסמוך ליום ההולדת הלועזי שלו".
אחיו של יעקב ודודו של נתנאל, אבי מושיאשוילי, היה בצעירותו רץ בכיר שהגיע להישגים נאים בענף. בשנים האחרונות עבר לתחום האימון והוא זה שעלה את הרעיון לקיים גם מרוץ לזכר אחיינו. וכך נולד לפני שנתיים מרוץ נתנאל שיתקיים ב-13 במאי השנה בפעם השנייה באשקלון, עיר הולדתו של נתנאל.
מרוץ לזכרו של נתנאל מושיאשוילי
"אבי שאל אותי מה דעתי לעשות מרוץ לזכרו של נתי ועניתי שנעשה מה שאפשר כדי להביא לתודעה הציבורית את מורשתו", נזכר יעקב. "ראינו כמה הד יצר המרוץ הראשון בכל הקשור להפקה ולתודעה הציבורית, ולכמות האנשים שנחשפה לפעילות של נתי ולחייו. השנה אבי נתן דגש מאוד חזק מבחינה מקצועית ומבחינת הפצת דבר המרוץ, והפך אותו למרוץ בקנה מידה של החשובים בישראל. המטרה היא למסד את האירוע הזה".
נתנאל אהב לרוץ?
"נתי אהב כל מה קשור לספורט. בין אם מדובר בקרב מגע, בכדורגל או בריצה. המשפחה שלנו מאוד ספורטיבית. אנחנו חיים את זה".
מה הוא היה חושב לדעתך על המרוץ שמאורגן לזכרו?
"מבחינתי הוא רואה אותו ואני בטוח שזה עושה לו טוב שעוד אנשים שומעים עליו ושואלים מי היה נתי מושיאשוילי. כולם שומעים על מה שהקריב למען המדינה והשם שלו מתפרסם ברבים. נתי היה תלמיד ישיבה חרדית עד כיתה יא', ואז החליט שהוא מיצה את העולם הזה ובחר להתגייס לצה"ל. הוא עבר דברים בחייו שהפכו אותו מודל לחיקוי לנוער של היום".
