האדם הקדמון, בן מחזור שלי, מדד את הריצה שלו עם שעון חול. אחר כך הופיעו הסטופרים הגדולים של המורים לספורט, אחריהם הקאסיו מיפאן בזיל הזול עם שעוני העצר ובסוף התחילו ההתמחויות. שעוני דופק, פּוֹדים לרגל למדידת המרחק, אחד לצעדים ואחד לקלוריות ואז בא הגרמין והעולם נברא מחדש. לתוך קופסה לא קטנה דחפו כל מיני אלקטרוניקות וגם צ׳יפ של ג׳יפי.אס. מאז, כבר המון שנים, עברתי איתם את כל האבולוציה. מהשעון הראשון שהשתרע בנינוחות מכף היד למרפק ועד לתכשיט התבוני הצמוד עכשיו למפרק היד שלי.
גרמין Forerunner 620. הוא נפלא אבל לא מושלם
מבחן שוונג לגרמין Forerunner 620
זה לא נכון לקרוא לדבר המשוכלל והאופנתי הזה שעון. הוא הרבה יותר מזה (ובמעט תכונות גם קצת פחות מזה). אני מניח שיש מי שכבר חישב כמה יותר עוצמה יש ב-42 הגרמים האלה של פלסטיק ואלקטרוניקה ביחס למחשב הראשי של החללית הראשונה שיצאה מעבר לאטמוספירה. זה מדהים כמה אפשר לדחוס פנימה. והאמת – מרביתנו לא ממש צריכים את רוב התכונות האלה. הרי מה בסך הכל ביקשתי, לקום בבקר, לשתות קפה, משהו לפה, נעליים, כפתור Start ולדרך. אבל כדי לשרוד את התהליך אני נדרש למיומניות של טייס מסק״ר או לפחות של גיימר ותיק ומנוסה. להתחבר ללויין, לעבור למסך המתאים, להתאים את הקדנס, להתייצב על קצב לב ב-Zone הנכון, להקפיד על צריכת חמצן, לא להעליב את השותף הווירטואלי. וזוהי רק ההתחלה. מתנצל, אבל אני מכור לזה.
> מבחן שוונג | אופני כביש רידלי נואה אר.אס. – NOHA
> מבחן שוונג | נעלי ריצה נייקי Flyknit lunar2
ובחזרה לכף היד. יש בו את כל מה שרץ צריך – וגם הרבה ממה שהוא לא צריך. שעון, אפשרות להתאים את עמודי הנתונים כמסורת מערכת ההפעלה של גרמין, מסך מגע אמין ויציב. רצועת דופק, הערכת ספיגת חמצן מירבית (VO2 Max), ממשק יעיל וידידותי לרשת, ליישומון באמצעות טלפון חכם, יועץ התאוששות, חזאי מירוצים, מד קלוריות, מספר צעדים, אורך הצעד, משך זמן שהיית הרגל על הקרקע ועוד ועוד ועוד. הכל עובד והכל מתוקתק. תמיכה מוחלטת בכל זווית אפשרית של האובססיה. השעון קל ודק, אסתטי ומעוצב בצורה שמאפשרת לענוד אותו בכל שעות היום. המכשיר הזה עמיד למים ומשך חייה של הסוללה – על פי נתוני היצרן – סביר ביותר (עד שישה שבועות כשעון, ועד עשר שעות במצב קליטת ג׳י.פי.אס).
סיכום
רצתי עם השעון הזה כבר כבר קרוב ל-2,000 ק"מ ואני עושה איתו את מה שעשיתי עם כל קודמיו. מרחק, קצב, לאפים ויומן ריצה. הכל עובד מצויין, השירות של רונלייט יוצא מן הכלל. ובכל זאת יש כמה תכונות שמחייבות התייחסות לקראת המהדורה הבאה (של השעון או של עדכוני התכנה). למשל: לפעמים בריצה – כשהמאמנים לא בסביבה אני עוצר לרגע. בברזיה, להתפנות ליד הגדר המוסתרת, לאכול תמר או ג׳ל. בכל עצירה שכזו אני עוצר גם את השעון. זה הזמן שבו אני עושה גם סיכומי ביניים. כמה רצתי, כמה נשאר, מה הקצב וכל הג׳ז הזה. אבל מתכנתי השעון כנראה כבר מזמן לא עזבו את הכורסה המסתובבת, הרד בול וחטיף האנרגיה. כי אחרת אין דרך אחרת להסביר מדוע עם עצירת השעון מסתיר מסך שמירת נתונים – Save – את כל הנתונים שנאגרו בינתיים.
אין טעם להעמיס על הרץ הממוצע את כל מיליון התכונות האלה. צריך לאפשר תיכנות השעון לפי חבילות בסיס (מתחיל, מתקדם, מקצוען, מאמן). עם כל כך הרבה אפשרויות אפשר היה לתת לנו עוד קצת בתחום השעון הפשוט – כמו למשל שעון מעורר בסיסי כדי לקום בזמן לריצה. ואם לא, אז לפחות שירוץ במקומי כמה פעמים בשבוע. לדעתי הוא יכול.מחיר: 2,599 שקל (באתר החברה)
גרמין 620 בשוונג שופ – היכנסו ובידקו
אברום בורג
רץ חושב רץ חושב
