אני סולד פיזית מהביטוי "לחשוב מחוץ לקופסה". ראשית, לרבים מאלו המשתמשים בו מוטב היה לנסות קודם למצות את החשיבה בתוך הקופסה, לפני שהם מחפשים לחשוב מחוצה לה. שנית, המשתמשים בביטוי זה מרמזים שקיימת אצלם היכולת לחשוב בצורה חדשנית ורדיקלית שמתעלמת מכל מוסכמה או קונבנציה, בו בזמן שהם עושים בביטוי שהפך קונבנציונלי להחריד – "לחשוב מחוץ לקופסה". בקיצור – לא כוס התה שלי. ההקדמה נועדה כמובן לספר על היוצא מהכלל. כי אחרי ריצה עם נעלי הלונר אפיק פלייניט (LunarEpic Flyknit) החדשות של נייקי, אין מנוס מלהודות, שכאן נייקי חשבה מחוץ לקופסה.

התחושה על כף הרגל היא כמו של גרב מעט הדוקה ומעט קשיחה

מבחני שוונג נוספים 
נעלי ריצה של און מדגם Cloudflyer
אוזניות ריצה של Plantronics
שעון גרמין מדגם 235 Forerunner

נתחיל במה שנראה בבירור לעין – הצורה. צורתה של הנעל שונה מכל נעל ריצה מוכרת. הגפה של הנעל (החלק העליון) היא יחידה אחת רציפה שעולה מהאצבעות והעקב, אל מעל לקרסול. הגפה כולה עשויה בטכנולוגיית ה-Flyknit של נייקי שמבטיחה הצמדה מושלמת של הנעל לכף הרגל. התחושה על כף הרגל היא כמו של גרב מעט הדוקה ומעט קשיחה, שמתכווצת ומתרחבת בהתאם לגודל הרגל ולתנועותיה. האחיזה של הגפה עולה כאמור עד מעל הקרסול, אך סביבת הקרסול נותרת דינמית, גמישה, מהודקת לרגל בנוחות ונעימה למגע. העיצוב של הנעל אחיד ומסוגנן בצורה יוצאת דופן. הנעליים משכו מבטים והתעניינות על מסלולי הריצה מהרגע הראשון, בעיקר מנשים עם חוש לעיצוב ואופנה. אותן נשים נמשכו לנעל כמו עש ללהבה, ורבות התנדבו "לבחון אותה" בשבילי.

החשש כשנועלים נעל ריצה בה טכנולוגיה של רקמה או סריג היא זו שנועדה לאחוז את כף הרגל, היא שהאחיזה לא תהיה מספקת. בנושא הזה, המיתרים שמחברים את שני צדי הלונר אפיק לאזור השרוכים, מתכווצים ונמתחים לפי גודל ותנועת כף הרגל, והאחיזה של הנעל בכף הרגל בהחלט מרשימה. אדרבא, הנעל יושבת הדוק ונוח על כף הרגל יותר מכל נעל שהכרתי, והופכת בעצם להמשך ישיר של הגוף (אותה שאיפה נצחית של יצרני הנעליים ל"תחושת גרב"). בנוסף, הנעל מנדפת זיעה באופן טוב. יחד עם זאת, ספק את גרסת הלונר אפיק שנבחנה מתאימה לרצים עם קריסת כף רגל משמעותית.

חיתוכי לייזר בסוליה הפזורים במעין מעגלים בחמישה משטחי דריכה בולטים ונפרדים

על בלימת הזעזועים אחראיים שלושה חלקים: הראשון קצף ה"לונרלון" בולם הזעזועים שנייקי משתמשת בו כבר כמה שנים; השני הם החריצים שנחתכו בטכנולוגיית לייזר לכל אורך צדי הסוליה המרכזית – חריצים אלו מתכווצים ומתרחבים עם נחיתת והמראת הרגל מהרצפה ובולמים זעזועים; השלישי הם חריצי חיתוך לייזר נוספים, שמתכווצים ומתרחבים גם הם, ופזורים במעין מעגלים בחמישה משטחי דריכה בולטים ונפרדים בסוליה התחתונה – זו שנוגעת ברצפה. התוצאה היא בלימת זעזועים רכה ונעימה, משמרת מידה של קפיציות בהמראה של כף הרגל קדימה. כל זאת, במשקל נעל נמוך, של 235 גרם במידה 44 לגברים.

השורה התחתונה מבחינת התחושה במבחן, היא שהלונר אפיק גם גורמת לך לרצות לרחף ולהמריא, וגם גורמת להרגיש שזה אפשרי. אם מראה הנעל העלה חשש שמדובר בנעל בה העיצוב בא על חשבון האפקטיביות, חשש זה לא רק מתבדה במהירות, אלא מתחלף בתחושת ריחוף ורצון לרוץ מהר.

מבחן שוונג

בריצה הראשונה שלי עם הלונר אפיק, מבחן היכרות קליל של 6 ק"מ, רצתי, משום מה, 25 שניות מהר יותר לכל קילומטר מהקצב בו רצתי בשבועות שקדמו לכך. הקלות והאחיזה של הנעל על כף הרגל, הרצון לבדוק כיצד ועד כמה הנעל מגיבה כשהיא נלחצת, והתגובה המצוינת של הנעל למהירות, רק המשיכו להטיס את הרגליים מהר יותר קדימה.

הקופסה של הלונר אפיק מגיעה עם שני סטים של מדרסים שנועדו להיכנס לתוך הנעל. סט אחד עבה וקשיח יותר, וסט שני דק וקל יותר. אם המדרס העבה והקשיח יותר נועד למטרה שונה מהמדרס הדק, אודה שלא בדיוק הצלחתי לפענח מהי. ההבדל בבלימה ובתמיכה נגד קריסה בין שני המדרסים, אמנם קיים, אבל הוא מינורי.

המסקנה שלי היא שהלונר אפיק מתאימות לריצות אימון על משטחי אספלט-כביש של עד 15 ק"מ, או לתחרויות כביש. האחיזה שלהן והנוחות שלהן על אספלט מצוינת, אך הן לא בנויות לשטח. בריצה על כורכר, חדרו לחריצי הלייזר בסוליה אבנים קטנטנות, שאחרי הריצה היה צורך להוציאן.

הלונר אפיק היא נעל פורצת דרך, נוחה, יעילה, קלה ומהירה. בהחלט הברקה פורצת דרך של נייקי, שזכאית לציון גבוה מאד גם על התכונות של הנעל, וגם על החדשנות והעיצוב.

דרופ: 8 מ"מ

משקל: 235 ג' במידה 44 לגברים

מחיר: 900 שקל

ציון שוונג: 9.0