לכל מבחני שוונג – לחצו כאן
ריצת מבחן: הנעל נבדקה ונבחנה למרחק 120 ק"מ (מינימום הדרישה למבחן בשוונג עומד על 100 ק"מ)
עולם נעלי הריצה שלנו מתוח בשנים האחרונות בין הנעליים המקסימליסטיות – מגודלות, תומכות, מייצבות וסופגות – והוקה בראשן לבין הריצה ברגליים יחפות או עם נעלי המינימום. כל שאר מותגי הנעליים מכוונים אל נקודות שונות לאורכו של הספקטרום המתרחב הזה. אי שם, באמצע בדיוק ניצבת תמיד הגוסט של ברוקס. קוטפת שוב ושוב אותות הצטיינות ו״פרסי בחירת העורך״.
הנעל החדשה בסדרה גוסט 11 לא שונה מכל קודמותיה. אז מה יש ברוח הרפאים הנוכחית שעושה אותה לנעל המובילה כל כך הרבה רגליים? היא מתאימה להרבה סוגי רצים, בלי להיות בינונית, ממוצעת או משעממת. ב-Runners World תארו את הנעל בערך כך ״רצים מתחילים יאהבו את השיכוך הנח, ותיקי מרתונים יבחרו בה כי אפשר להעמיס עליה המון קילומטרז׳ שבועי ורצי כביש יאהבו את התנועה המהירה והשוטפת שלה״. אלה כותרות מדויקות הנתמכות בתשתית הקודמת ומקודמות באמצעות כמה שינויים טובים.
כתבתי כאן בהשתפכות על הגוסט הקודמות וגם הדגם הזה לא מאכזב, טוב ואפילו מעט מפתיע לנעל אמצע הדרך כל כך מהוגנת. הסוליה עשויה משני חומרים שונים, העקב הסופג ומשכך והחלק הקדמי המייצר קפיציות ומעבר מהיר מהנחיתה לתנועה הבאה. לקח לי כמה קילומטרים להתרגל להבדלים במנח, אבל עם ההתרגלות באה גם הנאה מסוג אחר. הנעל מרגישה קלה יותר ומהירה למרות שהיא לא שונה במשקלה ומעניקה תחושה של שילוב מאוזן בין קלות, ספיגה, נוחות ותמיכה.
מבלי להיכנס לפרטי הנדסת החומרים והטכנולוגיות של הסוליה התחושה שהנעל החדשה מעניקה היא של ספיגת זעזועים מצוינת ופיזור יעיל מאד של הנחיתה והמגע עם הקרקע. כמה קילומטרים מתוך ה-120 שרצתי כבר עם הנעל עשיתי עם נעל אחרת על הרגל השנייה. הוקה, און, וגוסט 10 ומול כולם הרגשתי משהו מאד מיוחד. התגובה של הסוליה שונה מהעקב לקידמת הרגל ומאפשרת למעשה מעבר מאד מהיר של התנועה מנחיתה לתחילת התנועה הבאה. אותו הצעד, אותה הריצה אבל רגל אחת (זו עם הגוסט 11) הרגישה יותר מהירה מהרגל השנייה, זו שבלי הגוסט. אני לא יודע איך תהיה ההרגשה לאלה שנוחתים על החלק הקדמי של כף הרגל, והם לא זקוקים לסיוע במעבר מהחלק האחורי לקדמי. אבל לנו, הרוב הגדול של נוחתי העקב, זאת בשורה טובה ומשמחת. אחת הריצות היתה בחו״ל בגשם שוטף ועל דרכים חלקלקות ובוציות – אחיזת הכביש היתה מעולה. העיצוב והחומרים של החלק העליון של הנעל, הגפה, מבטיחים הצמדות של הנעל למתאר הרגל בתמיכה טובה מאד שלא משתנה עם השתנות תוואי השטח ותנאי מזג האוויר. להפך הנעל נושמת ואפילו בחמסינים של תל אביב כף הרגל מאווררת, מנוקזת ולא מתבשלת במיץ של עצמה.
בביקורת אחת שקראתי מישהו התלונן שהשרוכים קצרים מדי, שלי דווקא היו בסדר ובאתר אחר כמה קוראים ציינו שעם הנעל הזו הם רצו כמה ריצות בלי מדרסים והרגישו נח גם בסביבות כף הרגל וגם בברכיים. מעניין לשים לב האם זה באמת עובד.
לסיכום: אם אתם מחפשים נעל לקילומטרים הארוכים, או לריצות ההתאוששות זאת הנעל בשבילכם. אם אתם זקוקים לנעל שתכסה את כל טווח הצרכים הגוסט היא – שוב הנעל שלכם. אם אתם רצים של נעל אחת – זו הנעל ואם יש לכם אוסף, ראוי שגם לה יוקדש בו מקום.
