לכל מבחני שוונג – לחצו כאן
ריצת מבחן: הנעל נבדקה ונבחנה למרחק 110 ק"מ (מינימום הדרישה למבחן בשוונג עומד על 50 ק"מ)
בשנים האחרונות פיתחתי נטייה לרוץ בתחרויות עם נעליים יותר קלות מסדרת הגוסט (Ghost) של ברוקס, שאותן מאוד אהבתי כשהתחלתי לרוץ מרתונים. משום מה כל האינפורמציה מסביב עשתה את שלה. איכשהו הבנתי שכדאי לי לבחור בנעליים עם דרופ נמוך (דרופ זה הפרש הגובה בין החלק הקדמי של הנעל לאחורי, ד.ב) כי הן יותר קלות וכך נחשבות למהירות יותר והמטרה שלי היתה לשפר תוצאות.
עוד מבחני שוונג
חולצת ריצה קלה מדגם Better than naked
קסדת הרכיבה The One של בולה
גרבי ריצה מדגם RU4
רק מצפייה במרתון גדול ואיכותי בחו"ל בטלוויזיה אפשר להבין שרוב הרצים המהירים בעולם משתמשים בנעלי תחרות של אדידס או נייקי, כשמדי פעם גם חברות אחרות כמו ברוקס מקבלות קלוז אפים במסך הטלוויזיה, וגם אז רואים את הדגמים המינימליסטים שלהם. יהיה קשה מאוד למצוא רץ מקצוען עם נעליים כמו גוסט 9 – ודווקא זה גרם לי לאחרונה לנסות ולהיזכר למה רצתי את המרתון הראשון שלי עם נעלי ברוקס מסדרת גוסט.
זה התחיל בזה שחיפשתי נעל רחבה וברוקס הציעה מידת רוחב בסדרת הגוסט, וזה המשיך בהתאהבות מהצעד הראשון ועד לחציית קו הסיום של המרתון הראשון. כשרוב הלקוחות הפוטנציאליים של ברוקס הם רצים חובבנים שמחפשים נוחות מקסימלית כמוני – זה הפרמטר הכי חשוב.
וזו גם המסקנה הראשונה והחשובה שיש לי לגבי גוסט 9. זו ללא ספק אחת הנעליים שגרמו לי את התחושה הנוחה ביותר מיד עם הנעילה ואם היו לי ספקות שהריצה הראשונה תרגיש קצת אחרת מההליכה הרי שהתבדיתי. פתאום הבנתי למה כל כך התחברתי לנעל הזאת בעבר, ועם כל זה – ברוקס לא רק שלא ירדו בדרופ בדגם החדש, הם גם הפכו אותן לפחות קלות. זה אומר שהדרופ הוא 12 מ"מ וזה נחשב הרבה, והמשקל של הנעל למידה 9 הוא 301 גרם.
כמובן שהמעבר שלי לגוסט 9 היה הדרגתי. בנוסף, המעבר הזה קורה כשאני מעלה קילומטראז' תוך כדי אימונים למרתון כך שאחרי כמה ריצות קצרות יחסית כבר הגעתי איתן לנפחים של 25-27 קילומטרים בריצה אחת. במקביל ניסיתי אותן גם באימוני איכות קצרים.
בתור רץ חובב ולא הכי קליל, שעדיין נמצא בשלב שיש לו הרבה מה לשפר ולא קצת – הבנתי שהגוסט 9 היו בדיוק מה שהייתי צריך כרגע. קודם כל בגלל הנוחות שמשרתת אותי מצוין בריצות הארוכות – הנעליים רכות מאוד, במיוחד באזור שעוטף את החלק האחורי של כף הרגל וגם באזור הלשון של הנעל מקדימה. אני ממש מרגיש כאילו שהרגל עטופה בכריות. שינוי נוסף שהוא גם משמעותי לעומת הנעל הקודמת בסדרה הוא שהחלק העליון של הנעל יותר רחב ומאוורר, וזה מתאים מאוד למזג האוויר הישראלי אם כי בתנאי גשם האוורור הזה דווקא יכול להרטיב יותר את הרגל.
אגב, בניגוד לדגמים הקודמים של הנעל בהם בחרתי במידת רוחב, כאן לא הייתי צריך ונראה שהמידה הרגילה היא רחבה יותר וזה הספיק לי. מדובר בנעלי ריצה נייטראליות וזה אומר שאין בהן תיקון שמוסיף תמיכה ויציבות למי שזקוק לזה. ובכל זאת, הנעל הזאת מרגישה יציבה במיוחד לעומת ההרגשה הממוצעת שאנחנו מקבלים בנעלי כביש. זה אומר שכיף מאוד לרוץ אתה גם על משטחים אחרים, ויש כאלה (ואני אחד מהם) שיגידו שאפילו קצת יותר בטוח לרוץ אתה.
אחרי ריצות בקצב קל ועוד שתי ריצות ארוכות, לקחתי את הנעליים למבחן מהירות באימון אינטרוולים. אני בהחלט יכול להעיד שלא הרגשתי הבדל משמעותי בין האימון הזה לאימון דומה קודם שבוצע עם נעליים ששוקלות כמה עשרות גרמים פחות ואמורות להיות מהירות יותר. זה לא שירדתי במשקל או השתפרתי בין האימונים, אבל כנראה שרצים ברמה של 30-35 דקות ל-10 קילומטרים זקוקים לציוד הזה יותר מאשר רצים של 40 דקות ומטה. ואולי פשוט התכנון של גוסט 9 הפך אותן למהירות למרות הכל.
חברות שמייצרות נעליים שאמורות להיות מהירות יותר מתגאות במבנה מסוים בסוליה שאמור לעזור לנו להשתמש יותר באזור הכריות של כף הרגל, ואני בהחלט מרגיש שאני מקבל את זה גם בנעליים האלו. זה קורה ככל הנראה הודות לשלושה פסים שמחלקים את החלק הקדמי של הסוליה לשלושה חלקים והופכים אותו להרבה יותר גמיש, ובכך משפרים את התנועתיות של הנעל ושל כף הרגל תוך כדי הריצה.
גם ברמת העיצוב יש שיפור. כמובן שברוקס עדיין לא יכולים להתחרות בעיצובים של החברות המובילות שצויינו כאן, אבל לדעתי גוסט 9 היא היפה ביותר בסדרה הזאת, והמבחן מבחינתי הוא כמה אנשים מסביב שמו לב לנעליים האלו והחמיאו להן. זה לא קורה עם כל נעל ולא זכרו לי שזה קרה עם הדגמים הקודמים של ברוקס.
לסיכום, פרט לעובדה שמדובר בנעלי ריצה כבדות יחסית – מדובר בדגם מוצלח מאוד של ברוקס שיכול להיות מצוין עבור רצים בכל הרמות ולכל המרחקים, אם כי קשה להאמין שרצים תחרותיים מהירים יבחרו בו משיקולים שהם בהחלט מובנים. הנוחות משחקת כאן תפקיד חשוב מאוד ויכול להיות שבנעליים האלה ספציפית כדאי למדוד מראש חצי מידה גדולה יותר מכיוון שהחלק הקדמי הפנימי קשיח יחסית.
עושה רושם שהנעליים האלו חזקות במיוחד ואחרי 150 קילומטרים של ריצה במשטחים שונים אני יכול להעיד שהן עדיין נראות חדשות לגמרי, וגם מרגישות ככה. אגב, זה גם מזכיר לי עוד יתרון גדול שאני חוויתי בסדרת גוסט שהוא עמידות גבוהה של הנעל ואפשרות לגוון איתה גם בריצות שטח פה ושם – שזה משהו שאי אפשר לעשות עם כל נעל כביש.
יותר: נוחה, מאווררת, גמישה
פחות: קלה
דרופ: 12 מ"מ (34 מ"מ בחלק האחורי, 22 מ"מ בחלק הקדמי)
משקל: 310 גרם
מחיר: 650 ש"ח
ציון שוונג: 9.5