לכל מבחני שוונג – לחצו כאן
ריצת מבחן: הנעל נבדקה ונבחנה למרחק 150 ק"מ (מינימום הדרישה למבחן בשוונג עומד על 50 ק"מ)
אין ספק שחברת נעליים שרוצה להיכנס לשוק עם תחרות מאוד קשה צריכה להיות מיוחדת, וחברת ALTRA שנוסדה בארצות הברית רק לפני 8 שנים היא לגמרי מיוחדת. כל נעלי הריצה שלה מתאפיינות בשתי תכונות עיקריות: 1. דרופ של 0 מ"מ, שזה אומר גובה זהה לאורך כל הסוליה (בניגוד לרוב הנעליים שלהן יש הבדלים שונים בין החלק האחורי לקדמי). 2. קופסת בהונות (TOE BOX) רחבה שמעניקה יותר חופש לחלק הקדמי של כף הרגל.
הכי חשוב, לעבור אליהן בהדרגה. אלטרה ONE V3
עוד מבחני שוונג
נעלי כביש של ברוקס מדגם גוסט 10
שעון דופק של סונטו מדגם ספרטן ספורט HR
תיק ריצה של Raidlight מדגם Olmo Ultra Vest 5
חשוב לציין שנושא הדרופ הוא מאוד משמעותי בנעלי ריצה. האידאולוגיה של אלטרה אומרת שאנחנו צריכים להתקרב כמה שיותר לתנועה הטבעית של כף הרגל, והרעיון של דרופ 0 הוא לעודד אותנו לרוץ על החלק היותר קדמי שלה, כפי שהיינו עושים אם היינו רצים יחפים. מצד שני, חייבים להתייחס לעובדה שמעבר מנעל עם דרופ גבוה (10 מ"מ מעלה) ואפילו דרופ בינוני (5-10) לנעליים מסוג כזה צריך להיות הדרגתי. זה אומר להתנסות עם הנעליים כמה שיותר בריצות קלות וקצרות יחסית, לפני שעוברים לריצות ארוכות ואימוני איכות עצימים.
עד לכתיבת הטקסט הזה רצתי עם האלטרה V3 מרחק מצטבר של 150 קילומטר, ובתור אחד שרץ עם כל סוגי הנעליים עדיין הרגשתי את העומס על גיד אכילס שמאפיין מעבר לדרופ מינימלי. מצד שני אני מודה ומתוודה שעברתי די מהר לאימונים עצימים ולריצות ארוכות, ואחרי ההרגשה של הכאב בגיד אכילס הפסיקו לי יומיים-שלושה של מנוחה כדי לחזור לשגרת האימונים.
הנעל עצמה גרמה לי לרגשות מעורבים כבר מהרגע שבו מדדתי אותה. התחושה הראשונית היתה מוזרה בשני מקומות. קודם כל במרכז כך הרגל שזה האזור שעליו אני דורך כשאני רץ, כי גם נעליים עם דרופ נמוך יחסית (4 מ"מ) שהייתי רגיל אליהן לא הכינו אותי להרגשה הזאת שאני מהלך על שתי לוחות. מצד אחד זה מרגיש כמו לוחות ישרים וקשיחים, ומצד שני ככל שמתהלכים יותר וגם רצים (ומומלץ לנסות לרוץ על מסילה במעמד הרכישה) זה מתחיל להרגיש טוב ונכון. עם זאת, הייתי מצפה לתחושה פחות נוקשה מצד הסוליה, ולמיטב הבנתי הסוליות בדגמים הקודמים מהמשפחה הזאת היו רכות יותר. התחושה השנייה היתה דווקא באזור הקרסול, שמן הסתם לא רגיל להיות האזור הלחוץ ביותר בתוך הנעל, כשאמצע כף הרגל שוחה לה בתוך מרחבים מפנקים. לבעלי כפות רגליים רחבות כמוני זו בהחלט בשורה משמחת. מצד שני, אין תחושה מפנקת בחלק האחורי של הקרסול וגם לא בקדמי, שם הלשון של הנעל צרה ולא גמישה.
אם הייתי לקוח שמודד את הנעליים בחנות, אני מתאר לעצמי שהייתי מחפש דגמים אחרים שיגרמו לי ליותר נוחות ובוחר במשהו אחר. ובכל זאת, אחרי ריצה אחת עם הנעליים כבר אמרתי לעצמי שזה ככל הנראה היה ההבדל הגדול ביותר בין הרושם הראשוני לבין מה שאני מרגיש. לוקח זמן להתרגל אליהן, אבל כשזה קורה בהחלט אפשר ליהנות מהן גם כנעליים נוחות וגם כנעליים מהירות. הן קלות מאוד (215 גרם), ובהחלט תורמות לתנועה שיכולה לגרום לנו אולי להרים קצת יותר את הרגל, להאריך את הצעד ובעצם להגביר את המהירות (אם כי נסייני אלטרה באתרים שונים ברשת דיווחו שחלק מהדגמים האחרים מרגישים להם הרבה יותר נעימים).
החלק העליון של הנעל מצופה ברשת אוורירית שאמורה להגן על הנעל ולגרום לה להתייבש יותר מהר. עם זאת, אחרי שימוש לא גדול מדי כבר התחלתי להבחין שהבד שנמצא בין החלקים הפתוחים של הציפוי מתחיל להתפרק, וזה גורם לי להאמין שהנעליים האלו לא יראו הכי טוב אחרי 300-400 קילומטרים.
מעוצבת לכף הרגל והסוליה קשה יחסית. אלטרה ONE V3
היתרון הגדול מבחינתי בהתנסות הזאת עם נעלי האלטרה הוא ההרגשה המצוינת שהיתה לי באזור הקדמי והאמצעי של כף הרגל. גם אם הייתי מצפה לתגובה יותר טובה של הנעל בזמן הדריכה, עדיין נהניתי מתחושה מפנקת שבאמת אפשרה לי ליהנות מהריצה. אחרי הכל, הדרופ הוא 0 אבל הסוליה היא בגובה של 23 מ"מ כך שבכל מקרה מקבלים את התחושה שמשהו שומר על כפות הרגליים שלנו כי רובנו לא באמת רוצים להרגיש כמו בריצה יחפה.
יותר: מרווח בחלק הקדמי של כף הרגל. הרבה מאוד רצים בעלי כפות רגליים רחבות מתקשים למצוא נעליים נוחות, וזה בהחלט פתרון טוב עבורם.
פחות: קשיחות של הסוליה, עמידות לאורך זמן, לשון לא נוחה.
תמיכה: נייטרלית מינימליסטית
דרופ: 0 מ"מ (גובה הסוליה 23 מ"מ)
משקל: 215 גרם
מחיר: 529 שקלים
ציון שוונג: 7.5 מתוך 10
