חליפת Edge של חברת Sailfish היא ייצור כלאיים (ובמונחים יותר מודרניים – היברידי). מצד אחד, זו חליפת שחייה שלא ממש עונה על כל הצרכים של חליפת שחייה מלאה. מצד שני היא הרבה יותר מבגד ים.
נתחיל במאפיינים: גומי הנאופרין החלק ממנו מורכבת החליפה אינו אחיד בעוביו. הגומי שקיים, דק בהחלט. עוביו משתנה בין 0.5 מ"מ במינימום ועד 2 מ"מ בלבד במקסימום. לחליפה אין שרוולים. רק מכנסיים ארוכים, בטן, חזה, גב, וסגירה רחבה וחופשיה יחסית סביב הצוואר שמשאירה כתפיים חופשיות, אבל ממש חופשיות. פתחי הוצאת הידיים ב-Edge הם לא חרכים צרים, אלא חלונות גדולים ומרווחים שמאפשרים חופש תנועה מלא לידיים.
כשאני כותב חופש תנועה מלא, אני מתכוון מלא. כל מי ששחה עם חליפה מכיר את השינוי בתנועת הידיים לעומת שחייה ללא חליפה. ה-Edge מאידך, מאפשרת שחייה חופשית וחופש תנועה מלא. אדרבא, במידה מסוימת נראה שהיא אפילו משפרת ומאריכה את הסגנון. אפרט בהמשך.
היכן החסרונות שלה מול חליפה מלאה (וכשאני כותב על חליפה על כותב על ה-Sailfish Attack אותה בחנתי בעבר)? אז ככה: ראשית, היא הרבה פחות מחממת. שנית, היא הרבה פחות מציפה. כדי לדרג את ה-Edge במדדי התכונות המרכזיות שיש בחליפות שחייה, נעשה כך: נניח ששחייה עם בגד ים רגיל מקבלת 0 נקודות על חימום, 0 על ציפה ו-0 על הגבלת תנועה. מאידך, נניח שחליפה מלאה עם שרוולים כמו ה-Sailfish Attack מקבלת 100 נקודות על חימום, 100 נקודות על ציפה ו-100 נקודות "רעות" על הגבלת תנועה. על הסקאלה הזאת, תדורג ה-Edge ככה – 40 נקודות על חימום, 40 נקודות על ציפה, 5 מתוך 100 נקודות על הגבלת תנועה (בעיקר באזור מהאגן ומטה – וגם זה בקושי).
עוד כתבות בנושא
מבחן שוונג || משקפת שחייה של זוגס Fusion Air
מבחן שוונג || מבחן השוואתי בין 6 חליפות טריאתלון למתחילים
מבחן שוונג || נורת' פייס הייפר טראק
בקיצור להערכתי, מבחינת חימום, ה-EDGE מחממת בערך 40% לעומת חליפה מלאה, מבחינת ציפה, היא מציפה בערך 40% מחליפה מלאה, ומבחינת הגבלת תנועה היא כמעט לא מגבילה כלל – בערך 5% מחליפה מלאה, וגם זאת, רק מאזור האגן ומטה.
המשמעות היא שהחליפה הזו מתאימה בעיקר לשחיינים טובים ומיומנים שהסגנון, תנועת הידיים והמנח במים חשובים להם. כאלו שכל שינוי סגנון או כל הגבלת תנועה עלולים להטריף אותם ולפגוע ביעילותם ההידרו-דינמית.
ה- Edge גם מצמידה את השרירים והבטן, מונעת את ה-Wobble (עוד מעט נסביר מה זה), מחממת קלות (היא חדירה למים כבר בשלב ההליכה לתוך הים – דרך הרגליים) אך מאפשרת כניסה רכה וקלה יותר למים קרים מאשר בבגד ים בלבד. היא בוודאי נשטפת במים באזור הגב העליון והכתפיים תוך כדי שחייה.
אפקט ה-Wobble: כשבשנת 2008 נכנסו לשימוש באולימפיאדה החליפות הצמודות, עיקר התפקיד שלהם לא היה לייצר ציפה, אלא לייצר הצמדה – Compression. הגפיים, השרירים וגם הבטן של שחיינים לא מפסיקים להתנדנד במים, ועוד יותר בשחייה מואצת. הנדנוד הזה, שלעתים נקרא גם Wobble, מייצר גרר (Drag), והרבה. כדי להבין את זה, תחשבו על התחתית של קיאק אולימפי חד ומהיר, או על גוף חלק של דולפין, ותלבישו עליו חתיכות שריר ובשר חופשיות ו"מתנדנות" כמו שאנחנו סוחבים. מרכיב הגרר וההאטה יהיה בלתי נסבל. זהו ה-Wobble והגרר שמייצר גוף האדם בתנועה. הצמדת השרירים לגוף במעין "מכוך" או "צינור" של קומפרסיה שעוטף ומצמיד את הרגליים ופלג הגוף העליון, מונעת חלק מה-Wobble ומאפשרת שחיה מהירה יותר. כך, רק באמצעות הצמדת השרירים לגוף, נשברו עשרות שיאי עולם בשחייה, עוד לפני כניסת החליפות המציפות. אפילו היום, בגדי הים התחרותיים בבריכות וגם במים הפתוחים, חונטים את השחיינים צמוד צמוד במטרה למנוע Wobble.
זו תכונה אחת של ה- Edge: הצמדה ומניעת ה-Wobble, ואת זה היא עושה טוב. ככל שתשתמשו בחליפה יותר צמודה לגופכם, כך האפקט יהיה טוב יותר (בתנאי של תחנקו את עצמכם בחליפה קטנה משמעותית ממידותיכם). התוצאה היא, שחיתוך המים טוב ומהיר יותר. האפקט מודגש ומורגש יותר בים יחסית שקט. בים סוער, ההידרו-דינמיות שלנו קצת הולכת לעזאזל, כשאנחנו נלחמים בגלים ראש בראש, והאפקט – גם אם קיים – לפחות אצלי, מורגש פחות.
הדבר השני שה-Edge מייצרת, היא תוספת ציפה מהחזה ומטה, בעיקר באזור שבין הפופיק לברכיים. אמנם הציפה היא בערך 40% מזו של חליפה מלאה, אבל עבור שחיינים מיומנים במים פתוחים (ובפרט בים), תוספת ציפה קטנה, מעבר לציפת המים המלוחים, עושה הבדל ענק. מדובר כמעט בשחייה עם פולי קטן יחסית, אבל כזה שהציפה שלו מחולקת היטב לאורך האגן והירכיים. אדרבא, שחיינים מיומנים עלולים טיפה לאבד סגנון ותחושת עוצמה בגריפה כאשר הציפה מודגשת מדי ומשנה את מנח הגוף והגריפה במים. עם ה-Edge, תוספת הציפה היא עדינה, נותרת רק בחלק התחתון של הגוף, ומחולקת היטב מהפופיק ועד הברכיים.
הדבר השלישי שה-Edge מאפשרת הוא חופש תנועה מלא לכתפיים. עכשיו לשאלה – למה ה-Edge אולי אפילו מסייעת לסגנון גם של שחיינים מיומנים? אז ככה – שחייה בסגנון ארוך וגולש, עם תנועות ידיים ארוכות (יש שקוראים לה שחייה שמונעת מאגן הירכיים), תלויה במידה רבה במצב הרגליים של השחיין. אצל כל אדם, גם השחיינית בעלת הציפה הטובה ביותר, הרגליים הם ה"משקולת". העוגן המימי שבשחיית מרחקים צריך למנוע ממנו לשקוע מטה ולייצר גרר. במשחה המרחק ל-1,500 מ' בבריכה, הדבר בולט במיוחד. שחיינים ברמה עולמית גבוהה מייצרים אורך תנועות ידיים בעזרת ציפת רגליים טובה – גם טבעית וגם כזו שנוצרת על ידי בעיטות קצובות. רק בשבוע שעבר ראינו באליפות ישראל בבריכות קצרות את מארק חינאווי וגיל קיזלר מכסים 60 בריכות, אחת אחרי השנייה ב-13 תנועות חתירה, בעזרת עבודת רגליים יפה.
ה-Edge מייצרת ציפה במידה עדינה כזאת, שמרימה את האגן והרגליים במידה נוחה, מונעת מהן להיגרר ומאפשרת בלי מאמץ מיוחד גם בעיטות קלות. כאשר יש ציפה ברגליים (כמו שה-Edge מייצרת), היעילות של הבעיטות הקלות הללו גדלה. זאת משום שהאנרגיה שלהן לא נדרשת לשרת רק את הצורך בציפה (עילוי), אלא משרתת יותר את יצירת התנועה קדימה (דחיפה). במצב כזה, וכאשר הכתפיים חופשיות לחלוטין, קל הרבה יותר להושיט יד ארוכה להאריך את שלב ה-Lift Phase בתנועה קדימה. ה-Lift Phase הוא השלב בו היד מושטת קדימה, מייצרת עילוי במים (כמו כנף של אווירון או כמו סנפירים של סירת סנפירית), ומאפשרת גלישה ארוכה יותר. ההסבר הטוב ביותר שמצאתי לעניין הגלישה בתנועה, הוא ההסבר של שחיין העבר האולימפי והמאמן גארי הול. הול מסביר כיצד עבודת רגליים וציפת רגליים, עשויות לשנות את הסגנון ולהאריך אותו. לתחושתי, התוצאה שה-Edge מייצרת עבור שחיינים מיומנים, היא בדיוק הארכת התנועה והגלישה שאודותן מסביר גארי הול.
לסיכום, המסקנה היא שה-Edge מפחיתה גרר ו-Wobble על ידי קומפרסיה, ומייצרת ציפה עדינה וחופש תנועה בכתפיים. שלוש תכונות אלו ביחד, מאפשרות גלישה ארוכה יותר בתנועה קדימה.
הרכיב השלישי, של החום, הוא תלוי האדם. טמפרטורת המים באילת נעה בינואר סביב 22 מעלות. האמת היא, שלפחות עבורי, שחייה מאומצת בחליפה מלאה בטמפרטורה כזאת היא פשוט בלתי אפשרית. הגוף שלי מתחיל לבעור והשריפה מתפשטת לצוואר והראש. התוצאה היא שאחרי כ-600 מ' היכולת ללחוץ קצב נעלמת עם עליית חום הגוף. שריפה. לא שחיתי עם ה-Edge באילת, אבל בים התיכון, בטמפ' סביב 21 מעלות, היא התאימה היטב בול מבחינת החום. מראש המעטפת דקה יותר ומחממת פחות, הידיים לא עטופות, וכך מנדפות חום, וגם הצוואר חופשי להוציא קיטור. ברור לחלוטין, שמבחינת התחממות-יתר, השחייה עם ה-Edge באילת תהיה הרבה פחות רותחת מאשר שחייה עם חליפה מלאה. למרות זאת, בשחיית אימון בים התיכון, כשהטמפרטורות יורדות לאזור ה-19 מעלות ומטה, הפינוק של החליפה המלאה עדיין מועדף עליי באופן ברור ומוחלט.
לסיכום: ה-Sailfish Edge מיועדת לכם אם חשוב לכם שהידיים שלכם תהיינה חופשיות בשחייה, אם אתם לא קיצוניים ברגישותכם לקור המים, ובעיקר אם אתם שחיינים מיומנים שרוצים לשחות מהר בטמפרטורת מים סביב 20-22, ובנויים להסתדר עם ציפה קצת פחותה מזו שמעניקה חליפה מלאה.
אני בחרתי ב-Sailfish Edge ככלי שישרת אותי בישראמן נגב 2015 שבא עלינו לטובה.
ציון שוונג: 8.5 מתוך 10