ריצת מבחן: הנעל נבדקה ונבחנה למרחק 100 ק"מ שזהו מינימום הדרישה בשוונג
נתחיל בגילוי נאות, אפילו שניים. האחד. זו הפעם הראשונה שאני רץ עם נעלי קרבון, אותם "סופר נעליים" שאמורים לשפר את הביצועים שלנו. השני. אני לא מתאמן לתחרות מטרה כלשהי, כך שלא ביצעתי אימוני איכות מהירים במיוחד כדי לבדוק לעומק את הנושא של שיפור הביצועים, אבל אני רץ מספיק שנים וצברתי מספיק קילומטרים כדי לדעת מתי גורם חיצוני יכול לעזור לי לרוץ מהר יותר, גם אם ביצעתי אימוני פרטלק מתונים יחסית.
אז אולי זו הפעם הראשונה שלי עם קרבון, אבל בשנים האחרונות עברו אצלי לא מעט זוגות של הוקה מכל מיני דגמים, ואין ספק שהקרבון X2 שונה מכולן, ובמקרה הזה זה לא בגלל היצרן אלא בגלל החומר הכל כך מדובר שנמצא בסוליה, בדיוק כמו בדגמי הקצה של נייקי (שהתחילו עם כל הסיפור הזה), אדידס, סקאוני, אסיקס ועוד. הוקה הצטרפה לחגיגה הזאת ב-2019 והשנה השיקה את דגם הקרבון השני שלה, עליו כותבים רוב המבקרים בעולם שהוא הרבה יותר מוצלח מהראשון.
אז לי באופן אישי לא היה מקור להשוות, אבל את היתרון הגדול ביותר של נעלי הקרבון הרגשתי, כפי שצוין מקודם, תוך כדי הגברת קצב באימון פרטלק ובעיצומה של עלייה בזווית הקשה ביותר. מדובר בעלייה שאני מכיר היטב, אבל גם אחרי כמה שנים של היכרות – את החלק האחרון שלה אני תמיד מרגיש היטב בריאות וברגליים. והפעם, לראשונה אי פעם, משהו מוזר קרה. בדיוק באותו החלק שאני רגיל להתכונן אליו מנטלית, הרגשתי שהנעליים דוחפות אותי. אני מרגיש את הריאות (אפילו פחות), אבל בכלל לא מרגיש את הרגליים. אני בטוח שעליתי את העלייה הזאת יותר מהר באותו דופק מימים אחרים בתקופה שבה אני לא מתאמן למטרה מסוימת, ומי שרץ הרבה שנים ואוהב את זה – יודע שמדובר בבשורה מרגשת.
אז זו היתה התגלות הקרבון עבורי, זו היתה ה"השלמה" עם זה שכן, יש אנשים שיקראו לזה "סימום טכנולוגי" אבל כנראה שזה בסדר כל עוד כולם עושים את זה ולא באמת פוגע בגוף. מהר מאוד הבנתי מהו היתרון הגדול של סיבי הפחמן (קרבון) בסוליה של הנעל שפשוט מקפיצים או דוחפים אותנו קדימה ועכשיו אפשר להמשיך ולדבר על דגם הקרבון X2.
קראתי ביקורות בחו"ל שהתייחסו לכך שדגם הקרבון השני של הוקה אולי פחות מהיר לעומת המתחרים מכיוון שמדובר בנעל יותר כבדה מדגם מ-ואפורפליי של נייקי ומדגמים אחרים. יש כאלה שאומרים שזו הסיבה שעבור המקצוענים זו לא הנעל המושלמת למרתון אבל כן לאולטרה מרתון בכביש. במקרים כאלה אני תמיד אומר שרגע, אלו אולי חדשות לרצים המקצוענים והחצי מקצוענים – אבל כל זה לא רלוונטי לפחות ל-95 אחוז מהרצים מבלי לזלזל באף אחד, רובנו לא נתחשבן על שניות בודדות במרתון, אולי ב-10 קילומטר.
במקרים כאלה, מה שחשוב לי זה לקבל את הנוחות המרבית בנעלי הריצה שלי וזה לא משנה אם מדובר בנעל ששוקלת 239 גרם כמו הקרבון X2 או נעל ששוקלת 195 גרם כמו נייקי ואפורפליי 4. ובמקרה הזה, כבר בקילומטרים הראשונים קיבלתי את הנוחות ה"הוקאית" שאני מאוד מחבב ושמחתי לגלות שהדגם הזה הוא רחב יחסית לדגמים של הוקה שלא מגיעים במידות רוחב מיוחדות. אז אפשר להגיד שבקילומטרים הראשונים קיבלתי פלוס גדול, נעל באמת נוחה ומספיק רחבה בשביל רץ כמוני שנחשב לגבולי בכל מה שקשור למידת רוחב – כן או לא.
החלק הכי בולט בנעליים הוא העקב, שכפי שתוכלו לראות בתמונה בולט החוצה, משהו שאנחנו לא רואים בדרך כלל בנעלי ריצה. הרעיון שעומד מאחורי זה הוא שרוב האנשים נוחתים על העקב ולא על מרכז כף הרגל או החלק הקדמי, והעיצוב החדשני הזה אמור למעשה לגרום גם לנוחתים על העקב ליהנות מהיתרונות של הקרבון כדי שכף הרגל תפגע בקרקע ותעלה כמה שיותר מהר למעלה. אני באופן אישי נוחת על מרכז כף הרגל כך שקשה לי לדעת האם השינוי הזה עבד לטובתם של ה"היל סטרייקרס", כך שאני אשאר עם אותה חוויה מאותה עלייה (ובעליות מרגישים עוד יותר את ההחזר מהקרקע).
ואם כבר מדברים על התוספת הזו בעקב, אומר זאת בזהירות, אבל היתה לי תחושה שדווקא בריצות הקלות קצת פחות מפנק לרוץ עם הנעליים. אולי לחלק בעקב היה קשר, אצלי באופן אישי, כי בריצות הקלות חשתי קצת רגישות בגיד האכילס, וזה משהו שקורה בדרך כלל כשעושים מעבר חד לדרופ יותר נמוך, אבל כאן בסופו של דבר מדובר בדרופ של 5 מ"מ (הפרש הגובה בין החלק הקדמי לאחורי בסוליה) כמו בדגמים אחרים של הוקה שאני רץ אתם. אז לא לגמרי ברור לי מה זה, אני רק יכול להעיד שאני הרבה יותר נהנה לרוץ עם הקרבון X2 מהר יותר ולא בקצב איטי, ובכל מקרה ממליץ להתחיל לרוץ עם הנעל הזאת באופן הדרגתי גם אם אתם רגילים לרוץ עם הוקה.
חוץ מזה, כחלק מהתחושה המפנקת שעליה דיברתי בנעל אציין במיוחד את החלק הפנימי הקדמי (תיבת הבהונות) שהוא מאוד מרווח ונוח וגם את הלשון הגמישה שמאפשרת נעילה מהירה ונוחה מאוד של הנעל וזה בכלל לא מובן מאליו.
אבל לא נסיים בלי הדבר הכי חשוב שקשור לנעלי קרבון ובטח שלדגם הזה של הוקה. דגם הקרבון מיועד לריצה על אספלט, אצטדיון או דשא בלבד. ממש לא כדאי לצאת עם הנעליים האלה לריצה בשטח, גם אם מדובר במה שאנחנו מכנים "שטח לייט", כלומר שבילי עפר לבנים ושטוחים עם מינימום אבנים. הקרבון לא מחזיק מעמד בסוג כזה של משטח וחבל אפילו לנסות את זה כשמדובר בנעליים שמחירן 700 שקלים.
משקל: 239 גרם
דרופ: 5 מ"מ
מחיר: 700 ש"ח
ציון שוונג: 8.5 מתוך 10
דני, תודה על הכתבה ותתחדש על זוג הנעליים.
מאחל לך להתרגש כשתרוץ בעליה המדוברת בקצב מהיר ובדופק נינוח, יחסית, בעת שתנעל נעליים אחרות, ללא סיבי פחמן.
ישנם לא מעט אתלטים (וספורטאים, באופן כללי) ששותפים להרגשתך בעת שעושים שימוש ב'סימום פרמצבטי'. כלומר הם טוענים, בין היתר, שכולם עושים זאת (טענה לא בלתי מבוססת) ושהדבר אינו מזיק לבריאות (בהתחשב בהתקדמות במדעי הכימיה, ייתכן שנתקשה גם כן לסווג טענה זאת כחסרת שחר).