לכל כתבות היוגה בשוונג היכנסו
אז בטח זה לא יהיה חידוש עבורכם לדעת שיש קשר ישיר בין הנשימה שלנו למערכת העצבים. גם אם מעולם לא היה קם מחקר אחד בנושא, מספיק הניסיון האישי של כל אחד מכם כאשר הוא לוקח רגע לעצור ולנשום, כבר אז מידית מורגשת ההשפעה על כל הגוף. כל כך הרבה מחלות ושימוש בתרופות מוגזמות היו נפתרות אם פלוני היה מבין שכל מה שהוא באמת זקוק לו – זה רגע לנשום.
צילום: אליאב אלוני
עוד כתבות יוגה בשוונג
מדוע יוגה חשובה לספורטאים?
סיימתם רכיבה? פנקו את השרירים ביוגה
חימום יוגיסטי עמוק לפני ריצה
הקטע המצחיק בכל הסיפור הזה הוא שבמקום לעשות את החיים פשוטים וקלים על ידי שימוש נכון בתרופת הפלא "העל אנושית" הזו ומי שזמינה לכולנו בכל רגע – הנשימה , נמצא את עצמנו פעם אחר פעם מזינים את הגוף שלנו בכל אותן תרופות אשר ממוטטות את המערכת בקצב אישי ולא מענג במיוחד.
אולי הקושי מתחיל בצמד המילים – לעצור ולנשום.
כי מי באמת יכול או מוכן לעצור בימנו? חלילה, מנהרת הזמן מתקתקת את רגעי החסד האחרונים שלנו. אך האם זו האמת? האם בגלל הפחד לעצור נעדיף לא לנשום, לגשת לתרופות ולהכניס את גופנו היקר מפז למיכל כימי, מכווץ ומלא בסטרס ? שאלו את עצמכם את זה רגע. אף שהנשימה לא באמת זקוקה לנו כדי שננשום מאחר והיא קורת מעצמה לאופי הנשימה שלנו יש השפעה רבה על המצב הפיזי המנטלי והנפשי שלנו.
מערכת העצבים
מערכת זו מווסתת את פעילותן של כל המערכות בגוף. מערכת העצבים מורכבת משתי מערכות: המערכת הסימפטטית – היא זו שאחראית על תגובת "הילחם או ברח" ועוזרת לנו להישאר ערניים, ובעלי יכולת תגובה מהירה למתרחש סביבנו. המערכת הפאראסימפטטית – זו שאחראית על תפקודי המנוחה והעיכול ברבדיה הרבים ומאפשרת לנו לזהות את דפוסי החשיבה שלנו, לעכל את המזון טוב יותר ולהירדם טוב בלילה. מערכת זו מביאה אל גופינו הרפיה וריפוי.
צילום: מריאנה גולדברג-לוי
מערכת הנשימה
נשימה היא שם כללי לתהליך ביולוגי הקשור לקליטת חומרים מהסביבה לצורך הפקת אנרגיה. מערכת הנשימה מספקת למערכת הדם חמצן ( O2) ומסלקת ממערכת הדם דו-תחמוצת הפחמן CO2)). בתהליך הפקת האנרגיה כמעט כל התאים בגוף צורכים חמצן ומיצרים דו תחמוצת הפחמן. תאי הגוף מתים ללא חמצן. מהרגע שאנו נולדים מערכת הנשימה מתחילה לתפקד.
עכשיו השאלה הנשאלת: איך אנחנו נושמים ? מהו אופי הנשימה שלנו ואיך הוא פוגש את מערכת העצבים על רבדיה השונים? אז נחזור אל הנשימה – בתרבות המערבית רובינו במהלך כל היום נושמים דרך הפה. אני לא מדברת על מצב של פעילות ספורטיבית בה יש צורך בכמויות גדולות ומהירות יותר של אוויר, שם נשימה דרך הפה רלוונטית לצורך ביצוע הפעילות הנצרכת. אני מדברת אני על מהלך כל היום בו ריבוי המשימות והצורך בלהיות יעילים ולמהר להספיק הכל מביא אותנו למצב בו הנשימה נעשית דרך הפה מן הרגע שהתעוררנו עד לסוף יומנו. כאשר הנשימה הנכונה והבריאה עבורנו בני האדם על פי היוגה מתבצעת על ידי שאיפה דרך האף ונשיפה דרך האף.
מדוע זו הנשימה הנכונה עבורנו?
מערכת העצבים היא אמנם חכמה אך מתעסקת בשתי מערכות עיקריות, או הסימפטטית או הפאראסימפטטית, בכל מצב נתון היא בודקת באיזו מהן אנחנו נמצאים ופועלת בהתאם. הפעלה של כל אחת מהמערכות האלה מתעוררת לחיים באמצעות הנשימה.
צילום: Tal Lemberger
הבעיה מתחילה כאשר מערכת העצבים שלנו לא מבינה שעברנו אלף שנות אור אל עבר התרבות המערבית ומבחינתה אנחנו עדין בטבע. נשימה דרך הפה שולחת אותות למערכת העצבים שהאדם נמצא בסכנה – או שרודף אחריו משהו או שהוא רץ אל עבר משהו. בשני המקרים מערכת העצבים נכנסת לסטרס ואת אותו הסטרס אנו חווים בכיווצים בגוף ובמחלות שונות פיזיות או נפשיות. כשאנו נושמים דרך האף, כפי שאנו אמורים לנשום במהלך היום, אנו באופן אוטומטי מרגיעים את מערכת העצבים ומאותתים לה שהכל בסדר ושאין שום סכנה, ובכך, באופן הכי פשטני והכי טבעי מונעים מעצמנו כיווצים מיותרים, לחצים, חרדות, כאבים ומחלות.
זאת ועוד, נשימה דרך האף מתחילה מהבטן וממלאת את כל הגוף בחמצן, כך נכנס לגופנו יותר חמצן אשר עוזר לדם לזרום ביעילות רבה יותר, בעוד נשימה דרך הפה הינה נשימה קצרה שמגיעה מהחלק העליון של בית החזה. את שני המקרים המתוארים לעיל ביכולתכם לתרגל ברגע זה. עצרו וחקרו: ראשית, קחו 2-3 דקות ותרגלו נשימה דרך האף, הביאו את הנשימה מאזור הבטן כלפי מעלה, ראו מיד איך כל גופכם נרגע. תרגלו גם כמה נשימות דרך הפה בלבד וראו איך החלק העליון של בית החזה בלבד פועל. פתאום קם אדם בבוקר – בדק שהוא נושם. זה כל מה שצריך. לבדוק שאתם נושמים, להחזיר את המודעות אל הנשימה, להכניס אותה דרך האף ולהוציא אותה דרך האף, פעולה קטנה חינם אין כסף. זכינו.
בכתבה הבאה אדבר על שני תרגילי נשימה שעוזרים להרגיע את מערכת העצבים וליצור איזון בדרכי הנשימה שלנו. כדאי לעקוב.
עדי היקרי | אולטרה מרתוניסטית ומורה ליוגה לספורטאים
