החברות לקבוצת המחלימות מסרטן השד "לביאות ורודת לישראל" וקבוצת "חותרות לחיים" קיימו השנה את טקס הורד השנתי כהוקרה לזכרה של מירית הררי ז"ל.
האירוע התקיים הבוקר במרכז דניאל לחתירה, בשיתוף עיריית תל אביב ועמותת אחת מתשע, וכלל מקצה חתירה בו השתתפו כ-100 נשים.
אתמול, יום שישי ה19/3 התקיים 'טקס הורד' שהוקדש לזכרה של מירית הררי ז"ל שנפטרה בספטמבר האחרון לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. מירית הייתה חותרת קיאקים, חברה ושותפה לדרך במרכז דניאל לחתירה שהיה לה לבית שני. הטקס המסורתי הוא מחווה לנשים שנפטרו מסרטן השד ונערך מידי שנה בכנרת על ידי קבוצת נשים המחלימות מסרטן השד הנקראת 'הלביאות הורודות ישראל' אותה ייסדה אורית זיו נציגת ישראל בארגון החותרות הורודות הבינלאומי ibcpc שנכחה באירוע. את האירוע קיימו מרכז דניאל לחתירה ועיריית תל אביב רשות הספורט העירונית, בשיתוף הלביאות הוורודות ישראל ועמותת אחת מתשע.
במסגרת האירוע, התקיים מפגן חתירה בסירות דרקון מקושטות בו חתרו קבוצת 'חותרות לחיים', קבוצת מחלימות מסרטן השד של מרכז דניאל לחתירה, ביחד עם הלביאות הורודות ישראל. האירוע התחיל עם התכנסות של כ-100 נשים לבושות בורוד. המקצה הוזנק מראש ציפור, והסתיים במרכז דניאל לחתירה. לאחר מכן עלו ונאמו דידי הררי, בעלה של מירית ז"ל, שהגיע עם משפחתו, לינדה שטרייט, המייסדת של מרכז דניאל, סיגל רצין, מנכ"לית עמותת 'אחת מתשע' המסייעת לנשים המתמודדות עם סרטן השד, מקדמת את חשיבות הגילוי המוקדם של המחלה, ופועלת לשינוי מדיניות חקיקה בנושא. התרגשות רבה נרשמה כאשר הזמרת נוי פדלון, שרה את השיר 'שמש' של חנן בן ארי, שמירית כל כך אהבה ואף ביקשה שיושמע בהלוויה.
דידי הררי אמר: "לפני חצי שנה מירית נפרדה מאיתנו אחרי שנתיים עיקשות אבל מלאות חיים. היא הרגישה שהגיע הזמן להיפרד במילים חמות, מכתבי פרידה, ומשך כל השנתיים שפגשה חולות אחרות ואנשים בריאים שרצו לשמוע אותה, בדרך עקיפה היא בעצם נפרדה מהם , כל האופטימיות שפיזרה מסביבה הייתה סוג של פרידה והשאירה משהו ממנה . מרכז דניאל היה הבית השני שלה, לא הייתה מאושרת ממנה שהגיעה לכאן ויצאה למים. הגעגוע גדול ומנסים לחיות על פי המורשת שהיא השאירה. היי תמיד אמרה שמה שנכתב נכתב אין דרך לשנות,אבל אפשר לשנות זה יכולה זה איך לחיות."
לינדה שטרייט, מייסדת מרכז דניאל לחתירה: "לפני יותר מ-15 שנה, קמה במרכז דניאל לחתירה הקבוצה 'חותרות לחיים' קבוצה של נשים המחלימות מסרטן השד, מתוך יוזמה של אותן נשים המחלימות מהמחלה, שנפגשו בחדרים של הטיפול הכימותראפי. מדובר בקבוצה של נשים חזקות, אמיצות, שלא וויתרו על החיים וכך גם מירית הררי ז"ל אשר נלחמה עד הרגע האחרון ועל כן הטקס מוקדש לה. נשות 'חותרות לחיים' נמצאות אחת בשביל השנייה, באותה סירה מחזקות ותומכות כמו בחיים כך גם בחתירה. אני גאה שהמרכז וספורט החתירה מהווים בית למגוון קבוצות ייחודיות, אשר מתמודדות בזכותו עם אתגרים בריאותיים, נפשיים וחברתיים".
אורית זיו, מייסדת הלביאות הורודות: "מירית הררי ז"ל היא סמל לאומץ, אופטימיות, עזרה הדדית, וערכים והטקס מתכתב עם המורשת שלה. בטקס עמדנו יחד בשורה אחת, יד ביד, זרקנו ורדים וקראנו בשמן של הנשים שכבר לא איתנו. בשנה שעברה, מירית חתרה איתנו, והיום היא איננה אבל היא נמצאת בליבנו כל יום. אני מברכת על הצטרפותן של מנהלות קבוצת הפייסבוק 'גמאני', עמותת אחת מתשע השנה ומקווה שהשתתפותן תהפוך למסורת. קבוצת הלביאות בורוד הוקמה להרמת המורל, למען העלאת מודעות, וגם כדי להראות שנשים המחלימות מסרטן השד לא סיימו את הקריירה אלא בועטות וחותרות."
סיגל רצין מנכ"לית עמותת אחת משע: "אנו שמחות לקחת חלק באירוע כה מרגש ועוצמתי שכולו בסימן האהבה לחיים ועוצמה נשית. אנו ההוכחה, שאפשר וצריך להתגבר על המכשולים ולצאת לחיים מלאי משמעות תוך כדי המחלה וגם לאחריה. עמותת אחת מתשע, ואלפי הנשים הנעזרות בה מידי שנה, הן ההוכחה החיה לכך. לכו להיבדק, גילוי מוקדם מציל חיים"
האירוע התקיים בכפוף לתנאי התו הירוק של משרד הבריאות.
צילום: באדיבות מרכז דניאל לחתירה