לשמיעת הפודקאסט בנושא "היכל התהילה של שוונג"

שוונג מלווה את הספורט הישראלי למעלה משני עשורים בריצה לכל המרחקים, בטריאתלון עוד כשהיה בתחילת דרכו, בתחרויות אופניים בארץ ובעולם, ואת ענף השחייה בבריכה ובמים הפתוחים. היינו שם כשנשברו שיאים ישראלים והיינו לידם כשהספורטאים שלנו זכו במדליות ועלו על הפודיום במשחקים האולימפיים. אז מה זה היכל התהילה של שוונג? אנחנו רוצים להעניק את אותו כבוד שהם הביאו לנו ועל כן להיכל התהילה של שוונג ייכנסו מדי שנה 8 ספורטאים וספורטאיות מענפי הסבולת (ריצה, אופניים, שחייה וטריאתלון) לאחר פרישה מלאה מספורט תחרותי, ובנוסף גם שני ספורטאים שהעניקו השראה לספורטאים אחרים ולקהל הרחב שצפה בהם. אז עם תחילתה של השנה האזרחית החדשה, אנחנו שמחים להכריז על עשרת הספורטאים שיחנכו את היכל התהילה של שוונג.

1. אתלטיקה: אסתר רוט-שחמורוב

אין עוד ספורטאית עבר כל כך מוערכת בישראל כמו אסתר רוט-שחמורוב, שהצליחה לא רק לקבוע ולשבור שיאים לרוב, אלא גם לחדור ולהתקבע בלבבות של אוהדי האתלטיקה כבר למעלה מכמה עשורים. רוט-שחמורוב, מקפידה עד היום להגיע לתחרויות, לעודד מהצד ולהיות מעורבת, דבר אשר מפגיש אותה עם הדור הצעיר ועם ספורטאיות עכשוויות שבשבילן היא עמוד האש שלפני המחנה.

אחד ההישגים הגדולים שלה היה מקום שישי במשחקים האולימפיים של מונטריאול (1976) בריצת 100 מטר משוכות בזמן של 13.04 שנ'. הישג זה הפך אותה למעשה לספורטאית הישראלית הראשונה שהעפילה לגמר אולימפי, הישג אשר נשמר עד למשחקים האולימפיים של סידני (2000).

הישגים נוספים: במשחקים האולימפיים של מינכן (1972) עלתה רוט-שחמורוב לשלב חצי הגמר בריצת 100 מטר וסיימה במקום החמישי. לאחר מכן, עלתה לשלב חצי הגמר בריצת 100 מטר משוכות, אך בעקבות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, בו נרצח מאמנה האישי, עמיצור שפירא, פרשה מהתחרות.

בתחרויות בינלאומיות זכתה ב-8 מדליות אישיות, 6 מדליות במשחקי אסיה, מתוכן 5 זהב ו-1 כסף ו-2 מדליות זהב באליפות אסיה באתלטיקה, יותר מכל ספורטאי ישראלי אחר בכל הזמנים.

2. אתלטיקה: יובל וישניצר

הספורטאי השני שנכנס להיכל התהילה של שוונג, הוא הרץ יובל וישניצר, אלוף ושיאן ישראל בעבר בריצות למרחקים בינוניים וארוכים. השיא שלו למרחק 5000 מטר משנת 1974 החזיק מעמד במשך 35 שנים. כמו כן הוא זכה 7 פעמים באליפות ישראל במרוצי שדה. בעל שתי מדליות, כסף וארד ממשחקי אסיה ואלוף המכביה התשיעית של שנת 1973 בריצת 5000 מ'. 

אך גם בריצה ל-1500 מ' החזיק וישניצר בשיא הישראלי לאחר שבתחרות שנערכה במילאנו שאיטליה בשנת 1969 הוא סיים במקום הרביעי וקבע שיא ישראלי חדש של 3:43.3 דק', שיא שהחזיק מעמד 14 שנה.

ב-1969 פרסם מעריב את דבריו של איליה בר-זאב מאמנו של יובל וישניצר

"יובל וישניצר הוא לא רק האתלט המחזיק בהישג האתלטי הטוב ביותר בישראל, אלא הוא גם דמות אשר יכולה לשמש דוגמה לצעירים רבים. הוא ניחן בהשקפת עולם בריאה, יחס כבוד לאתלטי צמרת ויחס כבוד לתחרויות. כאשר הוא רץ הוא מתבייש לרוץ גרוע. והעיקר, כאשר הוא מנצח הוא אוהב להשיג זאת בכבוד ומתוך מאבק שווה. דוגמה לכך יכול לשמש מרוץ סיגי בחודש דצמבר 1968, שנערך בקרית טבעון. באותו מרוץ הוא רץ עם ציון חצרוני והגיע לשלב בו תכנן את פריצת הסיום שלו, כאשר הבחין לפתע ששרוכי נעליו של חצרוני הותרו. הוא נעצר יחד עם חצרוני, המתין עד שהלה קשר את שרוכיו ושניהם המשיכו לרוץ. הסוף ידוע- יובל ניצח וזכה במרוץ".
את הדברים הללו כתב איליה בר-זאב, מאמנו בן יובל וישניצר ב- 11.7.1969 בעיתון מעריב ובגלל הדברים האלה ואחרים יובל וישניצר נכנס ל"היכל התהילה של שוונג".

3. אתלטיקה: יאיר קרני

יאיר קרני זכה 7 פעמים באליפות ישראל בריצת מרתון (טבריה), והחזיק בשיא הישראלי במרתון 13 שנה, בנוסף, היה קרני בן ה-71 אלוף ישראל 23 פעמים בריצות שונות מ-800 מ' ועד מרתון. בשנת 1979 הוא הבין שהוא זקוק לאתגרים גדולים יותר מ-800 מ', אז הוא עבר ל-10,000 מ' ומשם הדרך למרתון היתה קצרה.

את התוצאה הטובה ביותר שלו במרתון הוא קבע במרתון טבריה של דצמבר 1981 שם עצר את השעון על 2:17:34 שע' – השיא החזיק כאמור 13 שנה. כמו כן, הוא השיג את הקריטריון למשחקים האולימפיים של מוסקבה 1980, אך לא מימש זאת בשל החרם שישראל הצטרפה אליו לצד ארה"ב באותו זמן. גם בחצי מרתון החזיק יאיר קרני בשיא הישראלי שקבע ב-1985 והעמיד אותו על 1:05:36 שע'.

4. שחייה: עמית עברי

השחיינית הבאה החזיקה בלא פחות מ-14 שיאי ישראל (6 שיאים בבריכה אולימפית ו-8 בבריכות קצרות) והיא עדיין מחזיקה בשיא ישראל בשלושה משחים. מלבד אנסטסיה גורבנקו, עמית עברי היא השחיינית היחידה שהביאה מדליה מאליפות אירופה (מדליית ארד) ב- 100 מ' פרפר. כמו כן, חוץ מאנסטסטיה גורבנקו ואביב ברזילי היא היחידה שהעפילה לחצי גמר אולימפי. היא השתתפה פעמיים במשחקים האולימפיים, בלונדון ובריו, ולמעשה עברי היא השחיינית הישראלית הראשונה שעברה שלב במשחקים האולימפיים, ב-200 מטר מעורב אישי, בלונדון 2012.

5. שחייה: גרשון שפע

שיאן ישראל בשחייה גרשון שפע, ייצג את ישראל בשלוש אולימפיאדות – רומא 1960, טוקיו 1964 ומקסיקו 1968. שפע בן ה-78 כשמו כן הוא שופע אנרגיה והישגים. כבר בגיל 17 הוא צורף למשלחת הישראלית בשחייה למשחקים האולימפיים ברומא 1960, שם סיים במקום ה-29 במשחה ל-200 מטר חזה בתוצאה של 2:51 דק'.

במשחקים של טוקיו 1964 הוא סיים במקום ה-19 במשחה ל-200 מטר חזה בתוצאה של 2:40.6 דקות ובמקום ה-20 במשחה ל-400 מטר מעורב אישי בתוצאה של 5:11.2 דקות. הוא צורף גם למשחקים של מקסיקו סיטי (1968) שם כבר נשא את דגל ישראל בטקס הפתיחה של האולימפיאדה ובמשחה ל-200 מ' חזה סיים במקום ה-28 בתוצאה של 2:42.6 דק'.

גרשון שפע | צילום: By בועז רוט (Transferred byMatanya/Originally uploaded by Boaz.roth) – צולם בריכת גבעת חיים איחוד, GFDL, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=15512860

"מה שקראתי עליו בקיבוץ, הפך באולימפיאדת רומא לממשי מול עיניי", הוא אמר באחד הראיונות שנעשו איתו לאחר מכן, "אני זוכר את עצמי רואה שם את קסיוס קליי, הלוא הוא מוחמד עלי, צועד מולי בכפר האולימפי, כשאיתו הרצה המופלאה וילמה רודולף ואני צובט את עצמי כדי להיות בטוח שזה קורה לי במציאות ולא בחלום. חוויות כאלה היו לי שם ולא ציפיות להישגים מי־יודע־מה, כי בסך הכל הייתי ילדון, שנסק במהירות מטורפת לצמרת".

לאחר פרישתו מהשחייה התחרותית בגיל 25, אימן שפע את קבוצת השחייה של הפועל גבעת חיים, שהפכה להפועל גש"ם (גבעת חיים, שפיים, מנשה) אלופת המדינה בתחילת שנות השמונים. בהמשך, התמנה שפע למאמן נבחרת ישראל בשחייה.

ב-1990 יזם והקים שפע את עמותת שחייני המאסטרס בישראל ובאותה שנה, בגיל 47, שבר לראשונה את שיא העולם בקבוצת הגיל שלו ב-200 מ' חזה באליפות העולם בריו דה ז'ניירו. בשנת 2008 קבע שפע שלושה שיאי עולם חדשים לגילאי 65-69, במשחה ל-100 מ', במשחה ל-200 מ' חזה, במשחה ל-200 מ' מעורב אישי וב-400 מ' מעורב אישי קבע שיא אירופי.

שפע הקים במו ידיו את ענף שחיית המאסטרס בישראל, ומאמן עד היום את קבוצת המאסטרס שהקים, אקוותיקים, שזכתה בעשרות אליפויות מדינה ובאליפות העולם האחרונה למאסטרס, שניים משחייניה זכו ב-7 תארי אלופי עולם.

6. אופניים: שני בלוך

ניתן לומר על שני בלוך שהיא "פורצת דרך" וההתמדה שלה ראויה להערכה. היא היתה אלופת ישראל בטריאתלון ואלופת ישראל באופני כביש ובשנת 2004 ניסתה שני בלוך להשיג את הקריטריון למשחקים האולימפיים של אתונה (2004) ולשם כך נדרשה לסיים בין 30 המקומות הראשונים באליפות העולם שהתקיימה בקנדה, אך היא סיימה במקום 39 ועברה להתמקד באימון כושר.

עוד קודם לכן, בשהותה באיטליה התאמנה והתחרתה בקבוצת פיגורלה דרים טים ויחד איתם השתתפה במרוצים ג'ירו ד'איטליה לנשים, שם סיימה במקום 25 ובטור דה פראנס לנשים סיימה במקום 18. לאחר המרוצים הללו דחתה הצעה לחוזה ארוך בקבוצה האיטלקית וחזרה לארץ ללימודי תואר ראשון בחינוך גופני.

לקראת המשחקים האולימפיים של ריו 2016, חזרה בלוך להתאמן והשתתפה בתחרויות כחלק מנבחרת ישראל ויחד איתה הנבחרת זכתה בכרטיס אחד למשחקים האולימפיים. במרוץ אופני הכביש במשחקים של ריו סיימה את בזמן של 4:02:59 שע' ובכך הגיעה למקום ה-48.

7. אופניים: יהודה גרשוני

יהודה גרשוני הוא שם שכל חובב אופניים חייב להכיר, כיוון שמדובר באחד הספורטאים עם ההישגים הטובים שהיו כאן. אז היום יש לנו את ישראל סטארט אפ ניישן וזה חשוב וטוב. אבל אי שם בשנות השמונים לקבל חוזה בקבוצה מקצוענית היה לא פחות מחלום. גרשוני בן ה-61 היום, היה 6 פעמים אלוף ישראל ברציפות באופני כביש בשנים 1978 עד 1983.

כבר ב-1982 רכב בקבוצות אירופאיות בגרמניה ושוויץ, ושנתיים לאחר מכן כבר קיבל חוזה בקבוצה הצרפתית SKIL בה רכב שון קלי שהיה אחד מבכירי הרוכבים בעולם באותה התקופה. בכך הפך לרוכב הישראלי הראשון שזוכה לחוזה בקבוצה מקצוענית. במסגרת קבוצת Skil השתתף ברבים מהמרוצים הנחשבים בעולם, ביניהם: לה פלש ואלון, אמסטל גולד, הקלאסיקה סן סבסטיאן ועוד.

אחד מציוני הדרך שלו הוא הניסיון להשתתף בטור דה פראנס. הוא השתתף בתחרות מבחן ב-1984 בטור דה סוויס סיים במקומות גבוהים אבל בהמשך חלה ובכך הפסיד את ההזדמנות להתחרות עם קבוצתו בטור דה פראנס. בהמשך הוא המשיך להתחרות תחת קבוצות שונות ובשנת 1987 סיים את קריירת הרכיבה, שבה ניצח בשישה מרוצים בינלאומיים. כיום הוא מתגורר עם משפחתו בשווייץ.

8. טריאתלון: עוזי רן

באמצע שנות השמונים היתה חבורה שחלמה ליזום תחרויות טריאתלון כפי שהיו בחו"ל. עוזי רן היה מחלוצי הטריאתלון הישראלי לצידם של מיכה כגן ואורי אליאב ועוד שמות. הוא היה מייסד טריאתלון אילת והמנהל שלו משנתו הראשונה ובמשך 9 המהדורות הראשונות והוא אף היה המייסד של איגוד הטריאתלון ויו"ר שלו בשנותיו הראשונות.

הטריאתלון הראשון בישראל התקיים בחורשים ב-1985 וטריאתלון אילת הראשון שאורגן על ידי עוזי רן, שנקרא בתחילת דרכו ישרוטריאתלון" הוזנק ב-1987. עוזי רן הצליח להביא לישראל באותה תקופה את דייב סקוט שניצח 6 פעמים באליפות העולם לתחרות באילת. כך שההצלחה הגדולה של הטריאתלון הראשון באילת יצרה המשכיות עד לימינו אלו שהרי רק לפני שבוע וקצת התקיימה המהדורה ה-34 של אותה תחרות בעיר הדרומית.

9. השראה: ציפורה רובין

ציפורה רובין חלתה בגיל 4 במחלת הפוליו, דבר אשר הותיר אותה משותקת ברגל שמאל. למרות הקשיים היא קיבלה החלטה אמיצה והוכיחה לכולם שהיא יכולה לעשות הכל. וזה מה שהיא עשתה. היא עשתה הכל: מכדורסל ועד הדיפת כדור ברזל ואפילו צלחה את הכנרת לא פחות מ-10 פעמיים וכל אלו הפכו אותה לספורטאית המעוטרת ביותר בישראל בספורט הנכים.

היא זכתה ב-30 מדליות, 15 מזהב, השתתפה 8 פעמיים במשחקים הפראלימפיים. החל במשחקים האולימפיים של טוקיו 1964 בהדיפת כדור ברזל, זריקת דיסקוס, הטלת כידון וטניס שולחן ושחייה, ועד לברצלונה 1992.

10. השראה: שאול לדני

על מנת להבין את ההישג של פרופ' שאול לדני לדני חשוב לדעת כי הוא מחזיק, נכון ל-2020, בשיא העולם בהליכה תחרותית ל-50 מייל בתוצאה של 7:23:50 שעות ובשיא הישראלי בהליכה תחרותית ל-50 ק"מ. על כל אלו אף זכה לדני בשנת 2007 לעיטור מדליית פייר דה קוברטן על תרומתו לספורט האולימפי.

בתחילת דרכו השתתף בריצה למרחקים ארוכים, אך בהמשך המיר זאת להליכה מהירה. הוא נוהג לספר כי הישגיו השתפרו מאוד בתקופה שבה למד באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית והוא זכה באותה תקופה מספר פעמים באליפות ארצות הברית.

במשחקים האולימפיים של מינכן 1972, סיים במקום ה-19 בתחרות ההליכה למרחק 50 ק"מ בתוצאה של 4:24:38.6 שעות. באותה שנה אף קבע את שיאו האישי בהליכה למרחק 50 ק"מ, 4:17:06 שעות.

לדני מתמיד בפעילות ספורטיבית נמרצת גם בגיל מבוגר וב-2006 קבע שיא עולם בהליכה למרחק 100 מייל (כ-160 ק"מ) לבני 70 ומעלה בזמן של 21:45:34 שעות.