מאת: עמוס שמר

מרתון טבריה במהדורתו ה-40 יצא לדרך בעוד ימים ספורים. במהלך ארבעה עשורים, הרבה מים זרמו מהירדן לכנרת ואלפי רצים "זרמו" לצידה בכל המקצים. היו שנים שהיו יותר משתתפים והיו שנים שהיו פחות. היו שנים בהם נקבעו שיאי מסלול ברמה עולמית והיו שנים "רגילות", אבל המרתון בטבריה מהווה במשך שנים אלו את אליפות ישראל במרתון (השנה זה לא יקרה). מסלולו הנוח (יחסית) נותן הזדמנות לאתלטים מקצועיים לקבוע קריטריונים לאולימפיאדה ולרצים חובבנים לשפר שיאים אישיים.

יאיר קרני ושלומי אזולאי מרתון טבריה משנת 1990 | צילום: באדיבות יאיר קרני

מרתון טבריה פרץ לאוויר העולם בסוף שנת 1977. מרתונים ידועים ומפורסמים טרם נולדו כמו מרתון ירושלים (2011) מרתון ת"א(81), מרתון לונדון (הראשון היה ב-1981). מרתון ניו יורק היה "ילד" בן 7 ומרתון ברלין בן 4. ענף הריצה לא נהנה אז מהפופולריות שיש לו היום. במרתון הזה שהתחיל בכפר נחום והסתיים בעין גב השתתפו 78 רצים, כשהמנצח היה ורנר דרנבאכר ממערב גרמניה שקבע זמן של 2:19:33 שע'. זהבה שמואלי, ראשונת הישראליות קבעה זמן של 3:02:58 שע' ויאיר קרני, ראשון הישראלים קבע זמן של 2:39:01 שע'.

מאותה השנה המרתון המשיך להתפתח להלן כמה ציוני דרך מהיבטים שונים:

קביעת המסלול

אחרי 7 שנים של שינויים בנקודות תחילה וסיום המסלול, ב-1983 נקבע המסלול: טבריה-עין גב-טבריה המוכר כיום.

פרסי כסף

במהדורה ה-12 שולמו לראשונה פרסי כסף על מנת לדרבן רצים מהירים לקחת חלק במרוץ כמו שנהוג בהרבה מרתונים בעולם.

מכתיבי קצב (פייסרים)

הרבה רצים שואפים מעבר להשתתפות לשפר תוצאה רוץ מהר יותר. למרות האימונים הרבים, לא תמיד זה קורה עקב חלוקה לא כ"כ מאוזנת של הכוחות לאורך המסלול. כמו בהרבה מרתונים, החל מהמרתון ה-29 הוכנסו מכתיבי קצב למרתון ויותר מאוחר למרוץ ה-10 ק"מ מכתיבי קצב מנוסים, היודעים להוביל את הרצים לזמן המטרה הרצוי להם.
פופולריות בעולם: בצד הישראלים רצים גם רצים מחו"ל המשלבים בצד טיול בארץ גם מרוץ. מרבית הרצים היו עד 89 מארה"ב, קנדה, מערב אירופה, יפן ודרא"פ. ב-89 עקב האירועים במזרח אירופה נוספו גם רצים ממזרח אירופה וכן רצים מאתיופיה, שיחד עם הרצים הקניתיים נותנים עד היום את הטון ומנצחים את המרוץ.

נשים במרתון

במהלך השנים אנו עדים לגידול במספר הנשים שנוטל חלק בתחרויות המרתון. נציין כאן את נילי אברמסקי שקבעה בטבריה ב-2002 שיא לאומי (נכון לאותה שנה) 2:36:40 ואת הצ'כית מריה סטרובסקה, שקבעה גם כן בטבריה ב-92 שיא מסלול ברמה בינלאומית – 2:34:17, שמחזיק מעמד עד היום.

מרתון טבריה בשנת 2015 | צילום: עופר ביידה

מנצחים ישראליים

ב-86, ב-96 וב-2000 נרשמו מנצחים ישראלים במיקום הכללי: יאיר קרני 2:23:22, זבדה וודג'2:19:30 ואסף בימרו 2:19:45.

תוצאות מהירות באליפות ישראל לנשים

כמו שצוין לעיל, מרתון טבריה מהווה גם את אליפות ישראל. בהרבה מרתונים עד עכשיו , נשבר מחסום ה-3 שעות ע"י רצות ישראליות כמו זהבה שמואלי, עדנה פריד, עדית גנות, אתי איינר, אורנה בלאו, לוריס מנדלוביץ, יערה זנגי. את התוצאה המהירה ביותר קבעה בטבריה נילי אברמסקי ב-2002 2:36:40 וזה גם שיא המסלול לרצה ישראלית.
תוצאות מהירות באליפות ישראל לגברים: בהרבה מרתונים עד עכשיו , נשבר מחסום ה-2:20 ע"י רצים ישראלים מפורסמים כמו יאיר קרני, דב קרמר, אסף בימרו, זוהר זמירו, זבדה וודג' ואיך לא – היילה סטאין. את שיא המסלול לרץ ישראלי מחזיק זוהר זמירו – 2:15:06

שיאי מסלול

במרתון טבריה נקבעו שיאי מסלול ברמה בינלאומית. ב-92 נקבע שיא מסלול מעולה לנשים – 2:34:17 ע"י הצ'כית מריה סטרובסקה. בשנת 2012 נקבע שיא מסלול מעולה לגברים – 2:07:30 ע"י הצרפתי פטריק טמבאווה.

הישגי קטגוריות

במרתון ה-18 נקבע שיא לאומי לקטגוריה M40 ע"י ציון נגר 2:28:14 או היילה סטאין? במרתון ה-29 – 2:16:59(ישנה מחלוקת על הגיל). ציון הציב שיא לאומי גם לקטגוריה 50M במרתון ה-26 ולקטגוריה M60 במרתון ה-34 בזמנים של פחות(<3) מ-3 שעות. במרתון ה-21 קבע אלי קומאי שיא לאומי לקטגוריה 65M – 3:20:16. במרתון ה-22 נשבר מחסום ה-3 שעות לקטגוריה 60M במסלול על ידי הגרמני הנס מיינל – 2:55:03. במרתון ה-34 נקבע שיא לאומי לקטגוריה 45M (?) או לקטגוריה 55M(?) (ישנה מחלוקת על הגיל) ע"י היילה סטאין – 2:18:57. במרתון זה הוא זכה גם באליפות ישראל. באתרים המדרגים את המרתוניסטים בעולם לפי קטגוריות, הישג זה מקנה לו שם מקום של כבוד. אם לפי אתר אחד, הוא שייך לקטגוריה 45M, אז הוא שלישי בעולם לקטגוריה זאת. אם לפי אתר אחר, הוא שייך לקטגוריה 55M, אז הוא הראשון בעולם לקטגוריה זאת לוריס מנדלוביץ הציבה גם שיאים לאומיים לקטגוריה שלה בשלושה מרתונים רצופים, כאשר במרתון ה-33 הייתה גם אלופת ישראל בזמן של 2:58:50

הוספת מקצה ה-10 ק"מ

במרתון ה-18 שולב התריסריון-12 ק"מ והחל מהמרתון ה-29 שונה ל-10 ק"מ כדי לאפשר לרצים, שאינם משתתפים במרתון המלא מסיבות כלשהן, לקחת גם הם חלק באירוע בינלאומי.

שילוב ספורטאים נכים

לצד הרצים ניתן לראות גם ספורטאים נכים הנוטלים חלק במרוץ באופני יד. זה מראה על חלק המודעות הגוברת בארץ לצורך בשילוב נכים בספורט בפרט ובקהילה בכלל, שכן תרומתם רבה.

מרוץ צה"ל

בצד ריצת המרתון מתקיים גם מרוץ צה"ל. הוא קוים כמרוץ נפרד עד שילובו בתריסריון/10 ק"מ החל מ-95.

מספר משתתפים

את המרתון הראשון סיימו רק 78 רצים. במשך השנים הבאות עלה מספר המסיימים את המרתון פחות או יותר בצורה מונוטונית. בשנים 82, 92 ו-2001-2002 הייתה ירידה כלשהיא במספר המשתתפים עקב מבצע שלום הגליל, מלחמת המפרץ ואירועי האינתיפאדה השנייה. מ-2005 מספר המשתתפים (בשני המקצים) עלה משמעותית, כאשר במרתונים ה-30 31 ו-32 מספר המסיימים התקרב ל-1000.כאשר במרתון ה- 33 מחסום ה-1000 מסיימים נשבר. בשנה שעברה, נשבר גם מחסום ה-2000 מבחינת מספר מסיימי המרוץ. עד עכשיו נרשמו למרתון הקרוב מעל 2500 משתתפים לשני המקצים.

מכאן אנו רואים, שמבחינת האיכות, מרתון טבריה הוא בין המהירים בעולם. המרתון הזה מוכר עבור מרתונים המתנים את ההרשמה בקביעת תוצאה מקסימלית במרתון מוכר. לדוגמה, בהרשמה למרתון בוסטון המתנה השתתפות בו בקביעת זמן מקסימלי במרתון קודם לפי גיל ומין , מרתון טבריה מופיע ב-combo box לצד מרתונים מפורסמים ויוקרתיים בעולם. הרבה ארגונים בישראל בוחרים להעניק לו חסות.

מלבד הצד המקצועי, מרתון טבריה מהווה לדעתי ראי של החברה הישראלית, ערכיה וכל מה שעובר עליה במהלך השנים. בשנים האחרונות אנו עדים לגדילה בפופולריות של ספורט הריצה כספורט עממי בחברה הישראלית. ניתן להבחין בהרבה מקומות ברצים גברים ונשים בכל גיל המבצעים ג'וגינג. לא כולם רצים מרתון אבל חלקם כן. זה מתבטא בין השאר בכמות ההולכת וגדלה של המשתתפים במרתונים הנערכים בארץ בכלל ובמרתון טבריה בפרט. אם בעבר הזמן המקסימלי שנקבע לסיום המסלול עמד על 5 שעות, הרי עכשיו הוא עומד על 6 שעות. אם קטגורית הגיל המקסימלית עמדה בעבר על 50-60, הרי עכשיו היא עומדת על 75.

בנוסף, בל נשכח את הצד התיירותי. העלייה במספר המשתתפים מראה, שהעיר טבריה נמצאת על מפת הספורט העולמית. הרבה תיירים יכולים "לקנח" את טיולם בארץ בריצה לאורך חופיה הקסומים של הכנרת. התיירות בטבריה מקבלת תנופה גדולה ע"י אירוע בינלאומי זה. חלק מבתי המלון בטבריה מחשיבים את האירוע, עד כי חלקם עורכים ארוחת בוקר מוקדמת מאד במיוחד לרצים בבוקר המרתון. המלונות הרחוקים מהמרכז שבהם, מציעים להם הסעה חופשית לנקודת הזינוק.

לעומת זאת: לדעתי נושא העידוד לוקה קצת בחסר. במרתונים יוקרתיים כמו ברלין ובוסטון, העידוד מהווה חלק בלתי נפרד מן האירוע. במרתון בוסטון לדוגמה, לכל אורך הדרך, הקהל "יוצא מגדרו" כדי להריע לרצים. נראה שבמרתון טבריה זה חסר. המרתון הינו מאמץ נפשי ופיסי לרץ ועידוד לא רק שלא יזיק לו אלא יתרום לשיפור הישגו. אפשר אולי להסביר זאת בעובדה שהמסלול רובו עובר מחוץ לעיר, שם אין הרבה אנשים לאורכו. יש לציין שבמרתון האחרון על אף הגשם הכבד, יצאו מעודדים מקיבוצי עמק הירדן: כנרת, דגניה, האון, מעגן ועין גב כדי לעודד את הרצים שנאבקו בנוסף לקשיי המרתון גם בגשם.

בנוסף, היו מרוצים שהיו כרוכים בבעיות. לדוגמה במרתון בשנה שעברה. בשל הגשם הכבד היו צריכים הרצים לעקוף שלולית גדולה שמתחתה היה השטיח שעליו דורכים בתחילת הריצה. בדרך נאלצו הרצים לפרק את בקבוקי המים מהניילון, היות ומחלקי המים הסתתרו מהגשם הכבד. למרות שאין לתלות את האשמה במארגנים, המרתון ייזכר כמרתון קשה. בכל מקרה , כפי שרשום באתר, בוצעו תחקירים והופקו לקחים שכללו עבודות סלילה במספר כבישים מרכזיים כולל מסלולי נקודת הזינוק והסיום, שהועתקו במקצת ממקומם.

קראנו גם על מחלוקת בין איגוד האתלטיקה לבין העירייה לאור מה שקרה במרתון האחרון ואיום על הפסקת אליפות ישראל שנערכה במסגרת המרתון. קראנו גם על ביקורות מסוימות פה ושם על הניהול. בסופו של דבר עד עכשיו, המעורבים בארגון האירוע ידעו להתעלות על הפוליטיקה ולקיים את מפעל המרתון כסדרו ובמועדו.

לסיכום, מרתון טבריה עשה כברת דרך לא קטנה במהלך ה-40 שנים בהיבטים השונים. כמו בכל דבר גם כאן הדרך לא הייתה נקייה מבעיות. אמנם המרתון רחוק עדיין ממרתונים יוקרתיים בעולם כמו בוסטון, ניו יורק, ברלין, פריס ועוד. אבל בל נשכח שהמדינה היא צעירה וקל וחומר מרתון טבריה. ביכולת המארגנים להמשיך ולשפר את המפעל ואת השירות לרץ כמו שהם עשו עד עכשיו. כך הרבה רצים מהארץ ומהעולם המכבדים את עצמם יכללו ברשימת מרתוני החובה גם את מרתון וטבריה ובד בבד גם ליהנות מהנופים הקסומים הפרושים לאורך הכינרת.

טור דעה זה נכתב על דעתו ועל אחריותו הבלעדית של כותבו