דעות || תפסיקו "לאכול" את עצמכם

שווארמה, באגט וסביח או ספירולינה, זרעי צ'יה, תותי גוג' וקייל?! לקוונטון קאסידי העלום, נמאס שאוכלים לו את הראש עם כל הסדר העולמי החדש בתזונה, אז הוא המציא לעצמו כללים משלו - נסו את זה בבית
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
צמחי מרפא בר לב
צמחי מרפא בר לב

בחיי שאני רוצה. אני אפילו בטוח שזה חשוב, נכון, מועיל. כל התשובות נכונות. לאכול בריא, מזין, רזה. אולי אפילו טבעוני, או לפחות ממש מעט בשר. כמו כולם, גם אני רואה את כל הכתבות, הבלוגים וטורי התזונה. לומד, מהנהן בראש. יודע שזה חשוב. צריך לאכול אוכל מלא, לצרוך ולשתות פטרוזיליה (ואם כבר, אז פטרוצביליה), ספירולינה, זרעי שיה, קייל, ירקות, פירות. שום, בצל, שמן זית. אם בשר, אז שיהיה עוף. ומלא. הכל מלא. טחינה מלאה, חיטה מלאה, אורז מלא, סוכר חום.

צמחי מרפא

צריך לאכול אוכל מלא, לצרוך ולשתות פטרוזיליה, ספירולינה, זרעי שיה, קייל, ירקות, פירות. צמחי מרפא | צילום: thinkstock

הצילו! אני לא יודע מה לאכול
אני מודה שזה מבלבל. ממש. כי במקביל יש את כל תכניות הבישול. בישול לטבחים, בישול לתותחים, בישול לאסטרונאוטים, בישול לכאלו שעוד לא גילו את האש, בישול לידוענים שלא יודעים לבשל, בישול לילדים, בישול לקראת שבת, ואפייה של עוגות, עוגיות, וכל סוגי הקינוחים. שם דווקא יש בשר, ושמן, ושומן, וקמח לבן, ואורז לבן, ומלא סוכר, ושוקולד, וצימוקים, ועוד דברים שלא תמיד הכי בריאים, אבל הם אחלה טעימים.

אני ממש רוצה להיות איש העולם החדש. רנסאנסי כזה. לא בשלן בעצמי, זה כבר לא ייצא. אבל לפחות להבין ולממש הבנה באוכל. להפקיד על אכילה של מה שבריא, מה שמזין, מה שטעים. לדעת מה זה קמהין, מה זה אומגה 3, מה זה נוגדי חימצון, מה זה אוכל מנחם. הכל כבר התערבב לי בראש. ראיתי פעם שלערבוביה כזאת קוראים לפעמים ראגו. או אולי רק כשזה ערבוב של בשר זה נקראה ראגו?

עוד דעות של קוונטון קאסידי
קוונטון קאסידי ~ אדוני השופט, צא מהספורט שלי!
קוונטון קאסידי: תפסיקו "לאכול" את עצמכם
קוונטון קאסידי: סמים את הריצה במרכז
קוונטון קאסידי: "טהרנים" נמאסתם!
קוונטון קאסידי: "אני לא קונה את שיא העולם של דניס קימטו במרתון ברלין "

המוח כבר הפך לסלט. לא יודע איזה. קיצי, אוורירי, עם פירות, אולי עם בורגול, אולי עם זסט (רצועת קליפת לימון) לימון ותמיד עם שמן זית. אגב, ראיתי שגם מוח אפשר לאכול, אבל זה כבר ממש לא מתאים. שמא בטעות אוכל איזו מחשבה עצובה או מפוחדת של טלה שלא תכנן לגמור את חייו כל כך מוקדם, ורעד מפחד עד רגעיו האחרונים. לא, מוח זה לא בשבילי. יש חשש לאכילת הנשמה של החיה. עד כאן! היי, הרי בכלל דיברנו על לצמצם בשר, לא? אז איך זה שהם מכניסים כל פעם מוחות לטלוויזיה. די.

והתזונאיות שנראות לי בתחרות בינן לבין עצמן, מי תטמטם אותנו יותר. תאכלו פחמימות, תאכלו חלבונים, הכל במידה, הכל באיזון. מה אמרתן לעזאזל? לא הבנתי. לאכול הכל במידה ובאיזון? בשביל זה באתן? להגיד "תאכל מאוזן", זה מקצוע? מה זה בכלל מאוזן? ואל תתחילו לברוח למחוזות הבלתי אפשרי עם כל מיני מיצי ירקות מוזרים שלכן.
ואני רוצה, רוצה. אבל זה בורח. לא מצליח. לא האוכל החכם והבריא. לא האוכל המתוחכם והמושחת. הכל בורח.

כי פחמימות וחלבונים זה לא רק נבטוטים, פילה מיניון, קייל, צלעות כבש, וספירולינה. זה גם עוד כל מיני דברים שאותם דווקא קל מאד למצוא וכיף מאד לאכול. כמו פיצה, ושווארמה, חומוס, ופלאפל בפיתה, אורז מוקפץ, ולאפה. כמו ארטיק או שוקולד. כמו בייגלה וקרואסון. מלח זה מסוכן, אבל בייגלה מלח זה טעים. איך זה בגט עם שקשוקה? או לפחות סביח? שיפודי פרגית עם צ'יפס ליד, הולך? וחלות שבת טריות, כמה טעימות.

ברור שזה לא מצליח. לא בבית ולא בעבודה. כל הארוחות הסטנדרטיות וגניבות הביסים השגרתיות, שסוגרות 95% ממה שנכנס לגוף, הן לא שם ולא שם. לא חכמות ולא מתוחכמות. הן טיפשות, עממיות, פשוטות ולא הכי בריאות. אני ישראל ישראלי – אוכל-כל שבאמת אוכל הכל. אולי 5% מהאכילה, שזה בערך פעם בשבועיים, יוצא בריא או מתוחכם. תחושת הישג. או שאכלתי ממש בריא, או שממש טעים. כל שאר הזמן, בלגאן.

אז אם אתם כמוני, ויודעים שאין לכם שום סיכוי, אספר על כללים לכל אחד שקבעתי לעצמי בכל זאת:
א. קפה: עד 4 כוסות ביום, עם חצי מכמות הסוכר שעד עכשיו. ואף פעם לא הפוך. מספיק עם כל החלב הזה.
ב. משקאות מוגזים: ביי ביי. חוץ מבירה, אתם שייכים להיסטוריה.
ג. ארוחות: אחרי שעה 9 בערב, אין.
ד. בכל הזדמנות שיש, לאכול פרי: לא משנה אם רעבים או לא. בסוף זה יבוא על חשבון משהו אחר, לרוב משהו פחות טוב מפרי.
ה. בבוקר, לפני העבודה תאכלו: משהו, לא משנה מה, ועוד פרי ז'תומרת משהו + פרי. כי זה מה שמביא אותי לצהריים על הרגליים.
ו. יוגורט: יוגורט לבן במקום אשל, או גיל או יוגורטים מתוקים.
ז. דגים: להעדיף דגים כשאפשר.

וזהו! שכל שאר החרא "האורגני" יישרף בריצה. בשביל מה אני משקיע בה, לעזאזל?!


 




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג