תוכן גולשים | מאת: ערן פרידלנדר
ביום שישי האחרון, בעודי רוכב באופניים להנאתי בשבילים הסמוכים לגן הלאומי אפק, נתקלתי בשאריות של חגיגה – מישהו קישט את הגדר בבלונים נוצצים עם המספר 21 וגם תלה כמה בלונים צבעוניים לקישוט. די ברור שגם היו כאן אירוע ואוכל, על כך מעידה שקית זבל עמוסה להתפקע. אבל משהו כאן לא בסדר – למה השארתם את הבלונים? אתם מצפים לעוד חגיגה בקרוב? ולמה את שקית הזבל? קבעתם עם מישהו שיבוא לפנות את זה? מבט קצת יותר בוחן מגלה גם שאיסוף הזבל היה רשלני, ויש לא מעט שבכלל לא נאסף אלא סתם הושאר על האדמה, כלומר חשבתם שאם אספתם רק 80% מהזבל שלכם זה מספיק טוב? לא, זה לא בסדר, תשאירו נקי לפחות כמו שמצאתם.
למה לחגוג וללכלך? | צילום: ערן פרידלנדר
רגע, מי אמר שזה בכלל קשור לספורט? נוציא מכלל אפשרות שמישהו חגג קבלת פרופיל 21. האפשרות הבאה שעולה על דעתי היא שמישהו חגג 21 שנים, אבל זה לא נשמע סביר בעיקר משום המקום שבו התבצעה החגיגה – בחניון תחנת הרכבת הסמוך לגן הלאומי אפק. אם כן, למה לחשוב שזה קשור לספורט? כי זו לא הפעם הראשונה שאני נתקל בזה. כבר יצא לי לרוץ בסביבה ולהיתקל בבלון ענק של המספר 42 סתם כך באיזה שביל ליד אלישמע. די מהר הבנתי במה מדובר, ומכאן האסוציאציה המהירה למקרה הנוכחי. אז נכון שאני לא יכול להוכיח שזה לא יום הולדת, אבל מה זה בעצם משנה, גם רצים חוגגים ימי הולדת.
חזרה לעניין, יפה מאוד שרצתם, זה באמת הישג מרשים ומרגש ושווה חגיגה. זה מסכם תקופה ארוכה של אימונים ומאמץ, והרבה השקעה. אבל למה ללכלך? למה לקלקל לאחרים? קחו אחריות על הלכלוך שלכם, אף אחד לא צריך לעשות זאת במקומכם. הרי בעוד כמה שבועות הבלונים יתייבשו בשמש ויפלו על האדמה, שקית הזבל תתפזר, והמקום יהפוך לחגיגה של זבל וזיהום.
מצטער, זה לא נעים לרוץ בתוך ערימות של זבל, וזבל בשבילים לא חסר. מי שצריך דוגמה כדי להבין למה זה מגיע בסוף, אני מזמין אותו לכמה שבילים, שבהם תרגישו שאתם רצים בתוך מזבלה. ומילא שאתם לא מרחמים על אחרים, אבל האם אתם עצמכם לא תרצו לחזור למקום לריצה נוספת ואז בוודאי תרצו למצוא אותו נקי.
הכלל צריך להיות שמשאירים קצת יותר נקי ממה שמצאתם. לא מדובר כאן באיזו דרישה קיצונית, אלא במשהו די בסיסי. למתקדמים אני יכול להעלות גם כמה שאלות יותר מאתגרות: מה מוביל אתכם לרכוש מוצרים לא מתכלים בידיעה שאחרי שעה של שימוש הם יהפכו לחומר שאין מה לעשות איתו, ואי אפשר להיפטר ממנו? זו בדיוק סוג החשיבה שמביאה את ישראל להיות אלופת השימוש בכלים חד פעמיים, בהחלט לא דבר להתגאות בו.
ספורט צריך להיות משהו נקי, אנחנו בוודאי לא רוצים להוציא שם רע לקהילת הספורטאים בתור מי שגורמים נזק. זה שעושים ספורט זה לא תירוץ ללכלך, להשאיר אחריכם בקבוקים, כוסות, סרטי סימון וכיוצא בזה מיני דברים שלא צריכים לקשט את ארצנו.
אין מי שיאסוף אחריכם. כדברי האמרה: "תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך".
