בימים ובשבועות הקרובים, נפעל להביא לכם כאן בשוונג מידע, נתונים, תרגולים, והמלצות תזונה ואחרות, גם על הקורונה עצמה, וגם על דרכים לשימור ושיפור המערכת החיסונית והבריאות הכללית, כדי שאם חלילה תדבקו בנגיף, המאורע יסתיים עבורכם בצד השמח של הסטטיסטיקה – בריאים, שלמים, ומוכנים לבאות
נלחמים בקורונה: איך תחזקו את המערכת החיסונית | התרומה של הפעילות הגופנית למערכת החיסונית | 6 דרכים להתמודדות עם הקורונה | מהו וירוס הקורונה | כיצד מתמודדים הרצים הסיניים עם הקורונה |
נתוני הביניים העדכניים המגיעים מאיטליה ומהעולם (נכון ליום 13.3.2020)
איטליה היא כרגע מרכז סיכון הקורונה העולמי. קצב התמותה וההדבקה באיטליה הוא הגבוה בעולם. שיעור ההדבקה המתועד לנפש באיטליה, עומד על כ-300 נדבקים לכל מיליון בני אדם ואין ספק שאותו שיעור מתועד, נמוך מהשיעור האמיתי בפועל. לשם השוואה שיעור ההדבקה המתועד בסין עומד על כ-56 נדבקים לכל מיליון; בדרום קוריאה על 157 נדבקים לכל מיליון, ובישראל על כ-19 נדבקים לכל מיליון.
מדינות שונות בולמות ומטפלות בקורונה בצורות שונות וברמות יעילות שונות. בגלל שאיטליה היא לפי שעה הסמן הקיצוני בעולם מבחינת עוצמת הפגיעה של הקורונה, שווה להתעמק בנתוני הביניים שפרסם המרכז האפידמיולוגי לבריאות ציבורית באיטליה ביום שישי האחרון (13 במרץ 2020).
עד מועד עריכת דו"ח המעקב אחרי COVID-19 שפורסם ביום שישי ה-13 במארס, נתגלו באיטליה 16,295 חולי קורונה ומספר הנפטרים עמד על 1,017 מקרי תמותה (6.25%). שיעור גבוה לכל הדעות. אלא שניתוח הנתונים, ביחד עם פרסומים נוספים של המרכז האפדימיולוגי האיטלקי, מגלה תמונה הרבה יותר ספציפית ומפולחת:
1. הגיל הממוצע של הנדבקים המתועדים באיטליה הוא 64.
2. שיעורי התמותה באיטליה מבין הנדבקים המתועדים בקבוצות הגיל השונות, היו:
3. הגיל הממוצע של המתים מקורונה באיטליה, הוא 80. מתוך 1,001 מקרי תמותה שגילאיהם תועדו, 97% מכלל מקרי התמותה באיטליה מתרחשים אצל בני ה-60 ומעלה (89.4% מכלל מקרי התמותה הופיעו בקרב בני ה-70 ומעלה).
4. חבל לומברדיה נפגע קשה מכולם, עם 762 מקרי מוות מתועדים (75% מכלל מקרי המוות המתועדים). חבל אמיליה רומניה היה השני ברמת הפגיעה, עם 146 מקרי מוות מתועדים. חבל ונטו השלישי עם 48 מקרי מוות מתועדים. בכל שאר אזורי איטליה, שיעור מקרי המוות המתועדים נכון ל-13.3.2020 היה פחות מ-20 לכל אזור.
ממספר מקורות עולה, שהבעיה הגדולה ביותר באיטליה, היא חוסר המוכנות של מערכת הבריאות הציבורית להתמודדות עם המגפה, בעיקר במובן של היעדר אמצעי אשפוז וטיפול, ועומסים בלתי אפשריים על הצוותים המטפלים. הדיווחים המרים שמגיעים משם, הם שצוותי הרפואה נדרשים להחליט מי יזכה להשתמש באמצעי הטיפול ומי לא. בבחינת – להחליט מי יחיה ומי ימות. מצב שאף מדינה מתוקנת לא מסוגלת לקבל בשלוות נפש [שווה לציין שנתוני הרישום של אנשים שנפטרו מ-COVID 19, נרשמים סמוך לרגע הפטירה. הם קרובים להיות מוחלטים ומלאים. מאידך, מספרם של האנשים שנדבקו ב-COVID 19 עשוי להתגלות זמן רב אחרי ההידבקות, ואולי בכלל לא – אם בחרו לחכות בית שהסימפטומים ייעלמו, במקום ללכת לבית חולים להיבדק (בין אם בי"ח איטלקי ובין אם אחר)].
בינתיים בדרום קוריאה
מאידך, מתקבלים נתונים מדרום קוריאה. דרום קוריאה טרם פרסמה לציבור פילוחי קבוצות גיל וגורמי סיכון (לפחות לא באנגלית), אלא נתונים גולמיים בלבד. בקוריאה, במניין של 8,086 נדבקים מתועדים (נכון למועד כתיבת שורות אלו), מספר מקרי המוות עמד על 72 בני אדם. פחות מ-0.9% לכלל האוכלוסייה.
הנתונים הקוריאנים מושפעים קרוב לוודאי משני פרמטרים – ראשית, הקוריאנים בודקים בהיקפים גדולים בהרבה מכל מדינה אחרת. לכן, מספרם ושיעורם הנדבקים המתועדים שלהם (ביחס לנדבקים בפועל) הוא קרוב לוודאי גבוה משמעותית מאשר בכל מדינה אחרת (יש להניח שנתוני ההדבקה בפועל באיטליה, גבוהים משמעותית ממספר הנדבקים המתועדים). שנית, הקוריאנים הסתערו על הקורונה ברמות נחישות גבוהות, מוקדם יחסית למדינות אחרות. מי שיציב את הנתונים הקוריאנים בטבלת פילוח הגילאים שהגיעה מאיטליה (יחס תמותה של 1/7 לטובת הקוריאנים), צפוי לגלות רמות סיכון מזעריות. למעשה, על פי הנתונים עד עתה, הסיכון המשמעותי מתחיל לכאורה בגילאי 70 ומעלה.
סיכויי התמותה בקבוצות הגיל הצעירות יותר, מיוחסים ברובם הגדול למי שסבלו מגורמי סיכון. אתר "המונה העולמי" מנתח את נתוני התמותה שהתקבלו מנתונים עולמיים של קבוצות הגיל, ושל גורמי הסיכון. אלו ממצאיו ביחס לשיעורי התמותה של נדבקי קורונה מתועדים עם גורמי סיכון שונים, ובלעדיהם (האחוזים מייצגים רמת סיכון לנדבק קורונה שסובל מאחד מגורמי הסיכון המנויים):
גורם סיכון נוסף שלא מופיע בטבלה לעיל, ואשר קיימת בעניינו דאגה בעיקר בארה"ב, הוא הגורם של השמנת יתר (Obesity). גורמים שונים בעולם (בין אם מתחום הרפואה, ובין אם מתחום הסטטיסטיקה) מעריכים ששיעור התמותה הכלל עולמי בקרב כלל נדבקים בקורונה בפועל, יעמוד לבסוף סביב 0.9%.
הבעיה בישראל
רשויות הבריאות בישראל גלגלו תחילה את ההתמודדות עם המחלה לאזרחים – כנסו לבידוד; אל תטוסו, וכו'. פעולות שנדרשו מהאזרח הבודד ולא הצריכו כמעט דבר מהממשלה. הן תקפו את המובן והנכון מאליו – שעיקר מקורות הקורונה בישראל מגיעים מבחוץ – ודחקו בבאים מחו"ל להתרחק מהסביבה. דרישת הבידוד לכשעצמה גולגלה לפתחם של האזרחים שבועות לפני שהממשלה טרחה להידרש לה בעצמה. לדוגמה, מה אמור היה לעשות תושב ישראל שחזר מחו"ל (והונחה להיכנס לבידוד), אם מלכתחילה הגיע לשדה התעופה בתחבורה ציבורית? כיצד יחזור "מבודד" הביתה? כיצד עליו לפעול בניסיונו לחזור לבידוד בביתו באמצעות אותה תחבורה ציבורית?
החשש הראשון של הרשויות בישראל בהקשר הקורונה, הוא מ"מצב איטלקי" – מצב בו יחסרו מכונות הנשמה, אמצעי טיפול, מיטות, ואנשי צוות רפואי. מצב בו אחות/רופא בעילום שם ובפנים מטושטשות יצולמו למהדורות החדשות מעידים שהם נאלצים לבחור למי לתת את אמצעי ההחייאה (מי יחיה ומי ימות – כפי שמתרחש באיטליה), הוא קרוב לוודאי מעבר ליכולתו של הציבור בישראל לשאת.
עקב אכילס מוצהר שישראל סובלת ממנו (ויש לקוות שיטופל במהרה), הוא היקף וכמות הבדיקות. בעוד שבקוריאה מקיימים אלפי רבים של בדיקות מדי יום, ובארה"ב כבר הוכרז על הקמת מכוני בדיקה Drive-Thru, בהם נהגים יוכלו להיכנס עם הרכב, לתת דגימות על מקל ולקבל תוצאות בתוך שעות, אצלנו אפילו הבאים לחדרי המיון משתעלים ומתלוננים, לא נבדקו עד לאחרונה. תוצאת לוואי אחת שכבר נגרמה (מעבר להדבקה בקהילה ובבתי החולים), היא כפיית בידוד על מאות אנשי צוות רפואי.
בישראל (כמו ברוב המדינות) הבעיה המהותית היא יכולת מערכת הבריאות להתמודד עם הקורונה ועם קצב ההדבקה המהיר שלה. קיימת סברה שבמדינות מסוימות, היקף הבדיקות ביחס לאוכלוסיה נמוך עד זניח, ורמת ההדבקה המתועדת נמוכה במיוחד, כיוון ששם החליטו הרשויות שקורונה איננה המצדיקה נקיטת אמצעים חריפים. מבחינת מדינות כאלו, האוכלוסייה תתמודד עם הקורונה ותספוג את שיעור התמותה הצפוי. ישראל ודאי אינה נמנית על מדינות אלו.
צורך דחוף בישראל, הוא תגבור מסיבי של מערך הבדיקות, ומהירות השבת תוצאותיהן. לפי פרסומים בעולם, חברות שונות עובדות היום על אמצעי בדיקה אישיים, שכאשר יושלמו, יוכלו להימכר בבתי המרקחת מעבר למדף, ולתת אינדיקציה (ולו ראשונית) לקיומה או העדרה של הידבקות בנגיף.
הפתרון שלנו – מה אנחנו יכולים לעשות
איש אינו יודע כמה אנשים יידבקו בנגיף הקורונה טרם שיימצא לו חיסון. הערכות של משרד הבריאות הישראלי, וגם של הרשויות בגרמניה, מדברות על 60%-70% מכלל האוכלוסייה. כמעט כולם. לעניין הדרך להימנע מהדבקה (כללי היגיינה אישית, הפחתת מגע, וכו') נאמרו ופורסמו כבר תילי תילים.
דבר אחד נוסף ראוי שיהדהד בימים אלו בקול ברור וצלול – יכולת ההתמודדות של נדבק/ת ב-COVID 19 נראית כתלויה בראש ובראשונה במצב הבריאותי שלו/ה ובמצב מערכת החיסון שלו/ה. שני אלו הם מאפיינים, שפעילות הגופנית, תזונה איכותית, משקל תקין, והשמירה על גוף בריא, הם חלקים מהותיים בהם.
אין לראות במאמר כמידע רפואי, אלא כמאמר דעה, שמתייחס לנתונים סטטיסטיים שפורסמו
כתבה מעניינת
Eli Sat
הידד! סופסוף נתונים ופרופורציה. אצלנו, ראש הממשלה יספר לנו שמה שעשו אצלנו זה מצויין ומדינות אחרות עושות אחרינו (אלבניה? סוריה?) ומיד אחריו יעלו הליצמן והכחלון וישבחו את העבודה הקשה שהוא עושה ורק במקום בלימה יש עליה בשעור הנדבקים ולצוותים הרפואיים אין די ציוד הגנה.
שתהיו לי בריאים