מאמר זה הינו כחלק ממדור הדעות של האתר ועל דעת המחבר בלבד

מאז אליפות אירופה בגלזגו קראתי מאמרים וכתבות הקוטלים את איגוד השחייה, העומד בראשו, היועץ המקצועי, צוות המאמנים וכל מי שהיה לו יד ורגל בהופעה המאכזבת. אין לי ספק שסימון דוידסון ודייב מארש ציפו להישגים מכובדים יותר באליפות זאת, ובטוחני שבימים אלה הם בודקים את עצמם ומחפשים דרכים לשיפור ההישגים בעתיד. יחד עם זאת, בטוחני שהמבקרים את אי הצלחת הנבחרת באליפות האחרונה הם אנשים שהשחייה הישראלית חשובה להם ומדברים מדם לבם.

איזה עתיד אנחנו רוצים לתת לשחייני הדור הבא? | צילום: Terese Toennies

עוד כתבות בנושא 
מה יכל לגרום לחוסר ההצלחה של השחיינים הישראלים באליפות אירופה 
פודקאסט: מה עבר על יעקב טומרקין באליפות אירופה בשחייה? 
מה מחכה לשחיינים בצליחת הכנרת השנה?

יצירת קשר בין פוליטיקה לספורט תחרותי

הבעיה של השחייה הישראלית לא התחילה עם מינויו של סימון דוידסון לתפקיד יו״ר האיגוד, ולא תחלוף גם עם ימונה יו״ר חדש. הבעיה של הספורט הישראלי ככלל והשחייה בפרט החלה לפני שנים רבות, כאשר אומצה התפיסה של יצירת קשר הדוק בין פוליטיקה מפלגתית וספורט תחרותי. גישה אומללה זאת היא אבי אבות הטומאה של הספורט הישראלי ואנו משלמים על כך מחיר יקר לאורך שנים רבות. מינויים פוליטיים לעמדות מפתח של אנשים אשר לא צמחו בענף ואינם פעילים בו היא בעיה קרדינלית. כאשר החלטות חשובות לעתיד הענף מונעות משיקולים שבינם ובין טובת הספורט אין דבר וחצי דבר מביאה אותנו בפני שוקת שבורה.

באיגוד הכדורסל הסלובני, התנאי לקבלת תפקיד ניהולי בקבוצה או קבלת תפקיד באיגוד הוא שהמועמד חייב להיות שחקן עבר בכיר או מאמן עם הכשרה וקבלות בשטח. בארצות הברית, הועדה שמתווה את הכיוון המקצועי לאיגוד השחייה נקראת ״steering committee ״, בעברית ״ועדה מנווטת״. חברי הועדה הם מאמנים בכירים אשר עומדים לבחירה אחת לארבע שנים בפני גוף רחב של מאמנים ופעילים. ועדה זאת מציבה חזון ומתווה כיוון מקצועי לשחייה האמריקאית.

תפקיד הנהלת איגוד השחייה בארצות הברית בעיקרו אדמיניסטרטיבי ולשבת בה נבחרים פעילי שחייה שמייצגים את המחוזות. גם הם עונדים לבחירה אחת לארבע שנים ומוגבלים לשתי קדנציות. כדי להיבחר עליהם לפרסם את הרזומה שלהם ולספר מה תרומתם לשחייה.

איך עולים על מסלול הצלחה לטווח ארוך? | צילום: pixabay

אלה שתי דוגמאות בלבד לדרך ניהול נכונה של איגודי ספורט. בכדי שהשחייה הישראלית תעלה על מסלול של הצלחה לטווח ארוך, חייב לחול שינוי עקרוני בגישה, בתפיסה ובדרך הניהול.

להלן מספר רעיונות שעל השחייה הישראלית לאמץ לתפישתי: 

1. הנהלת איגוד השחייה תחלק את האגודות לארבעה מחוזות. בכל מחוז תבחר הנהלת המחוז, ועדה מקצועית, ועדת שיפוט וועדת כספים. המחוז ייהנה מהכנסות ניהול תחרויות אזוריות ותמיכה כספית מאיגוד השחייה בהתאם לגודלו ורמת הפעילות.
2. הנהלת איגוד השחייה תורכב משני נציגים מכל מחוז, נציג שחיינים (יבחר על ידי השחיינים הפעילים), יו״ר ועדה מקצועית ונציג שופטים. יו״ר האיגוד יבחר אחת לארבע שנים באסיפה כללית.
3. הנהלת האיגוד תציג חזון ותתווה כיוון לשחייה הישראלית. תפקח על הפעילות האזורית ותוודא שהשחייה הישראלית מתקדמת בהתאם לחזון.
4. ועדה מקצועית ארצית תכלול שני מאמנים מכל מחוז. יו״ר ועדה מקצועית יבחר אחת לארבע שנים על ידי ציבור המאמנים. הועדה תאויש ממאמנים בעלי ותק של מינימום 15 שנות אימון ובתוכן לפחות חמש שנות אימון שחיינים בוגרים ובנוסף ניסיון בין לאומי. הועדה תתווה את הכיוון המקצועי של איגוד השחייה לארבע השנים הבאות ותפקח על ביצועו. הועדה תקבע את מועדי התחרויות הלאומיות (אליפויות) וזאת כפוף לתכנית הבין לאומית. הועדה תתמקד בקידום שחיית בוגרים ( 15 ומעלה) ותהיה אחראית על הנבחרות הייצוגיות.
5. ועדת השחייה האזורית תהיה אחראית על פעילות השחייה במחוז (תחרויות אזוריות, ארציות וליגה, מחנות אימונים אזוריים ותכניות העשרה לשחיינים מצטיינים).
6. הקמת ועדה לגילאים צעירים (גיל 14 ומטה) .בועדה יישבו שני מאמנים מכל מחוז ויו״ר שיבחר אחת לארבע שנים. תפקידה יהיה להתמקד בפיתוח תכניות לקידום תשתיות השחייה. הועדה, בתאום עם המחוזות תמליץ על תכנית תחרויות לשחיינים צעירים. תקבע מחנות אימונים, תכניות העשרה, תכנית לטיפוח כישרונות צעירים במסגרת האגודה ועוד.
7. שחיין שבחר לעבור ולהתאמן במסגרת קבוצת האימון בווינגייט, יתחייב לייצג את אגודת האם במשך תקופת האימון בווינגייט ושנה נוספת לאחר עזיבתו את המסגרת.
8. שחיין שעבר להתאמן בווינגייט יזכה את מאמן האגודה בתשלום חודשי (500 שקלים עבור כל שחיין בגיל קומן, 1000 שקלים עבור שחיין בגיל נוער, 1,500 שקלים לחודש עבור שחיין בוגר).
9. הכשרת מדריכים ומאמנים תהיה בחסות איגוד השחייה. ההכשרה תתבצע בשלבים. שלב ראשון – לימוד שחייה בסיסית. שלב שני – לימוד שחייה למתקדמים. שלב שלישי – אימון שחייה לשחיינים צעירים. שלב רביעי יכשיר מאמנים לשחיינים תחרותיים.  כל שלב יכלול לימוד תאורטי שיתאים לצרכים של קהל היעד ועבודה מעשית בשטח. בנוסף, יש לקצץ בשכר הלימוד, לפחות בשלבים המוקדמים בכדי לעודד יותר אנשים  להשתלם ולהשתלב בענף השחייה.
10. להקים ועדה שתטפל בהרחבת תשתיות בריכות השחייה ברחבי המדינה. בועדה ישבו אנשים בעלי ידע וניסיון בקידום פרויקטים מסוג זה. מטרת הועדה לעזור לרשויות המקומיות בגיוס כספים בכדי לבנות בריכות שחייה חדשות ותחפש דרכים למקסם את מאגר הבריכות הקיים לטובת שימוש אגודות השחייה.

אנשים הקוראים הצעות אלה יכולים לחשוב שאני מנותק, הזוי, נאיבי ועוד. אני מכיר היטב את השחייה הישראלית כחמישים שנה. זכיתי במשך שנים רבות להיות חלק במערכת השחייה הטובה בעולם וראיתי כיצד דברים מתבצעים בצורה נכונה. אני אדם אופטימי מטבעי ומאמין ששינויים יכולים לקרות. מי חשב ב-1990 שחומת ברלין תיפול? מי האמין ב-2016 שדונלד טראמפ יהיה נשיא ארצות הברית?

באוסטרליה כבר חשבו ממזמן מחוץ לקופסה. גרנט האקט | צילום: Sarah Ewart

אולי נלמד דבר או שניים מהשחייה האוסטרלית. בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, אוסטרליה היתה מעצמת שחייה עולמית, שנייה לארצות הברית. בשנות ה-70 הידרדרה השחייה האוסטרלית ונכנסה למשבר עמוק. ב-1991 זכתה אוסטרליה באירוח המשחקים האולימפיים בסידני בשנת 2000. איגוד השחייה האוסטרלי פנה לשני מאמנים בכירים- דון טאלבוט וביל סויטינהם, והטיל עליהם משימה לבנות תכנית שחייה שתחזיר את השחייה האוסטרלית לתפארתה.  דון ובייל הכינו תכנית מהפכנית שתוצאתה הייתה הופעה מרשימה ביותר של נבחרת אוסטרליה במשחקים האולימפיים בסידני.

להבנתי, הדרך היחידה להביא לשינוי משמעותי בשחייה הישראלית היא דרך חזון, אומץ, תעוזה, פתיחות מחשבה ונכונות לצאת מחוץ לקופסה. אם נעשה היום מה שעשינו אתמול, התוצאה מחר ידועה.

ערן גורל | מאמן שחייה בכיר, אשר עבד בנבחרות ארצות הברית וישראל. סיים קורס מאמני שחייה בבית ספר למאמנים במכון וינגייט ב- 1973, בוגר המכללה לחינוך גופני במכון וינגייט ובעל תואר שני מאוניברסיטת Northridge בקליפורניה