חודש אוקטובר. החום בקונה הופך בלתי נסבל לפרקים. נותר עוד שבוע לרגע האמת – הזינוק לאליפות העולם באיש הברזל. המתחרים מתחילים לשטוף את האי וההכנות האחרונות לקראת הרגע הגדול מתחילות להיכנס להילוך גבוה. כולם מתחילים לדמיין את הרגע הגדול בו יקפצו למים, יתחילו לחתור, ידוושו במרץ, ירוצו במעט הכוח שנשאר וישלימו את אחד האתגרים הגדולים שניצבו בפניהם.
עוד דעות בשוונג
נילי אברמסקי מאחלת למרתון טבריה "שיתגרש" מההורים שלו
זיו צויגהט: "ענף האולטרה בישראל הרבה בדימיון מעט בחיים"
מרוץ עין גדי: "הלך הקסם נשאר המדבר והמסלול"
"לא נוכל לסגור עבורכם את הכבישים"
חלום ומציאות לחוד. במהלך אותו שבוע, אותו רגע מותח ומרגש שלפני, יוצאת הודעה מטעם המארגנים, המכריזה על ביטול האליפות: "לא נוכל לסגור עבורכם את הכבישים", מצוטטת דובר המשטרה המקומית, "אחת הקהילות שלנו חוגגת חג חשוב מאוד ולא נוכל לקיים את האירוע".
"ומה יעלה בגורלנו?", שואלים אלפי המשתתפים אשר עמלו כה רבות על קביעת הקריטריון הקשוח, ארזו את המזוודות, שידרגו את הציוד ובעיקר חלמו ימים כלילות על אותו רגע נכסף. תשובת המארגנים נשארת כפי שהיא: "התחרות לא תתקיים, ננסה לקבוע מועד אחר", הם אומרים. וכך, בבושת פנים, ובעיקר עם אכזבה רבה, אורזים המשתתפים והמעודדים את מטלטליהם, מקפלים את זנבם וציודם ומתחילים להתפזר לדרכם. "כספכם יוחזר", מבטיחים המארגנים, בחסות המשטרה המקומית. זה לא מנחם אף אחד מהמתחרים מכורכמי הפנים.
ובחזרה למציאות. מישהו מכם הקוראים מסוגל בכלל לדמיין שתחרות בינלאומית בעלת קליבר וחשיבות, תבוטל או תידחה ברגע האחרון? סיכוי קלוש. המסורת והמחויבות של מארגני התחרויות – וכמובן שהרשויות המקומיות וגופי האכיפה המעורבים בהפקה – גדולה ורצינית מכפי שאנו כאן יכולים לתפוס. ביטול או דחייה של אירוע, יתרחשו רק במקרה מאוד קיצוני, לדוגמה: כשהוריקן זדוני כ"סנדי" מחריב את עירך, כפי שקרה בניו יורק רגע לפני יריית הפתיחה של המרתון המקומי המהולל. זהו ביטול שבהחלט ניתן להבין ולקבל בסלחנות.
חוסר מחויבות שערורייתי
ומה קרה בטריאתלון חיפה? הרי לכם התשובה: משטרה מקומית שאינה מוכנה לאבטח את הצירים ההכרחיים לקיומה של התחרות, בשל אירועי החג. מקומם, מרתיח, מרגיז. האם לא ידעו הגופים האחראים על קיומה של התחרות, כאשר קבעו מראש את מועדה, כי חג החגים "נופל" על תאריך התחרות? נדרשת חלמאות בלתי נתפסת, חוסר מחויבות שערורייתי והיעדר הבנה של ספורט ותרבות נורמטיבית בריאה, על מנת לקבל החלטה שכזו.
נכון, לא מדובר ברבבות משתתפים, רק באלף "פראיירים" שלא יצביעו ברגליים ולא בבחירות העירוניות של חיפה. אבל, תנו לי להציג לכם את זוויתם של חלק ממשתפי האירוע שנדחה: אם ניקח לדוגמה את מאות המתחרים שהיו אמורים להשתתף באליפות חצי איש הברזל, אלו שנטלו חופשות והזמינו מלונות, הרי שחודשים שלמים של הכנה ועבודה דקדקנית על פי תכניות אימון, נפגמים. תוך כדי הקלדה, אני נזכר בחבר מהענף, אותו ראיתי מתכונן במשך חודשים לאירוע, "טוחן בריכות", משפר טכניקה, משדרג ציוד ומתרגש לקראת יריית הפתיחה. בגיל 60, לקח על עצמו אתגר לא פשוט ואמיץ. וכך אומר לחברי הטוב: לאף אחד כנראה לא אכפת מהשקעתך הרבה. לא שלך ולא של רבים מחבריך. ליבם של האחראים על הדחייה אינו נחמץ, זה חולף על ידם. אפילו לא רעידה קלה בכנף. אולי עדיף שתמצא לעצמך תחביב אחר, יציב יותר, כזה שאינו תלוי בחוסר הרצינות של האחראים על אישורים לקיום תחרויות. משהו פיראטי, כנראה אין מנוס.
אבל לא רק טריאתלטי חצי איש הברזל. מאות מתחרים צעירים התכוננו גם הם לטריאתלון חיפה. לחלקם, אמורה התחרות להוות קריטריון נוסף להשתתפות באליפות אירופה לנוער וקדטים. הם התאמנו, השקיעו וקיוו להתפוצץ כל הדרך אל קו הסיום. להם נאמר: מצטערים שהודענו לכם על הדחייה בדקה ה-90. ככה זה אצלנו. תתרגלו. תתאימו. כשמתרגלים בגיל שלכם, הרבה יותר קל לעכל את המציאות כאנשים בוגרים. רק אל תתפלאו לאחר מכן, כשתזנבו אחר מתחריכם מחו"ל, אלא שפועלים על פי שיטות, סדר, דיוק, דקדוק, יקיות ולא שיטת ה"יהיה בסדר, נמצא כבר פתרון".
בבקשה זכרו שטריאתלון חיפה אינו האירוע הראשון שנדחה או מבוטל ברגע האחרון. קדמו לו רבים וטובים: תחרויות אופניים, מרוצים ורק בשנה שעברה, אם תרצו שנישאר בענף המשולש – טריאתלון קרית ים. המארגנים יגידו לכם שזה האיגוד. האיגוד יגיד לכם שזו המשטרה. המשטרה תאמר לכם שזו העירייה. העירייה כלל לא תענה לפנייתכם. הם עסוקים בפניות קודמות. אבל, האמת, זה בכלל לא משנה. התחרות תידחה. נקודה. אל תשקיעו אנרגיה בניסיון להבין ולתקן. זה מיותר, זה מעייף. גם ההקלדה הטרחנית הזו מתחילה לעייף.
לעת עתה אתם מתבקשים לארוז את ציודכם, לבטל את הזמנות המלון ולהמשיך הלאה. אליפות ישראל, טריאתלון חיפה, טריאתלון ת"א ואשקלון (שנדחו באופן מפתיע לאחר דחיית טריאתלון חיפה) יתקיימו כבר מתישהו. יש תאריך, אבל אל תבנו על זה, תכינו תכנית ב'.
נתראה בתחרות הבאה. אי שם, מתישהו.
וב יפה ומסודר, אבל ההשוואה לאליפות העולם, אינה במקומה ולא נכונה.בישראל מות
אבל בישראל כמו ר לעשות הכל כי אנו הפריארים לא נצביע ברגלים, כפי שכתב יובל חץ בדף הפייסבוק שלו, האיגוד של היום לא עשה דבר ובטח שלא יותר ממה שהוא עשה.
לכולם מותר הכל, אז מה קרה למי איכפת, מה אתם כולה הולכים לעשות טריאתלון ואתם כולה חושבים שאתם אלופים ואתה אילן הכותב כולה כתב בעיתון לשעבר שאפילו לא היינו עוטפים איתו עיתון ואתה אילן אפילו לא כולה מאמן כפי שאתה מציג את עצמך, לא מאמן ריצה ולא מאמן טריאתלון ואתה אפילו כולה לא מבין טריאתלון ומעולם לא עשית טריאתלון.
תשובה לאיגודניק אילן אדם חכם ובעל ידע ומי אתה שתבקר אותו?
איגודניק יקר, ראשית, קצת התקשיתי להבין את שכתבת. בדוק את ההקלדה. שנית, גאה להיות "לא מאמן טריאתלון, לא מאמן ריצה וכולה כתב בעיתון שאפילו לא עוטפים איתו עיתון", כפי שכתבת. וכמובן, "לא להבין דבר בטריאתלון". בספורט ממנו הגעתי נהוג לומר: חסוך במילים ותן לרגליים לדבר. אז נתראה על קו הזינוק 🙂
זו לא השנה הראשונה שזה קורה בחיפה. זה קרה באוקטובר לפני שנה וחצי גם (נדחה בשבוע בגלל קושי בהתארגנות ואז בוטל בגלל מז"א). ואיגוד הטריאתלון סירב להחזיר את הכסף למשתתפים! יופי של דרך לעשות קופה ע"ח המתאמנים! חצופים.
מתכנן לעשות חצי איש ברזל בשנה הבאה, ועכשיו אני כבר מבין שאין מה להסתמך על ההפקות הקיקיוניות שבארץ.
הדוגמא הנ"ל היא שפל במלוא מובן המילה..
עיריית חיפה היא עלובה שבעלובות והלואי וזה היה המקרה שמייצג את העליבות שלה, איגוד התריאטלון- חובבן עלוב, כנ"ל לגבי ישראמן. אין מה לעשות! הרמה נמוכה כמו שהיא נמוכה בהרבה תחומים אחרים בארץ.
תודה לאל, יש תיירות ספורט.
אתה דופק מרתון בעיר מובילה באירופה, כולל הכל באלפיים שקל.
מילה בסלע !!!
עליבות אירגונית
אמנם לא נרשמתי לטריאתלון חיפה ואולם כחבר איגוד וותיק הייתי קורא לכל הנרשמים לבטל את השתתפותם לא בכדי לפגוע חלילה באיגוד אלא כהתרסה בפני עיריית ומשטרת חיפה החלמאים.
אילן אתה צודק ב 100%. זאת אליפות ישראל וזה בדיחה להזיז את זה שבוע לפני. אנשים מתאמנים 4
חודשים לפני ואמורים להגיע לשיא וכבר מתחילים טייפר ומודיעים להם שזה נדחה. הטעות היתה לקבוע מראש את התחרות בחיפה, כבר שנים שאנשים צריכים לנווט בין המנגלים בחצי איש ברזל בחיפה, אז לקבוע על המימונה זה ממש חוסר אחריות, גם של שוונג וגם של האיגוד. היה צריך לעשות את אליפות ישראל בכנרת במסלול של שנה שעברה, גם מסלול הרבה יותר נעים וגם מצריך פחות לוגיסטיקה וחסימות.
אבל דע לך שזה קורה גם ב IM , ולראייה איירוןמן טקסס כמעט ולא מתקיים השנה, בגלל שינויי מסלול ובעיות אישור של המשטרה. בסוף החליפו את מסלול האופניים, והוא יהיה רק באורך של 150 קילומטר, ויש בו 102 פניות ככה שהוא בעייתי מאוד ובטח יהיו הרבה נפילות במיוחד אם ירד גשם.
מה יגידו שם , אנשים מתאמנים לאיירון מן, לך תסביר שעשית איירון מן שרוכבים בו 150 קילומטר…
אז הדברים האלה קיימים בכל העולם.