הכתבות והסקירות האולימפיות בשוונג – טוקיו 2020

התרגשות שיא לענף הטיפוס כאשר בפעם הראשונה מחר (שלישי) במשחקים האולימפיים יחלו המוקדמות של ענף הטיפוס. הרבה אנשים חלמו על כך המון והנה זה קורה. האיגוד האולימפי הכריז בריו 2016 שהטיפוס מצטרף למשחקים האולימפיים. הקצו לשם כך 20 כרטיסים לנשים ו-20 כרטיסים לגברים. התחרויות לכרטיסי הכניסה כמעט הסתיימו לפני התפרצות הקורונה בעולם, ככה שלפחות מהבחינה של מי ייסע לטוקיו היתה מכוסה והספורטאים נאלצו כמו כל העולם לדחות ולהתאמן בצורה שונה לקראת הלא נודע.

הטיפוס מצטרף לראשונה למשחקים האולימפיים | צילום: shutterstock

כשהכריזו על הטיפוס בתור ספורט אולימפי החליטו לאחד שלושה מקצים שונים בטיפוס ושכולם יצטרכו להתחרות בשלושת המקצים, כאשר לכל מקצה יש ניקוד ולמי שיש ניקוד נמוך יותר ומסיים את שלב המוקדמות יעלה לגמר.

שלושת המקצים הם:
1. טיפוס מהיר (Speed climbing)
2. בולדר (Bouldering)
3. הובלה (sport climbing)

המתחרים בעצם באותו יום מתחרים בשלושת הקטגוריות ושמונת הספורטאים שמסיימים את המוקדמות עם הניקוד המשוכלל הכי גבוה, עולים לגמר שמתקיים יום למחרת. ככה שבעצם ביום שלישי ורביעי השבוע מתקיימים המוקדמות של הגברים והנשים. ביום חמישי יתקיים גמר הגברים וביום שישי גמר הנשים.

 טיפוס מהיר (speed climbing) 

המקצה הזה הוא עם קיר בגובה 15 מטר עם שיפוע שלילי. הקיר אחיד בצורתו בכל העולם עם סדר וסוג אחיזות זהה משני צידי הקיר. הטיפוס עליו בעצם מתבצע כמו "ספרינט טיפוס", זו תחרות שמבוססת על מהירות כאשר יש שני מתחרים שמתחרים אחד נגד השני והמטרה היא להגיע לקצה הקיר הכי מהר. מי שלוחץ על כפתור ה"סטופ" ראשון הוא המנצח מבין השניים.

ה"ספיד" לפני המשחקים בטוקיו היתה תחרות בפני עצמה, כשרוב המטפסים הבכירים של עולם הטיפוס כלל לא התאמנו או התחרו בו. עולם הטיפוס התחלק עד טוקיו למטפסי ספיד ומטפסי בולדר/הובלה. בעקבות ה-Combined שעשו למשחקי טוקיו מטפסים תחרותיים כמו אדם אונדרה, יאניה גנברט או שאנה קוקסי התחילו להכניס לשגרת האימונים שלהם אימוני ספיד. הסיבה שהם עשו זאת היא על מנת לקבל כרטיס למשחקים האולימפיים וגם כי כמובן במשחקים עצמם הספיד יהווה חלק משמעותי. כרגע שיא המהירות עומד על: 5.208 לגברים ו-6.964 לנשים.

 בולדר 

במקצה הבולדר יש ארבעה מסלולים שעל הספורטאים לעשות "טופ" או לצבור "נקודת אמצע" (Zone) כפי שיהיה רשום על המסלול באנגלית במסגרת זמן של 5 דקות בלבד.

מי שכמובן עשה ארבעה "טופים" הוא יהיה עם 4 נקודות שלמות כנגד ארבעת הטופים של המסלולים. אבל בגלל שיש גם בעיות שלא כולם יעשו טופ, יש גם אחיזה שהבונים של המסלול מכריזים עליה בתור אחיזת zone שהיא גם תיתן חצי נקודה למטפס.

יש משמעות רבה לכמות הפעמים שהמטפס עולה על מסלול, כי כל פעם שזה קורה זה נחשב בתור ניסיון. בסופו של דבר הניקוד מסתכם במספר הניסיונות על המסלול (כאשר ניסיון אחד זה הכי טוב) ובכמה טופים/zone יש למטפס על המסלולים.

טופ על מסלול הוא – 2 ידיים יציבות על אחיזת הסיום. ורק כאשר השופט מאשר למטפס לרדת.
אחיזת בונוס (zone) על מסלול זה יציבות/יציבות+תזוזה של גפה לעבר האחיזה הבאה.
ניסיון על מסלול – כאשר המטפס עלה ונפל (לא משנה באיזה חלק של המסלול).

 הובלה 

יש מסלול אחד לאורך 20 מטר כאשר לכל מטפס יש 6 דקות לבצע את כל המסלול בלי ליפול באמצע ולהגיע לטופ – לראש המסלול.

כל אחיזה נחשבת נקודה וכל יציאה מאחיזה לעבר אחיזה הבאה נחשבת +. לצורך ההמחשה – אם מטפס ייפול בצעד ה-19, הוא יקבל 19 נקודות. אם הוא עשה צעד לעבר האחיזה של ה-20 הוא יקבל 19+.

בטיפוס ההובלה יש פרמטר של זמן בסופו של דבר אם יש תיקו בין מטפסים. מי שהגיע בזמן הכי קצר מתוך 6 הדקות יהיה בדירוג גבוה יותר, אם עדיין יש תיקו הולכים לזמן של מסלול המוקדמות אבל די נדיר שזה קורה.

לצערנו אף ישראלי או ישראלית לא מייצגים את ישראל בטוקיו. אנחנו מקווים מאוד שלמשחקים של פריס 2024 יהיו לנו נציגים. מה שכן יהיה שידור עם נציג מעולם הטיפוס.

אני ממליצה להיכנס לאתר של ה-IFSC, איגוד הטיפוס העולמי, על מנת לבחון ולקרוא על המטפסים שמייצגים את הענף בפעם הראשונה במשחקים האולימפיים, על מנת לראות מה הדירוג העולמי שלהם ולנסות להתחבר לענף.

מוזמנים לשאול אותי שאלות כאן בתגובות.