מאת:דניאל קרן

מי הוא דניאל קרן

"חבל קשור למותניי ולמותני חברי לטיפוס. חיינו תלויים זה בזה. בשלוש לפנות בוקר השמיים מתבהרים מעט ומפה צחורה של כוכבים משתרעת מעלינו. כל כוכבי היקום זוהרים מעל ראשינו, קרובים יותר מהרגיל. הטיפוס נמשך כמעט ללא הפסקות."
המון בלאן, הגבוה בהרי האלפים מושך מאות מטפסים מידי שנה שבאים להתמודד עם הגובה ולחוות את היופי האופייני לאלפים.
דניאל קרן על הטיפוס לפיסגה הגבוהה של אירופה המערבית

המון בלאן, מושך מאות מטפסים מידי שנה

את קטע הטיפוס האחרון, אל הפסגה, מתחילים בלילה. בדרך כלל זהו היום הארוך ביותר במסע כולו, שבהרים הגבוהים יכול להימשך עד חודשיים. בחצות הלילה הרוח המשתוללת בחוץ מטיחה פתיתי שלג בדופן האוהל. רעש היריעות המתנופפות ברוח מחריש אוזניים. אין זמן להתפנקות אחרונה בחמימות שק השינה. זוחלים החוצה לתוך הלילה הקפוא. הגוף נוקשה מקור, והאצבעות הקפואות נלחמות באבזמים של נעלי הטיפוס, במעיל שבעצמו עטוי שכבת קרח וברצועות התרמיל. חשוך מאד, רוח קרה מרעידה את הגוף ופתיתי שלג מסמאים את העיניים. כל אחד מכונס בעצמו,

כמעט ואין דיבורים, נדמה כאילו כל מלה תגזול מהאנרגיה הקצובה, החיונית. מתרכזים אך ורק בהכרחי להישרדות ובהשלמת המשימה: הגעה לפסגה וירידה בטוחה. לאחר מאבק קצר עם הרצועות של סוליות המסמרים, שקפאו לחלוטין בזמן שניסינו לשווא לישון, בטמפרטורה של מינוס עשרים מעלות, אנחנו מוכנים ליציאה. הרחק מתחתינו, העמק בו שוכן הכפר שאמוני. עולם אחר, עולם שבו ברגע זה אחרוני התיירים עוזבים את המסעדות, עולם של בקתות עץ חמימות וחדרי מלון המציעים את שיא הנוחות. מהחדרים הטובים ניתן לראות את פסגות ההרים ואולי אפילו את פסגת המון בלאן. עולם של נוחות, אוכל טוב, סקי ושאר תענוגות. צריך סיבה טובה או מניע אחר כדי להיקרע מכל אלו אל חשכת הלילה הקפוא. אלומת הפנס המותקן על הראש

מטילה עיגול אור לבן על השלג שמולי והטיפוס לפסגה מתחיל. באוויר הדליל הריאות משוועות לחמצן וכאב ראש עז מפלח את רקותיי. אני מקווה שהאוויר הצח והצעידה שתמריץ את מחזור הדם ירגיעו אותו.
עקב בצד אגודל, נעלי הטיפוס הממוסמרות ננעצות בשלג העמוק. בהליכה חדגונית, באיטיות סיזיפית, מתחילים לטפס מעלה. גרזן הקרח ננעץ בשלג ומספק יציבות במעלה ההולך ונעשה תלול יותר ויותר. חבל קשור למותניי ולמותני חברי לטיפוס. חיינו תלויים זה בזה. בשלוש לפנות בוקר השמיים מתבהרים מעט ומפה צחורה של כוכבים משתרעת מעלינו.

קו הרקיע – כפי שנראה מהמון בלאן

כל כוכבי היקום זוהרים מעל ראשינו, קרובים יותר מהרגיל. הטיפוס נמשך כמעט ללא הפסקות. הפסקה פירושה התקררות הגוף ואיבוד זמן ואנרגיה. על אף התשישות, הקור והאוויר הדליל בחמצן חשוב לשמור על ריכוז. למעשה, מעולם לא היה חשוב יותר לשמור על ריכוז. צעד שגוי אחד עלול להסתיים בנפילה ובאסון, טעות בשיקול דעת עלולה לעלות בחיים. מטפסים בשקט שומעים את חריקת השלג הנמחץ תחת הנעליים הכבדות. השאלות מתי כבר אגיע והאם המאמץ שווה נדחות על הסף. העיניים שהתרגלו כבר לחשיכה מזהות את השינוי ההדרגתי בצבעי כיפת השמיים כשהשמש מתחילה את מהלכה הרחק במזרח. חולפות עוד שעות אחדות של טיפוס וקרני השמש הראשונות נשברות על פסגות ההרים הנמוכים יותר. השלג על פסגות האלפים קורן באור לבן בוהק. אני נזכר בעט הנובע תוצרת מון-בלאן שקיבלתי עם סיום הלימודים ומהרהר במשמעות החדשה שנוספה לו עם הטיפוס הזה. כעבור כמה דקות הקרניים שוטפות אותנו. סערת הלילה שוככת ויום חדש מתחיל. כעבור עוד שעתיים מייגעות, לקראת השעה שמונה בבוקר כמאתיים מטרים מעלינו מתגלה פסגת המון-בלאן, ההר הגבוה ביותר במערב אירופה. המראה המלהיב מזרים אדרנלין לשרירים ומדרבן אותנו להתקדם. אך עד מהרה מתברר למרבה התסכול שזו רק עוד כתף במעלה ההר, ואחריה עוד כתף ועוד אחת. ועוד אחת. ההעפלה לפסגה לאחר שעות רבות של טיפוס מתיש במעלה תלול ובקור מקפיא עצמות לא משאירה מקום רב להתעלות הנפש. ועדיין, יפי הטבע אופף אותך: האוויר הצלול, האור העז הנוף המרהיב הבלתי ניתן לתיאור במילים. בשלב הזה הגוף דורש את שלו: יותר חמצן, יותר מנוחה, יותר ביטחון. כולו בקשה אחת: לרדת מההר.

דניאל קרן על פסגת המון בלאן

המוח בדרכו הפתלתולה יצרוב תמונות אחדות, וזו של פסגת ההר תיצרב גם על פיסת צלולויד. ממנה ייגזרו השאלות למה לטפס והאם זה כדאי. המטרה מתווה לנו את הדרך, אבל הדרך לפסגה מתחילה לא במרגלות ההר אלא חודשים רבים קודם לכן בפתח הבית. לאורך הדרך נראה את זריחות השמש במהלך ריצות האימון ברמת הגולן, ונראה את שקיעותיה בסוף האימונים על חוף הים של תל אביב, במהלך המסע נרכוש חברים, נלמד שפות ונכיר תרבויות אחרות. הטיפוס ייתן לנו את טעם ההרפתקה וישלח אותנו למסע פנימי של חיפוש. ההר לא נכבש ואני לא כובש, הפסגה אינה השיא והמטרה אינה הפסגה. השביל הוא הדרך והצעידה בו היא הסוד ועיקר העיקרים הוא לחזור הביתה בביטחה.

מ ס ע ו ת ד נ י א ל – כתבות קודמות:
משלחת UPS לגרינלנד
אלסקה – דנאלי ההר הגבוה
אנטרקטיקה – המרתון האחרון