מסתבר שבארה"ב חלה בשנה האחרונה עלייה של כ- 26% בדרישה למדריכים בתחום היוגה, פילאטיס וחדר הכושר. אצל חלק מהמדריכים מהווה העיסוק בתחום כקריירה עיקרית ואילו אצל אחרים מדובר בקריירה משנית. איך שומרים על מוטיבציה ואיך נמנעים משחיקה?
מאת:ד"ר איתי זיו
המודעות לאורח חיים בריא הכולל בתוכו, בין היתר, פעילות גופנית עלתה באופן משמעותי בשנים האחרונות ועימה גם מספר העוסקים בתחום. אזורי מגורים מסוימים (פריפריות בעיקר) קיים אף קושי לעיתים למצוא מדריך בתחום מסוים. להלן מספר טיפים חשובים על מנת לשמור על מוטיבציה ולהצליח בתחום ובעיקר לא להגיע למצב של שחיקה המתייחסים בעיקר למדריכי חדר כושר ומחול אירובי:
אימונים אישיים – המודעות לאימונים אישיים עלתה בישראל באופן מהותי ומדריך שלא נהנה מפריחה זו יתקשה לשרוד בתחום למשך זמן רב. השכר של מדריכי חדר כושר נמוך ונע בין 26-19 ₪ לשעה בממוצע. במקרה זה גם אם המדריך יעבוד משרה מלאה (180 שעות בקירוב) מדובר בהכנסה של כ- 4000 ₪ בממוצע (לפי 22 ₪ לשעה). לכן חשוב מאוד לעבוד גם כמדריך אימון אישי.
מקום העבודה – חשוב במיוחד ומשפיע רבות על ההצלחה בתחום. מקומות עבודה שמעודדים את המדריכים בצורות שונות, מסבירי פנים, הוגנים, מגובשים חברתית, עורכים השתלמויות מקצועיות מפעם לפעם, תורמים להעלאת הלויאליות מצד המדריך. במקרה זה בהחלט ניתן להבחין במדריכים העובדים במקום מסוים שנים רבות ללא שום שחיקה מבחינתם.
לימודים בתחום – חשוב שהמדריך יתקדם בתחום וילמד דברים נוספים באמצעות האינטרנט, השתתפות בכנסים והשתלמויות שונים, השתתפות בקורסי המשך וכדומה. באמצעות כך הוא מרחיב את ידיעותיו בתחום ובעתיד הקרוב יוכל לדרוש (ולקבל!) שכר גבוה יותר עבור עבודתו. במקרה זה נוכל להבחין במדריכים המשתכרים מעל הממוצע במשק, אוהבים את התחום ויעסקו בו במשך שנים.
יזמות – תחום הפעילות הגופנית נמצא כאמור בעלייה מתמדת מבחינת המודעות ומספר העוסקים בו. בד בבד יש מקום ליזמות בתחום, לדוגמה: הקמת מרכז קטן שכונתי לאימונים אישיים, שותפות באחוזים מסוימים במועדון כושר או סטודיו, פתיחת חברה קטנה לאימונים אישים (במקרה זה מעסיקים מדריכים אחרים), ליווי קבוצות הליכה, הדרכה בחוגים שונים באופן פרטי ועוד. למותר לציין שניתן לחבור גם עם איש מקצוע כגון: דיאטן קליני מצליח או פיזיותרפיסט ולחשוב על שיתוף פעולה בין הצדדים.
אתר אינטרנט – כיום עלות הקמת אתר אינטרנט לא גבוהה יחסית ואף ישנם מספר אתרים בהם המדריך יכול לפתוח אתר משלו בתוך אתר גדול אחר וליהנות מכמות החומרים והחשיפה שיש לאתר. במקרה זה המדריך מקודם אישית באמצעות האתר והדבר בהחלט עשוי להתבטא בהשתכרות גבוהה יותר בהמשך הדרך.
גיוון האימונים על בסיס קבוע – גיוון הנו אחד מעקרונות האימון החשובים. במקרה המדובר חשוב לגוון את האימון האישי גם על מנת שהמתאמן יתקדם בצורה משמעותית יותר וישיג את מטרת האימון. מדריך שלא משקיע בנושא זה יבצע אימון שבלוני ומשעמם והדרך מנקודה זו ולקטיעת הקריירה בשל חוסר עניין – קצרה.
לימודים בתחום אחר – כיום הצלחה במרבית התחומים הקיימים מצריכה גם רקע בשיווק, פרסום ואף יחסי ציבור. לפיכך, מדריכי כושר אקסטרוורטים (מוחצנים) עשויים להצליח יותר לעומת מדריכים אינטרוורטיים (מופנמים). לימוד של תחומים נוספים כגון: שיווק, פרסום, ניהול ועוד יסייעו רבות להצליח בתחום. לעיתים ניתן להבחין במדריכים מצוינים מקצועית שלא מעבירים אף אימון אישי אחד בשל חוסר מיומנות בתקשורת ובשיווק. לעומתם ניתן להבחין במדריכים שרמת ידיעותיהם בתחום הפעילות הגופנית לוקה בחסר, אך הנם מצליחים במיוחד מכיוון שהם ניחנו ביכולת שיווקית ותקשורתית מצוינות.
שילוב בין שתי מישרות – על מנת למנוע שחיקה ניתן מראש להחליט על עיסוק בשתי מישרות במקביל. ישנם מקרים רבים בהם עו"ד עובד במשרה מלאה במשרד אך פעמיים בשבוע מדריך בחדר כושר או מדריך אימון אישי, או מזכירה בבית ספר תיכון שמסיימת עבודתה בשעה 16:00 מדי יום, ומתחילה להדריך בסטודיו במועדון הכושר מדי יום בשעה 19:00. במקרים הללו מדובר על הכנסה כספית משמעותית מחד, גיוון העבודה ומניעת שחיקה באופן ממשי, מאידך. נוסיף ונאמר שבמקרה זה מדובר גם בחיסכון כספי של מנוי למועדון הכושר (מדריכי כושר רשאים בדרך כלל להתאמן ללא תשלום בכל השבוע במקום עבודתם), מכיוון שאילולא המדריך יעבוד בתחום, סביר להניח שהיה רוכש מנוי למועדון כושר או לקנטרי קרוב באזור מגוריו.
השאיפה להתקדם בתחום – ניתן להתמקצע כיום בתחום הפעילות הגופנית. ישנם סוגי מקצועות שונים כגון: מדריך כושר אישי, מנהל מקצועי, יועץ כושר ברשתות הכושר, מנהל מועדון, קואצ'ינג (מאמן) לאורח חיים בריא, מנהל רשת מועדונים ואף מרצה בתחום הפעילות הגופנית באחד מבתי הספר הקיימים בישראל. התקדמות בתחום בהחלט תסייע למנוע שחיקה צפויה לאחר שנים של עבודה ללא העלאה בשכר או עניין בתחום העיסוק. נוסיף ונאמר שהתקדמות גם מלווה במרבית המקרים בהערכה של האנשים עימם הנך בא במגע במהלך העבודה.
איך לנהוג כאשר מזהים שחיקה?
*הפחתת מספר השעות בהן מדריכים ביום. לדוגמה, הדרכה בחדר הכושר (לא באימונים אישיים) מספר שעות רב העולה על 6 ביום קשה במיוחד. מדובר בעבודה שבה רמת השירות הנדרשת גבוהה במיוחד וביצועה מדי יום בהיקף גבוה אינה מתאימה לחלק ניכר מהמדריכים ותורמת את חלקה לשחיקה.
*חלוקת יום העבודה לשני חלקים. לדוגמה: הדרכה של 2 אימונים אישיים בבוקר והדרכה במשמרת או בחוג מסוים בערב. במקרה זה במרבית היום המדריך פנוי וסיכוי רב שבדרך זו יוכל להתמיד למשך זמן רב.
*עבודה בתחום נוסף שלא קשור לפעילות גופנית. עבודה בתחום האימון הגופני תוך שילוב של עבודה נוספת עשוי למנוע הסיכוי לשחיקה נפשית.
*התמקצעות באוכלוסיות יעד נוספות – אימון אוכלוסיות שונות לדוגמה: ילדים, קשישים, נשים בהיריון וכדומה יתרום לגיוון העבודה ועשוי בהחלט להפחית השחיקה הצפויה בעתיד.
*הפסקה לפרק זמן של מספר /שבועות או חודשים – נסיעה לחו"ל או מעבר לעבודה אחרת זמנית שאינה קשורה לתחום הפעילות הגופנית עשויה בהחלט לתרום למניעת שחיקה בעבודה וחזרה עם כוחות מחודשים לאחר ההפסקה.
———————————————————————————————-
ד"ר איתי זיו – סגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב. מנהל תחום הקורסים למדריכי חדר כושר מומחה לפעילות גופנית ספורט וחדרי כושר.
הוציא לאור את האנציקלופדיה – "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים" שהינו מדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית והעוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדרי הכושר על כל היבטיהם והמיועד למתאמנים, למדריכים, לבעלי עניין ומודעות הספורט.
