איתור בעיות תזונה בעזרת בדיקות דם

אפשרות לאתר חוסרים הקיימים בתזונה דרך אנמנזה - ניתוח תפריט תזונה, ועל פי בדיקות דם, יאפשרו לשדרג את התפריט ולמקסם את היכולת הגופנית במקביל למשטר האימונים • פיזיולוגית הספורט, יפית גלילי, מסבירה על הנתונים החשובים בבדיקת הדם והיכן לשים את הדגש
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

אפשרות לאתר חוסרים הקיימים בתזונה דרך אנמנזה – ניתוח תפריט תזונה, ועל פי בדיקות דם, יאפשרו לשדרג את התפריט ולמקסם את היכולת הגופנית במקביל למשטר האימונים • פיזיולוגית הספורט, יפית גלילי, מסבירה על הנתונים החשובים בבדיקת הדם והיכן לשים את הדגש

מאת:יפית גלילי

בקרב ספורטאים קיים שימוש מוגבר ברכיבי אנרגיה, מינרלים וויטמינים בהשוואה למי שאינו פעיל. מדדים מסוימים בבדיקות הדם יעידו על חסרים ואילו תוצאות מדדים מסוימים אינם משקפים חוסר אמיתי שקיים בגוף, ורק מניתוח האכילה אפשר יהיה להסיק כי קיים מחסור ברכיב כזה או אחר. ישנם הבדלים בטווחי הנורמה של המדדים השונים במעבדות השונות הינם מצוינים בתוצאות בדיקות הדם, ולכן איני מציינת ערכים.


בדיקות דם, גם בשביל תזונה

ההמוגלובין ( Hb) – זהו חלבון הנושא את החמצן בכדוריות הדם האדומות בדם. החמצן שאנו נושמים נקשר ישירות לברזל שבהמוגלובין ומועבר דרך הדם לכל תאי הגוף. בנוסף, הברזל נמצא באנזים החשוב ביותר בתהליך הנשימה התאית. חוסרים בשני אלו מפחיתים את רמת החמצן המגיע לרקמות השונות, בניהם הלב והשריר, ומכאן ירידה בתפקוד הרקמות השונות.

מחסור בברזל יכול לנבוע מתזונה בשילוב של משטר אימונים אינטנסיבי, בעיקר זה הכולל ספורט impact כמו ריצה, המביא להרס מוגבר של כדוריות דם אדומות ומכאן לירידה בהמוגלובין ובברזל. בקרב נשים, איבוד דם במחזור החודשי מגביר עוד יותר את הסיכוי לאנמיה. בבדיקת דם שגרתית נמדד Iron המשקף את רמת הברזל בדם אך מדד מהימן יותר למחסור הינו מאגר הברזל, ה- Ferritin, ועבור ספורטאים חשוב לבדוק אותו באופן מיוחד. יש להיזהר מצריכה עודפת של ברזל שרעילה ומסוכנת עקב תגובתו עם חומרים בגוף המשחררת רדיקלים חופשיים ולכן, השלמת חוסרים בעזרת תוספים צריכה להיות מבוקרת.

מקורות ברזל במזון: בשר, מקורות צמחיים בהם שיעור הספיגה נמוך ביותר בהשוואה לבשר: קטניות, מוצרי סויה, טחינה, ברוקולי, אבוקדו, פירות יבשים ועוד.

CPK (קראטין פוספוקינאז) – זהו אנזים החשוב ליצירת אנרגיה בשרירים. כאשר שריר נהרס, דולף ממנו CPK ורמתו בדם עולה, ומכאן השימוש במדד זה לאבחון נזק שרירי. רמתו של ה- CPK עשויה לעלות עקב משטר אימונים אינטנסיבי יתר על המידה ללא מנוחה מספקת ו/או עקב תזונה שאינה הולמת את הדרישות הגופניות. לרוב, יש להעשיר את התפריט בחלבונים עם כיסוי קלורי מתאים (מפחמימות ומשומנים) ולהקפיד על עיתוי נכון של אכילה סביב האימון, כמו גם על יחס רכיבי מזון נכון. בדיקה זו אינה מבוצעת ברוטינה ויש לבקש לבצעה באופן מיוחד.

מגנזיום (Mg) – זהו מינרל חיוני לגוף. הכרחי לתפקוד תקין של השרירים ולהעברת אותות עצביים. משתתף בתהליכי ייצור ושחרור אנרגיה. חוסר במגנזיום עלול להוביל להתכווצות שרירים.

מקורות במזון: ירקות עליים ירוקים, דגנים מלאים (בקליפתם), קטניות, אגוזים, שקדים, בננה.

B12 – ויטמין המשתתף ביצירת תאי דם אדומים, נחוץ למערכת העצבים וחוסרים ממנו מובילים לאנמיה ולתופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות שאינן הפיכות. בדיקת דם אינה משקפת מצב של חוסר, אפשר להימצא בחוסר 12B במשך שנים ולא לראות זאת בבדיקות הדם. 12B ניתן למצוא בעיקר במזון מן החי, דגים, פירות ים, ביצים ומוצרי חלב.

מדדים חשובים נוספים הנבדקים ברוטינה הם כולסטרול וטריגליצרידים שרמה גבוהה שלהם מהווה גורם סיכון למחלות לב וכלי דם. אנשים המתחילים להתאמן או כאלו המתאמנים ולא שומרים על תזונה בריאה, טוב שיבדקו את רמתם בגוף מאחר והם ברמת סיכון גבוהה יותר עקב הדרישה לבצוע מאמץ בו נדרש תפקוד גבוה של הלב וכלי הדם.

כולסטרול – הינו חומר שומני המשמש מרכיב חשוב ברקמות שונות, חיוני ליצירת הורמונים שונים (כמו הורמוני מין) ומרכיב בגורמים המפנים שומנים. LDL הינו הכולסטרול "הרע" ואנו מעוניינים לשמור על ערכים נמוכים שלו וזאת על- יד תזונה ופעילות. ואילו HDL, הכולסטרול "הטוב", מושפע רק מפעילות גופנית המעלה את רמתו. רמה גבוהה של LDL מהווה גורם סיכון לטרשת עורקים (חסימת כלי דם) ובכך סיכון לאירועי לב-כלי דם. לכן, חשוב לשמור על רמות תקינות במיוחד באנשים פעילים החשופים לתפקודים גבוהים של הלב וכלי הדם.

לגוף יכולת לייצר כולסטרול ולכן איננו זקוקים לו מן המזון. מקורו של הכולסטרול במזון הוא מן החי (בשר, ביצים ומוצרי חלב). הנחיות תזונתיות להורדת רמת כולסטרול כוללות בין היתר הגברת צריכת שומנים מן הצומח (שמן קנולה, אבוקדו, שקדים ואגוזים), הפחתת שומנים מן החי ואכילת דגים ומזונות מועשרים בסיבים (דגנים מלאים, פירות וירקות).

טריגליצרידים TG – זוהי צורה של חומר שומני כפי שהוא מאוחסן בגוף. שימושו במצבי רעב וכשמאגרי האנרגיה בגוף אוזלים. רמתו בדם עולה בעקבות צריכה מוגברת של סוכרים פשוטים. יש להפחית בצריכת דברי מתיקה כגון משקאות קלים, עוגות, גלידות, כמו גם בכמות גדולה של פירות בבת אחת.
מדד נוסף חשוב שאינו נבדק ברוטינה הינו ה- TSH. זהו הורמון המגרה הפרשת הורמוני בלוטת התריס האחראים על קצב חילוף החומרים. מדד זה משקף תת פעילות או עודף פעילות של בלוטת התריס והבדיקה מומלצת בין היתר, לאנשים הנמצאים בעודף משקל לפני ניסיון לירידה במשקל, מה שיהיה קשה ואף בלתי אפשרי במקרה של תת- פעילות. הטיפול הינו תרופתי בלבד.




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג