מאת:יריב זרביב ורונה זמיר
מועדוני הריצה בישראל הם חלק בלתי נפרד מתרבות הספורט הישראלית. מתוך המועדונים צומחים הדורות הבאים של הריצה למרחקים ארוכים ובינוניים. מועדון "הסוללים" בירושלים קיים כבר משנות ה-80. רונה זמיר, ותיקה במועדון מספרת איך הכל התחיל
הקמת מועדון "הסוללים" ירושלים
מועדון הסוללים הוקם בתחילת שנות ה-80 והוא היה מהראשונים מסוגו בארץ. המועדון הוקם על ידי קבוצת רצים ירושלמים, אמריקאים במוצאם, שייבאו לארץ את שיטת מועדון הריצה למרחקים ארוכים. הרעיון היה לאסוף רצים, שמטבע הפעילות של הריצה מבלים המון זמן לבד על הרגליים, ולהוות חברה אחד לשני. היום, המחשבה מאחורי מועדון ריצה נראה לנו ברור. אך בשנות השמונים המוקדמות, היה צורך לייבא את הדגם הזה ארצה מחו"ל.
פעילות המועדון
קבוצת "הסוללים", בדומה לקבוצות אחרות מסוגה, מאחדת בין רצים ירושלמים שפשוט אוהבים לרוץ. הדבר היחיד שחשוב כדי להצטרף לקבוצה זה לרצות לרוץ ולשפר הן את היכולות בתחום והן את ההישגים. אלא שבשונה מרוב הקבוצות בארץ, בסוללים ישנו גם מאמן מקצועי שמנחה את הרצים באימונים שלהם. המועדון מנוהל ע"י וועד שנבחר באופן דמוקרטי, מתוך רצי המועדון, ע"י חברי הקבוצה.
"הסוללים" בארוחה לאחר חצי מרתון בית שאן
פעם בשבוע (בימי ג' בשעה 18:00) הקבוצה מתאספת במסלול שבאצטדיון גבעת רם בירושלים בכדי לבצע אימון איכות. אימון זה בנוי מאינטרוולים למרחקים שונים ומספר חזרות משתנה, והוא מהווה את אימון הדגל של הקבוצה. ביתר השבוע, משלימים הרצים את הקילומטרז' שלהם בתתי-קבוצות בקביעה מראש בין החברים.
במשך השנה גם מתקיימת ליגה תחרותית פנימית. ליגה זו כוללת 3 סבבים של ריצה באותו מסלול כאשר מנצח הליגה הוא לאו דווקא הרץ המהיר ביותר אלא זה עם השיפור הגדול ביותר.
חברי המועדון
במועדון החברים ישנם רצים ורצות בטווח גילאים שונה עם הישגים גדולים מאד. גילאי הרצים נע בין 14 לבין 63. יחד עם זאת רוב הרצים הם בטווח גילאים שבין 35-55, וגם יכולות הרצים שונות מאד בין אחד לאחד, ובהתאם לכך גם תוצאותיהם. המועדון מקבל לשורותיו רצים מכל הרמות כשדבר אחד משותף לכולם – הרצון להשריש ולהעמיק את תחביב הריצה.
על הרצים במועדון נמנים מספר רצים בכירים ברמה לאומית ובינלאומית. בראש ובראשונה מאמן המועדון, הרווה אטלי, רץ מצטיין בעבר ובהווה, בארץ ובחו"ל ובעל תוצאות של 1:06:44 בחצי מרתון ו-2:27:26 במרתון.
בין הרצים במועדון ישנם רצים מצטיינים כגון: דניאל פלזנשטיין, הידוע כאחד הרצים המצטיינים בארץ מעולם ובעל תוצאה של 2:21:18 במרתון ו-1:07:01 בחצי מרתון (בנקודת החצי של המרתון!) וכן זוכה מיקום קבוע בקטגוריות הגיל שלו כיום (50-55); אסרט ממו, מבכירי הרצים בארץ, עם תוצאה של 1:07:37 בחצי מרתון וסגן אלוף ישראל למרחקים של 5,000 מ' ו-10,000 מ' בשנת 2007.
מתיחות לאחר ריצה בהר איתן
יש לשים לב כי שלושת הרצים האלה (אטלי, פלזנשטיין וממו) תופסים את המקומות 13, 15 ו-21 בהתאמה בתוצאות חצי מרתון הישראליות המהירות ביותר בכל הזמנים. בין הרצים נמנה גם הרץ אנטוני וולר, רץ מצוין ומוכשר, אשר הגיע במקום שלישי כללי באולטרא מרתון האחרון שהתקיים במרץ 2008.
עתיד המועדון
כמובן שהחלום של המועדון הוא לגדול, להתפתח ולצרף לשורותיו רצים ירושלמים רבים. יחד עם הצטרפות של רצים חדשים, היה חשוב לנו לראות הצטרפות של רצים שאינם זרים לריצה ושמעוניינים לשפר הישגים שכבר הגיעו אליהם.
בנוסף, היינו רוצים להגדיל ולעבות את שכבת הגיל הצעיר, בגילאי 15-20. בשכבת גיל זו טמון, לדעתנו, עתיד ענף הריצה בארץ ועל כן ראוי היה לטפח אותו בעזרת אימון נכון, תמיכה והענקת בסיס נכון להטמעת הרגלי ריצה לאורך זמן.
אסרט ממו דוהר קדימה
ענף הריצה בישראל
כמו תקוותינו למועדון, כך אנו מקווים גם להתפתחות ענף הריצה בארץ. מחד גיסא פיתוח הענף על ידי הענקת דגשים נכונים, הטמעת הרגל הריצה בכל האוכלוסיות והזרמת תקציבים לתוך הענף ומאידך גיסא קידום הרצים הקיימים וחידוד יכולות קיימות על ידי זיהוי ופיתוח של כשרונות – צעירים ומבוגרים כאחד.
בדיקות שונות מראות על ירידה באיכות התוצאות בארץ בד בבד עם עליה בכמות הרצים. היה טוב אילו היינו רואים את אותה התקדמות כמותית לצד פיתוח האיכות ברמות הגבוהות יותר. מעבר לכך, הננו רואים חשיבות מרובה בקידום הענף בקרב בני הנוער, שמהווים, כאמור, את עתיד ענף הריצה בארץ. קידומם חייב לבוא לידי ביטוי בתמיכה והנחיה במסגרת בתי הספר ומועדוני הריצה בארץ.
ללא דור המשך ראוי, לא יבואו הכשרונות הטבעיים לידי ביטוי וכן לא יהיה גידול משמעותי בענף הריצה לאורך זמן. חשוב מאד, אם כן, להשריש הן את המודעות לריצה והן את הענקת ההרגלים המתאימים בכדי שענף הריצה יוכל להסתכל קדימה.
בנוסף, ברמות הגבוהות חסר קידום ופיתוח למרחק של מרתון. דווקא במרחק המרתון, שם הרבה מהרצים הבכירים יכולים לקבוע תוצאות בולטות, ישנו פער בין הפוטנציאל הישראלי לבין גילומו בשטח. אם נרצה לפתח דור עתיד מכובד בארץ, כדאי היה לקדם רצים שמיצו את הפוטנציאל במרחקים הארוכים הקצרים יותר (5,000 מ' ו- 10,000 מ') לכיוון מרחקי המרתון.
קישורים:
אתר מועדון "הסוללים"
כתבה על הרווה אטלי
מועדון "רצי תל-אביב"
