שירה כץ, 15.5, תלמידה בכיתה י' מהוד השרון
איך נכנסת לראשונה לספורט?
"בגיל שבע לאחר שניסיתי את מזלי בחוגי ריקוד, היאבקות ויצירה ובאף אחד מהם לא מצאתי את מקומי, ההורים שלי שמעו על חוג חדש ומעניין בפארק בהוד השרון. הגענו לחוג טריאתלון אצל מיקי אילני ושם התברר שאוכל להוציא הרבה אנרגיה בחוג של ריצה ואופניים בפארק. מהר מאוד התחברתי לדינמיות ולקצב ולאחר התאקלמות קצרה הדרך לבריכה היתה קצרה. בגיל עשר עברתי להתאמן באופן מקצועי יותר אצל רן ודן אלתרמן שבדיוק פתחו קבוצה חדשה בהוד השרון".
למה בחרת דווקא בספורט זה.
"בעיקר בשל הדינמיות והמעברים בין תחום לתחום בענפי הספורט השונים ובשל האתגר שיש צורך להתמקצע ולהצטיין בשלשתם. אני אדם שמשתעמם בקלות יחסית וזקוקה לדינמיות ומתח".
ענף הספורט האהוב עלייך?
"כיום, אני מאד אוהבת את השילוב של שלשת הענפים בטריאתלון. לקח זמן עד שהתחברתי אל השחייה באופן מלא, ואת הריצה תמיד אהבתי למרות שלקח לי זמן להתקדם ולהשתפר בתחום. במידה ובכל זאת היה נדרש ממני לבחור רק ענף אחד אז כנראה שהייתי בוחרת ברכיבה על אופני כביש ששם היה לי חיבור מיידי".
היכן את מתאמנת?
"אני מתאמנת בנבחרת הבוגרת של קבוצת בני הרצליה אלתרמנס בהדרכתם של המאמנים רן ודן אלתרמן".
כמה שעות שבועיות את מקדישה לספורט?
"אני מתאמנת כ-15-20 שעות בשבוע כתלות בתקופת האימונים. האימונים מתחלקים לאימוני ריצה, שחייה, אופניים וחיזוקים".
באילו תחרויות השתתפת עד היום?
"עד היום השתתפתי בכל תחרויות הסבב של הטריאתלון בארץ".
שיא אישי.
"אני אלופת ישראל במיני ספרינט לשנת 2016 וכן מקום ראשון בסבב תחרויות ליגת הטריאתלון לשנת 2016".
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"יש בי את הרצון להתחזק, להשתפר ולהצטיין בכל מה שאני עושה, בלי קשר רק לספורט. בנוסף, כמובן ההרגשה העילאית ותחושת הסיפוק העצומה שיש לי לאחר הצלחה בתחרות במיוחד לאור הידיעה שהשקעתי מאמצים רבים כל כך".
האם את מקפידה על תזונה נכונה? ואם כן מהי?
"אני מאד מקפידה על תזונה. אני מקבלת ליווי צמוד של דיאטן הספורט מיקי מדר מהמרכז לרפואת ספורט במכון וינגייט. התפריט שלי משתנה על פי תקופות העומס באימונים ובתחרויות".
מה הסוד שלך לשילוב בין הספורט, בית הספר והמשפחה?
"לא הייתי מצליחה ללא המעטפת שאני זוכה לה מהמחנכת שלי ומבית הספר מוסינזון שבהוד השרון. אבל עיקר התמיכה מגיעה מהמשפחה האוהבת שלי שעוזרת לי בכל הלוגיסטיקה הרבה שיש בענף הטריאתלון. הסעות לאימונים, ארוחות רבות וכמובן התמיכה המנטלית שכה נחוצה לי. בנוסף,אני נמצאת בקשר רציף וקרוב עם המאמן שלי רני אלתרמן. אני מנהלת לעצמי סדר יום על פי סדר עדיפויות שמשתנה על פי לוח התחרויות והאימונים. אני משתדלת מאוד לנסות ולאזן בין האימונים, הלימודים והחברים אבל יש הרבה ויתורים בדרך. אני שלמה עם דרך החיים שלי גם אם מפסידה הרבה דברים שנערות בגילי חוות. אני מרגישה שאני מצליחה להפיק מכל יום את המקסימום שלו ואם זה לא מצליח אמשיך לנסות יותר".
על מה היית מוותרת בספורט?
"ענף הטריאתלון הוא ספורט אישי, גם אם אני מתאמנת בקבוצה מגובשת מאוד, וקרובה מאוד למאמן שלי,בסוף ברגעי ההתמודדות עם משברים ההתמודדות שלי היא מול עצמי, מדובר ברגעים בהם קיימת בדידות שהיא לא פשוטה לחוות".
שתפי אותנו בסיפור בלתי נשכח?
"כשהייתי בת שמונה השתתפתי בתחרות טריאתלון בכפר בלום. התחרות כללה שחייה בנהר הירדן. המים היו קפואים והזרמים היו חזקים. אני זוכרת שבתור ילדה בת שמונה הייתי די בהלם, חלק גדול מהילדים בחרו לא להיכנס, וחלק גם יצאו מיד כשהרגישו את טמפרטורת המים, לא הצלחתי לשחות חתירה, התקדמתי בסוג של שחייה לא ברורה. אבא שלי עמד על גדת הנהר וצעק לי לשחות חתירה ופשוט לא הצלחתי… בסוף הגעתי שנייה בתחרות".
מודל לחיקוי?
"האלופה האולימפית גוון יורגנסון היא מודל לחיקוי עבורי, בעיקר בשל הדחף שלה להתקדם ולכבוש עוד ועוד יעדים גם כשלצופה מהצד מרגיש שכבר אין לאן לשאוף".
תני טיפ לספורטאים אחרים?
"אני מתאמנת בטריאתלון מגיל שבע, לפני הכל אני אוהבת את הספורט הזה. התאמנתי עשרות ומאות שעות לפני שהצלחתי להגיע לאיזה שהוא הישג. אחד הדברים היותר חשובים בספורט זה למצוא את ההנאה גם כשאתה סובל. את זה למדתי מהמאמן שלי, רן אלתרמן".
מה המטרה הבאה?
"המטרה הבאה שלי היא לעבור למקצה הספרינט בצורה חלקה ככל האפשר ולהתברג בצמרת של קבוצת הגיל שלי".
רוצים גם אתם להתארח במדור ספורטאי השבוע? אתם מוזמנים לכתוב לנו דוא"ל ל[email protected] ואולי גם אתם תופיעו במדור