ורוניקה ביטן, 33 מרחובות, נשואה ואם לשלושה, מאמנת כושר ותזונה
"ירדתי 27 קילו והפכתי את הספורט מתחביב לעיסוק מקצועי" | צילום: אלבום פרטי
איך נכנסת לראשונה לספורט?
"מאז שאני זוכרת את עצמי עסקתי בספורט. מגיל שש רקדתי ריקודים סלונים באופן מקצועי. בגיל 13 שיניתי כיוון לאירובי וחדר כושר. לקראת הגיוס עסקתי הרבה בכושר קרבי ואחרי השחרור שוב חדר כושר. בעקבות לידות עליתי לא מעט במשקל ולפני כשנה החלטתי לעשות שינוי. ירדתי 27 קילו והפכתי את הספורט מתחביב לעיסוק מקצועי יותר. התחלתי לרוץ, דבר שמעולם לא עשיתי לפני כן וגם להתחרות. לפני כחצי שנה החלטתי להפוך את האהבה למקצוע ולהפוך למאמנת כושר ותזונה כדי לעזור לאנשים לשנות אורח חיים ולהתאהב בעצמם מחדש".
למה בחרת דווקא בספורט הזה?
"לפני שנה, מרתון תל אביב 2018, הבת הגדולה שלי שהיתה אז בת ארבע וחצי שאלה אותי למה אבא רץ ואני לא. לא היה לי שום תשובה עם מוסר השכל לתת לה. לא רציתי להגיד לה שאני לא רצה בגלל שזה משעמם אותי או שאני לא מתחברת או קשה לי כי אנחנו רוצים לחנך אותה להתמודד עם קשיים ושיהיה לה כוח רצון ושהיא תלמד שלא הכל קל בחיים וצריך להתאמץ בשביל להצליח. אמרתי לה שהיא צודקת וששנה הבאה היא תבוא עם אבא לעודד אותי. אני בן אדם של מטרות אז הצבתי לעצמי מטרה – שנה מאותו היום אני אעשה חצי מרתון. מאימון לאימון הגוף הגיב ממש יפה והתאהב בריצה והמטרה הוחלפה למרתון מלא. לאט לאט פשוט התמכרתי לריצה. השנה כמו שהבטחתי היא ליוותה אותי עם אבא שלה על אופניים לאורך 42.2 ק"מ".
מה ענף הספורט האהוב עלייך?
"ריצה ואימוני כוח בחדר כושר".
"לאימון הגוף הגיב ממש יפה והתאהב בריצה" | צילום: אלבום פרטי
היכן את מתאמנת?
"אימוני ריצה במודיעין עם המאמן שלי אדם חן ואימוני כוח בחדר כושר SPACE ברחובות".
כמה שעות שבועיות או מספר אימונים שבועיים את מקדישה לספורט?
"ארבעה אימוני ריצה ו-4-5 אימוני כוח".
ספרי על תחרויות שהשתתפת בהם?
"חצי מרתון פארק הירקון שהיה חצי מרתון הראשון שלי. סיימתי ב-1:50. חצי מרתון באמסטרדם 1.48. חצי מרתון עמק המעיינות 1.46. מרוץ מודיעין – מקום ראשון במקצה של 5 ק"מ בזמן של 21 דק', מרתון תל אביב 2019 3:50 שע'".
"אני חושבת על מה אני רוצה שהבת הגדולה שלי תלמד לחיים" | צילום: אלבום פרטי
שיא אישי מיוחד.
"5 ק"מ ב-21 דקות וכמובן המרתון. בעיני מרתון ת"א היה אירוע מאוד סמלי. לרוץ מרתון במקום שבו הבטחתי לעצמי ולבת שלי שאני אתחיל לרוץ היה סוג של סגירת מעגל בשבילי. כמו כן זה היה ניצחון שלי על עצמי. רצתי עם פציעה בגב שמלווה אותי מאז השירות הצבאי עם חגורת גב והרבה משכחי כאבים אבל לא נתתי לכאב לנצח אותי ושנה שלמה של אימונים קשים ומפרכים. אמרתי לעצמי ש'הכל בראש' וזה רק כאב. לאט לאט מקילומטר לקילומטר האדרנלין השתלט על הכאב ופשוט רצתי עם חיוך והודיתי לאלוהים על הזכות לרוץ".
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"תמיד כשקשה או לא בא לי, אני חושבת על מה אני רוצה שהבת הגדולה שלי תלמד לחיים שלה הלאה מכל התהליך אותו אמא שלה עוברת. אני תמיד אומרת לעצמי שאין משהו שאני לא מסוגלת לעשות. הכל עניין של רצון והצבת מטרות נכונות. האושר הוא הדרך אל היעד".
האם את מקפידה על תזונה נכונה? ואם כן, מהי התזונה שלך?
"כן בהחלט. יש לי ליווי של תזונאי ספורט. עכשיו אחרי המרתון משתדלת לחזור לאכול יותר חלבון ופחות פחמימות. הרבה ירקות ומים זה האתגר הכי קשה שלי. חייבת ללמוד לשתות מים".
מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"לקח לי זמן למצוא את האיזון הנכון בעיקר בתקופה האחרונה שלפני המרתון. אבל אנחנו משפחה די ספורטיבית אז במקום לצאת לסרט אני ובעלי עושים אימון ביחד והילדים גם מצטרפים. הגדולה שלנו נדבקה בחיידק ריצה גם. מבחינתי קריירת הספורט הפכה להיות הקריירה וזאת באמת זכות לעשות מה שאת אוהב לפרנסתך".
"החוויה של מרתון תל אביב היא בהחלט בלתי נשכחת עבורי" | צילום: צלמי שוונג
על מה היית מוותרת בספורט שלך?
"על אימונים בארבע לפנות בוקר ועל ריצות בקור וגשם".
ספרי סיפור בלתי נשכח?
"אני חושבת שנכון להיום החוויה של מרתון תל אביב היא בהחלט בלתי נשכחת עבורי. עדיין לא מאמינה שעשיתי את זה באמת כנגד כל הסיכויים. עד הרגע האחרון על קו הזינוק, המאמן ואני, לא היינו בטוחים שאצליח לעשות את זה. הפיזיותרפיסטית ערב לפני כבר אמרה לי לשחרר את זה, שיהיו עוד מרתונים אבל לא יכולתי לוותר. הרגשתי שאם אני לא עושה את זה אני נותנת ל'אני של פעם' לנצח את ה'אני החדשה'. רציתי להוכיח קודם כל לעצמי שהתחזקתי. עבדתי על עצמי מנטלית מאוד חזק בתקופה האחרונה ואני כל כך שמחה לראות תוצאה".
מי המודל לחיקוי שלך?
"האמת היא הכי לא קשורה לספורט. אני מעריצה את חמותי. היא אשה מדהימה וחזקה עם יכולת נתינה לזולת שלא ניתן לתאר במילים. אישה שעברה כל כך הרבה בחיים ועדיין קמה כל בוקר עם חיוך ומילת תודה זה משהו שלא רואים כל יום בימינו".
תני טיפ לספורטאים שקוראים אותך עכשיו?
"אל תפחדו להציב לעצמכם מטרות ולאתגר את עצמכם. הכל עניין של רצון והחלטה. ברגע שיש רצון והחלטתם בראש שאתם עפים על זה השמיים הם הגבול ולא משנה כמה אתגרים יעמדו בדרך. אין קשה יש רק מאתגר".
מה המטרה הבאה בלוח המטרות?
"קודם כל להתאושש מהמרתון ולחזור לשגרת אימונים. לעבוד על פיתוח מהירות לקראת מירוץ לייף ומירוץ הרצליה".
אם גם אתם ספורטאים ורוצים לקחת חלק במדור, פנו במייל לדגנית [email protected] לקבלת השאלון ואולי גם אתם תופיעו במדור ספורטאי השבוע.
