לפעמים כל מה שצריך בשביל להתחיל לרוץ זו דחיפה קלה ועידוד מצד המשפחה וכל היתר כבר הופך להיסטוריה. יורם ממן, 52, מודיעים, קניין בחברת הייטק, סבל מבעיית עודף משקל שרק הלכה והתעצמה כאשר הפסיק לעשן בגיל 35. "לפני שנתיים וארבע חודשים הגעתי למשקל שיא של קרוב ל-140 ק"ג", מספר ממן, התחילו סימנים למחלות כמו סכרת, יתר לחץ דם וכולסטרול החלו להופיע. "אבי עליו השלום סבל מסכרת וראיתי שאם אני ממשיך בקצב הזה, יש סיכוי טוב מאוד שגם אני 'מחזיר ציוד' בגיל צעיר. התובנות החלו לחלחל אחרי גיל 40, אבל לא עשיתי איתן דבר מלבד דיאטות אקורדיון בהן הייתי יורד ואז עולה שוב למשקל גבוה. בגיל 50, סמוך ליום הולדתי החלטתי שאני לוקח את עצמי בידיים והתייעצתי עם רופאת המשפחה ובשילוב ממצאי הבדיקות שערכו לי, סוכרת שהחלה ולחץ דם גבוה ושומנים בדם, החלטנו שאני ניגש לבצע ניתוח שרוול".

"אנחנו מהווים מודל חיקוי לילדים | צילום: צלמי שוונג

עוד סיפורים מהחיים
"ירדתי 53 ק"ג ואני מאוהבת בריצה"
"הריצה הפכה להיות חלק מהחיים שלי"
"הורדתי 60 ק"ג ממשקלי והריצות עזרו לי לעצב את הגוף"

בינואר 2016 עבר ממן את הניתוח כשהוא שוקל כ-140 ק"ג, לפני הניתוח התייעץ עם "משורוולים" (מנותחים שעברו ניתוח שרוול) והבין שהניתוח אינו פתרון קסם, "קיבלתי כלי מתוך ארגז כלים כללי שאמור לעזור לי ולשמש אותי עד סוף חיי. מהנקודה הזו אני מתחיל לעשות תהליך חדש ובחירות נכונות בתזונה, ספורט ולעשות שינוי בכל מה שחשבתי על ספורט, אוכל ודרך חיים", הוא מסביר.

מודל לחיקוי לילדנו

מרגע ההחלטה על הניתוח, זכה ממן לעידוד ופרגון מצד משפחתו שנרתמו לעניין בצורה מלאה, על מנת לאפשר לו לבצע את משימת הירידה במשקל בצורה הטובה ביותר, "אנחנו מהווים מודל לחיקוי לילדנו והם מסתכלים על הבחירות וההחלטות שלנו, הרצאתי לילדי, גם כשהייתי שמן, שיש לנו נטייה להשמנה במשפחה. לכן חשוב להסתכל במראה כל בוקר כשאנחנו מתעוררים ולעקוב אחר השינויים, לסגל לעצמנו אורח חיים של תזונה נכונה וספורט על מנת לא להגיע למצב שאבא שלהם הגיע". כיום, ילדיו של ממן מביטים על השינוי שחל באורח חייו ועל המחויבות לתהליך, "כשאני מדבר על מחויבות, אני מתכוון להשכמות המוקדמות בבוקר, לא חשוב מה מזג האוויר בחוץ, אני לובש בגדי ריצה ויוצא. הם רואים את המחויבות והמרוצים בהם אני משתתף, האתגרים אותם אני צולח ואני מאמין שזה משפיע עליהם".

"בגיל 50 החלטתי שאני לוקח את עצמי בידיים" | צילום: צלמי שוונג

שלושה חודשים לאחר הניתוח בביקורת שגרתית בבית החולים, החל ממן להתעניין כיצד אפשר להתחיל ולשלב את הספורט. הרופא המליץ לו להתחיל בהליכות קלות ולהיכנס לחדר כושר אחרי שלושה חודשים. "אני אוהב כדורסל אבל לריצה אף פעם לא התחברתי, חשבתי שזה משהו מאוד משעמם אבל התחלתי לקרוא על ריצה ולהתעניין". דרך האחיינית שלו, חובבת הריצה הוא שמע על מרוצים אליהם היא נהגה ללכת, "היא אמרה לי 'יורם, בוא לרוץ איתנו פעם אחת, תנסה', צחקתי כי לא יכולתי לרוץ אפילו מאה מטר. הם אמרו לי להתחיל מההתחלה, 200 מטר ריצה ואחריה 200 מטר הליכה. מעולם לא רצתי למרחקים ארוכים. יחד עם העידוד שלהם והכושר שלי שהולך ונבנה הצלחתי. תמיד קראתי ב'שוונג' על אנשים שרצו 5 או 10 ק"מ או שהיו בטטות כורסה ועכשיו הם רצים, זה דגדג לי ועניין אותי. התחלתי לרוץ ולאט לאט לעלות בקצבים ובמרחקים".

"אני זוכר את ההתרגשות הראשונה כשהצלחתי לרוץ בפעם הראשונה 10 ק"מ רצוף" | צילום: צלמי שוונג

"תחושת ניצחון עילאי"

אחרי ניתוח שרוול, ממן הצליח להשיל מעליו למעלה מ-50 ק"ג, הכושר עלה וכך גם מרחקי הריצה גדלו. עשרה חודשים אחרי הניתוח, באוקטובר 2016, כבר השתתף במרוץ למרחק 10 ק"מ "אני זוכר את ההתרגשות הראשונה כשהצלחתי לרוץ בפעם הראשונה 10 ק"מ רצוף. זו היתה תחושת ניצחון עילאי".

עם האוכל בא התיאבון ולאחר שסיים את המרוץ הראשון שלו, החליט לקחת את ענייני הריצה קצת יותר ברצינות, "החלטתי לקחת את עניין הריצה בצורה מקצועית יותר, מבחינתי הכוונה היא השקעה בנעליים, לבוש ושעון דופק. נכנסתי לזה חזק והתחלתי להתאמן לחצי מרתון תל אביב אותו סימנתי כיעד". כשסיים חצי מרתון התחיל לדגדג לו לרוץ מרתון מלא, "זה היה נראה לי מטורף לרוץ 42.2 ק"מ, לחצי מרתון בקושי הגעתי. מישהו אמר לי 'יורם, עשית 5, 10 ורצת 21, אתה תעשה 42 כמו גדול". בתקופה הזו משקלו של ממן נע בין 83-85 ק"ג לאחר שירד 58 ק"ג.

"היעד שלי הוא להמשיך לרוץ ולתחזק את הגוף" | צילום: אלבום פרטי

למרתון טבריה בנה ממן תכנית כאשר בדרך למרתון הוא ממשיך להשתתף במרוצים ולהתאמן במרץ. הוא לקח ייעוץ תזונתי אצל תזונאי ספורט על מנת לבנות לעצמו תכנית שתתאים לאורח חייו כרץ מרתון. "מרתון טבריה היה קשה, אני לא אשקר, אך מהנה ומאתגר. זה סוג של ניצחון הרוח והגוף. זה לא חצי מרתון או עשרה ק"מ, זה אתגר קשה".
אחרי שצלח את המרתון הראשון שלו בהצלחה, הוא חושב לרוץ מרתון בחו"ל, למרות שטרם החליט מה היעד הבא שלו, הוא ממשיך לקום מדי בוקר לרוץ ושומר על שגרת אימונים סדירה. "היעד שלי הוא להמשיך לרוץ ולתחזק את הגוף, לשמור על משקל מסוים, להמשיך לשחק כדורסל ולהעביר את המסר שלי לכל אדם וחבר שמתעניין, אני מרגיש שזה סוג של שליחות", הוא מסכם.