יום האשה הבינלאומי שחל היום, תמיד מעלה שאלות בנושא קידום נשים בספורט. האם מדינת ישראל עושה מספיק על מנת לקדם נשים ולהביא אל חזית הספורט העולמית יותר נשים? למה ישראל נמצאת מאחור בענפים אולימפיים כגון מרתון, ריצות קצרות, טריאתלון ואופניים? האם אלו תקציבים שחסרים? חוסר עניין או פחד מצד נערות וילדות? או שפשוט אין עדיין בישראל תרבות שתומכת ומעודדת ילדות ונערות להיכנס לעולם הספורט.
רצי מרתון, נשים רצות, ריצה, תחרות ריצה צילום: Peter van der Sluijs
עוד כתבות נשים בשוונג
רוצות לשרוף יותר קלוריות? התאמנו עם חברה
מבחן שוונג || נעלי ריצה של אדידס לנשים מדגם Pure Booost X
אימונים עצימים ומסת שריר ושומן אצל נשים
פערים עצומים בין ילדות וילדים, נערות ונערים
תרבות הספורט בישראל עדיין אינה מוטמעת מספיק חזק כמו באירופה או בארצות הברית ולכן ספורטאיות מוכשרות וחזקות כמו הרצה למרחקים ארוכים מאור טיורי או קטיה גולדרינג לא נשארות בארץ, בעוד רצה קנייתית מוכשרת כמו לונה צ'מטאי נאבקת בשיניים לקבל אזרחות ולייצג את ישראל במשחקים בריו. עולם הפוך.
בסוף השבוע האחרון כל העיניים היו נשואות אל טור ערד והניסיון לאסוף מספיק ניקוד כדי לקבל כרטיס כניסה למשחקים האולימפיים בריו 2016. 12 שנה אחרי שניסתה לעשות זאת בפעם הראשונה, עמדה שני בלוך, אחת מרוכבות הכביש המוכשרות שהיו לנו בישראל, על קו הזינוק כשלצידה נבחרת אופני הנשים של ישראל שכוללת נשים צעירות ומוכשרות. בלוך ניצחה את קטע המרוץ הראשון ובכך זכתה לתמיכת הסגל המקצועי של נבחרת האופניים. מדובר בהישג אדיר לבלוך, אמא לשלוש בנות שמתגוררת בסקוטלנד. נשאלת השאלה מדוע אחרי כל השנים האלו עדיין לא קמה "שני בלוך" חדשה, צעירה וחזקה? גם בענף הטריאתלון והריצה המצב אינו מזהיר ועובדה שאנו לא רואים רצות שמצליחות להתברג בצמרת העולמית.
רצה קנייתית מוכשרת כמו לונה צ'מטאי נאבקת בשיניים לקבל אזרחות ולייצג את ישראל | צילום: אלבום פרטי
ללא ספק אחד המעצורים הגדולים של ספורטאיות וספורטאים השגיים הוא הצבא. גדיעת הקריירה הספורטיבית בתקופה בה הספורטאי לרוב נמצא בשיא הקריירה, מהווה מסננת דקה מאוד. ספורטאים רבים שמסיימים שירות צבאי, לא מצליחים להמשיך ולהגיע לאותם הישגים שהיו להם לפני הגיוס. מה עוד שקיימת מכסה מצומצמת לספורטאים מצטיינים בצבא הוא מוגבל.
אם נסתכל לרגע על בסיס הפירמידה, המקום שממנו אמורות ספורטאיות לצמוח ולגדול כשהן עדיין ילדות, נמצא כי הפערים בין ילדות וילדים, נערות ונערים עצום. כמות הבנים הגבוהה ביחס לכמות הבנות בקבוצות הספורט השונות, מרתיעה פעמים רבות את הילדות לנסות ולהשתלב בתוך הקבוצות. בגילאים האלו הדימוי העצמי של ילדות ונערות נמצא בתהליך של גיבוש, מה שמרתיע אותן עוד יותר מלהיכנס לענפים ספורטיביים שפעמים רבות מצטיירים להן כאגרסיביים וגבריים, כמו למשל באופני הרים. מאידך, בענף הג'ודו המצב שונה ואילו שם קיים שיגשוג ופריחה בכל הקשור לקידום נשים בספורט, אולי מדליית הכסף האולימפית בה זכתה יעל ארד לפני 24 שנה, במשחקים האולימפיים בברצלונה 1992. ארד גרמה למפץ הגדול בתחום הג'ודו וכך אולי אם תצליח שני בלוך להגיע להישג דומה בריו, ענף האופניים יחווה גם הוא תור זהב משלו. במקרה כזה יגדל בסיס הפירמידה על ידי הצטרפות של מספרים משמעותיים של ילדות ונערות לענף האופניים. בסיס ממנו יוכלו בעתיד, חלק מאותן בנות ונערות להיהפך לרוכבות עילית, ובכך להגיע להישגים משמעותיים יותר מאלו אשר ענף האופניים בישראל חווה בשנים האחרונות.
הפערים בין ילדות וילדים, נערות ונערים עצום. כמות הבנים הגבוהה ביחס לכמות הבנות בקבוצות הספורט השונות
בשנים האחרונות נעשים מאמצים גדולים לקדם את הספורט הנשי, כך למעשה קם ארגון "אתנה" ששם לו למטרה לקדם ילדות, נערות ונשים בענפי ספורט שונים מלמטה, מבסיס הפירמידה. ענבר רונן מי שעמדה שנים רבות בראש הפודיום והיתה אלופת ישראל 7 פעמים באופני הרים, נכנסה לתפקיד המתאמת מטעם אתנה באיגוד האופניים. "יש עלייה במספר הרוכבות" היא מספרת בראיון לשוונג, "יש סגל של 24 רוכבות שהוא בין גילאי 11-16 זה משהו שלא היה"
אבל זה רק 24 רוכבות, איך תצליחו לגרום להן להישאר?
"אנחנו עושים את הכל. אנחנו מתאמים מפגשים עם ענפי ספורט אחרים שיראו שיש עוד ילדות שעוסקות בספורט והסטיגמות שספורט זה לא דבר נשי. אנחנו מציעות לילדות האלו כבר מגיל 16 מלגות מאתנה וגם מאיגוד האופניים לקורס מדריכים. בעקבות זה כבר רואים עלייה בכמות המדריכות שיש לנו וככה משאירים אותן בענף. הן מדריכות קבוצות ילדים ואחרי זה הן הופכות להיות מאמנות, כמו מגאן בלצר ויובל בר זיו לדוגמה".
נערות חוששות להיכנס לענף ספורטיבי כי זה יפגע להן בדימוי הנשי?
"לגמרי. זה מאוד בעייתי, במיוחד שברוב המועדונים הם נמצאים בסביבה גברית רוב הזמן, היחס של הרוכבות לרוכבים הוא מאוד קטן ולכן עשינו את הסגלים שיתן להן את המקום להרגיש שיש הרבה רוכבות נשיות".
אם היתה לך משאלה אחת שהיית יכולה לבקש שתעזור לך לקדם נשים, מה היית בוחרת?
"עכשיו הייתי בוחרת את האולימפיאדה, זה ישפר את התחום הכלכלי בענף, זה יעזור גם לתחום העממי וההישגי. אין מה לעשות, אנחנו זקוקים לתמיכות האלו. כסף זו לא מילה גסה, זה משהו שאנחנו צריכים אותו ונאבקים בשבילו והוא באמת יכול לשפר את העזרה בכל התחומים והענפים".
מה המעצור הגדול ביותר שעומד לדעתך בפני נערות מלהיכנס לענף האופניים?
"זה ענף יחסית יקר, היא צריכה אופניים, היא לא יכולה לקחת נעליים ולצאת לרוץ. היא צריכה תמיכה מכל המשפחה, גם כלכלית וגם פיזית, אני חושבת שזה משהו שעוצר נערות".
