שיטה זו מניחה כי תוצאת הריצה שלכם יחסית לשיא העולמי של בני גילכם תהיה דומה בכל המרחקים. למשל, אם אתם מסוגלים לרוץ 10 ק"מ בזמן כפול מהשיא העולמי לבני גילכם, גם בתחרות עתידית, למרחק חצי מרתון למשל, תרוצו בזמן כפול מהשיא העולמי לבני גילכם. היתרון בשיטת התחזית הזו הוא שהיא מביאה בחשבון גם את גיל הרץ וגם את מינו.
כדי להשתמש בשיטה הזו יש למצוא באינטרנט את טבלת הדירוג על פי גיל, שפותחה על ידי הארגון העולמי של אתלטים ותיקים (WMA). הטבלה כוללת את כל שיאי העולם לפי מרחקים וגיל, לגברים ולנשים.
האם הכושר שלנו הידרדר באופן בלתי נמנע כי הזדקנו, או משום שנפח האימונים ואיכותם הידרדרו? | צילום: צלמי שוונג
בטבלאות דירוג הגיל אפשר להשתמש גם להערכת הכושר הגופני. כלומר, אנחנו מסוגלים להבין אם הכושר שלנו הידרדר באופן בלתי נמנע כי הזדקנו, או משום שנפח האימונים ואיכותם הידרדרו. ניקח לדוגמה רץ שבשנת 1978, בגיל 39, קובע שיא אישי של 18:08 דק' בתחרות ל-5 ק"מ ועל פי הטבלה מדורג כמי שהשיג 73.9 אחוז משיא העולם. בשנת 1987 ובגיל 48 הוא רץ את אותו מרחק בזמן איטי יותר, של 18:17 דק', ודירוגו הוא 78.3 אחוז, ובתחרותו האחרונה, בגיל 61, הוא מסיים את אותו מרוץ ב-21:17 דק' ויורד בדירוג ל-75.1 אחוז. אף שהזמנים של אותו הרץ בדוגמה הזו הלכו ועלו עם הגיל, הריצה הטובה ביותר שלו היתה בגיל 48.
בעזרת הטבלאות הללו מעניקות כמה מהתחרויות בעולם פרסים לא רק על פי קטגוריות גיל ומין, אלא לפי תוצאות מתוקננות לגיל, וכך גם בני 60 יכולים לעמוד על הפודיום לצד בני 28 ו-42. למרות הפער בזמנים, איכות התוצאות שלהם דומה. גם מועדוני ספורט קובעים את הישגי השנה ואת ספורטאי השנה על פי אותה שיטת דירוג, העושה צדק עם הרצים הוותיקים.
