הקיום ה"נורמלי" הבריא והיום יומי שלנו כמו גם היכולת להיות ספורטאים בכלל ורצים מוכשרים הישגיים בפרט תלויה במצב בריאותי תקין. שגרת החיים שלנו מעמידה את הגוף לא פעם בפני אתגרים יומיומיים, החל מהתמודדות עם חיידקים כאלו ואחרים, זיהומים וירליים והיכולת לבצע פעילות גופנית בדרגות עצמה שונות. אם לרגע ניקח פסק זמן ונעשה חשבון נפש: מה מאפשר לנו להיות "בריאים", להרגיש טוב, להתגבר על מחלות זיהומיות,פציעות שונות ומה נותן לנו את ההגנה והיכולת לבצע פעילויות מאומצות?
עוד מחקרים בשוונג
האם ענפים כמו רכיבה ושחייה לא מספיק מחזקים את העצמות?
רוצים לחיות חיים ארוכים? הנה 5 דברים שעליכם לעשות
ספורט סבולת מאט את ההזדקנות, אימוני כוח לא
העצמות והמח שלהן
מח העצם כינוי לרקמה ספוגית (רכה) שנמצאת בחלל הפנימי המרכזי של מרבית העצמות שלנו, הוא בית הספר היוצר המכשיר והמחנך של תאי הדם הבוגרים השונים ולכן תפקידו חיוני וחשוב ביותר. מח העצם הוא הבית למעשה של "תאי אב", האחראים על ייצור מרכיבי הדם השונים.
מרכיבי הדם: הדם מורכב מנוזל פלסמה, כדוריות אדומות, כדוריות לבנות וטסיות הדם. נוזל הפלסמה הוא הנהר בו זורמים התאים והוא מאפשר לתאים לזרום בגוף. כדוריות דם אדומות נושאות על גבן חמצן לכל החלקים בגוף. תאי דם לבנים אחראים על הגנה על הגוף. הם נלחמים בזיהומים הנגרמים על ידי חיידקים או וירוסים. טסיות הדם נקראות גם טרומבוציטים תפקידן הוא לסייע בריפוי פצעים והפסקת דימומים (קרישה). הן משוטטות בזרם הדם, מתארגנות ומתקנות פצעים ושריטות.
מובן שללא מח עצם תקין, מערכת החיסון שלנו תיפגם, כל היתקלות ולו הכי קטנה בגורם זיהומי "תפיל" אותנו למשכב. מח עצם בריא חיוני כדי שנוכל לספק דם לכל חלקי גופנו, אספקת דם תקינה פירושה: חמצן וחמצן הוא בסופו של דבר הכח המניע שלנו.
תאים צעירים או תאי גזע: נמצאים במח העצם ומסוגלים לייצר את כל הסוגים של תאי הדם בגוף. בקליניקה משתמשים ביכולת של תאים אלו לנוע ממח העצם (המקום בו מיוצרים תאי הדם שלנו) לדם ההיקפי. תורמים בריאים על פי רוב מקבלים תרופות בכדי לגרום לתנועה הזו.
כיצד פעילות גופנית מאומצת משפיעה על כמות התאים הצעירים בדם?
מחקר משנת 2018 מארה"ב, אוניברסיטת אילינוי, בדק כיצד פעילות גופנית מאומצת ופחות מאומצת משפיעה על כמות התאים הצעירים בדם. לקחו משתתפים בריאים בדרך כלל, לא מעשנים ללא מחלות רקע Journal Applied Physiology. המשתתפים חולקו ל-2 קבוצות: חלק נדרשו לפעילות גופנית בדרגת עצימות אינטנסיבית, וחלק עשו פעילות גופנית בדרגה מתונה. אספו דם מהמשתתפים לפני הפעילות, בזמן הפעילות, מיד אחריה, וכעבור: 15, ו-60 דקות ושוב: 1, 2 ו-3 שעות לאחר הפעילות.
המחקר מראה שפעילות עצימה כדוגמת ריצה גורמת לעלייה בדם של תאים צעירים כבר אחרי 15 דקות מתחילת הפעילות. התוצאות האלו חוזרות על עצמן בעבודות נוספות שנעשו, למשל בשנת 2016 הראו קבוצת חוקרים שפעילות גופנית אינטנסיבית גורמת ליציאת התאים הצעירים ממח עצם לדם הפריפרי כתלות בעצימותה של הפעילות Journal of Applied Physiology, 2016. באותה שנה, קבוצת מחקר נוספת מארה"ב, מאוניברסיטת יוסטון, הראתה גם היא ממצאים דומים Brain, behavior and Immunity 2018.
אפשר להסביר את הימצאותם של יותר תאים צעירים בדם אצל רצים כניסיון הגיוני של הגוף לתקן נזקים ולרפא אזורים של דלקת, תוצאה של המאמץ הפיזי. השימוש בפעילות פיזית כאמצעי עזר טיפולי אפקטיבי בקליניקה עדיין לוקה בחסר, לא לגמרי מובנים המנגנונים אשר מביאים לידי הימצאותם של יותר תאים צעירים בדם לאחר פעילות גופנית. כמו כן לא ברור עדיין מהי עצימות הפעילות הגופנית הנדרשת להגיע לתוצאות מספקות.
מהי החשיבות של הנושא ולמה בכלל צריך ניוד של תאי אב לדם?
איסוף תאים צעירים בעלי יכולת יצירת תאי דם שונים באה לידי ביטוי כאשר מדברים על השתלות מח עצם במגוון נרחב של חולים באופן כללי, ובאופן ספציפי יותר בחולים עם מחלות המטולוגיות שבהן מח העצם חולה. הימצאות של תאים צעירים בדם ההיקפי הופכת את התהליך קל, מהיר ובטוח יותר עבור התורמים הבריאים. מח העצם הוא בית החרושת בו מיוצרים תאי הדם השונים. בכול יום, מח העצם מייצר מספר רב של תאי דם כדי להחליף תאים ישנים בהתאם לצורך של הגוף. בכול עת, תאים מתיישנים ומח העצם מייצר תאים חדשים במקומם בהתאם לצרכים. תאי האב הנמצאים במח העצם מסוגלים לשקם מערכת שלימה של יצור הדם בעת הצורך.
עד היום מקובל שתורמים בריאים מקבלים חומרים מסוימים שגורמים לתנועתיות של התאים הצעירים ממח העצם לדם הפריפרי. לאחר מכן, לוקחים את התורמים ובשיטה שמכונה אפרזיס אוספים את אותם התאים הצעירים מן הדם שלהם. התאים הצעירים, שהם "תאי אב", הם למעשה מה שאנו מכירים כ"תרומת מח עצם". לא רק שיש להם יכולת חזרה למח העצם על פי אותות מסוימים שהם מקבלים, הם יכולים לייצר את שורות הדם השונות ואת מרכיבי הרקמות כמו כלי דם.
מאחר ולא כל האנשים מגיבים באותו אופן לתרופות שגורמות לניוד, כל הזמן יש צורך לפתח דרכים יעילות וטובות יותר כדי להשיג "קציר" ו"איסוף" טובים יותר של אותם תאים צעירים חדורי הפוטנציאל והמוטיבציה לייצור תאי דם בריאים ומתפקדים.
ד"ר חן גלייט-סנטר (Ph.D) | עוסקת באבחון ומעקב חולים המטו-אונקולוגיים ומחלות של מח העצם כחלק מהמערך ההמטולוגי בבי"ח איכילוב. בוגרת התואר דוקטור לפילוסופיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב ולאחר השתלמות כפוסט-דוקטורנטית בבית החולים הממשלתי NIH, USA. רצה חובבנית ומרתוניסטית בשעות הפנאי