קישור למחקר בינלאומי בתחום השינה בתקופת מגפת הקורונה
עורכת המחקר בישראל: ד"ר מריה קורמן היא מרצה וחוקרת במחלקה לריפוי בעיסוק הפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת אריאל, חוקרת מוח והתנהגות האדם, המתמחה בשעון ביולוגי ובקוגניציה – כלומר ההשפעות של השעון הביולוגי על הלמידה, הזיכרון, תפקודי הקשב וכדומה. בוגרת מכון ויצמן בתאריה המתקדמים ופוסט דוקטורט ממונטריאול קנדה.
מגפת COVID-19 – הקורונה שפקדה את העולם, שינתה את שגרת חיינו ודרשה התמודדות מול מחלה שהידע שלנו עליה עדיין מאוד מצומצם. מחקרים בהיקפים מצומצמים יחסית, הראו שקיים קשר בין מגפת COVID-19 לשינה, עייפות, חרדה ותסמינים דיכאוניים, אלה נמצאו הן בקרב אוכלוסייה שחלתה והחלימה מקורונה והן בקרב אוכלוסייה שלא חלתה כלל. יש לציין שלצד ממצאים על ההשפעות השליליות של המגפה על בריאות ורווחת האוכלוסייה, ישנם גם עדויות רבות להשפעות חיוביות על שגרת החיים ובפרט על שגרת השינה.
קיים חסר בנתונים מקיפים, שמאפשרים לזהות את גורמי הסיכון וגורמי החוסן מבחינת ההשלכות של המגיפה על שינה, ולשם כך נעשה שיתוף פעולה בינלאומי ששם לו למטרה, לאפיין באופן המקיף ביותר את כלל התהליכים המלווים את ההסתגלות וההתמודדות של האנשים בתקופת הקורונה.
הסקר העולמי ICOSS (International covid sleep study) נערך ע"י צוות בינלאומי שכלל חוקרים ורופאים מ-18 מדינות (ראו למטה) כדי להבין את השלכותיה ארוכות-הטווח של מחלת הקורונה על שינה, עייפות, רווחה ותפקוד רגשי וקוגניטיבי (קישור לאתר מחקר הבינלאומי). בישראל מובילה את המחקר ד"ר מריה קורמן, מהמחלקה לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת אריאל.
צילום: shutterstock
ממצאי מחקרה האפידמיולוגי של ד"ר קורמן, שעומד להתפרסם בכתב העת: Journal of Sleep Research, מראים כי עקב שינויים בשגרת החיים במהלך הסגר החשיפה לאור יום ירדה דרמטית: 70% דיווחו על ירידה, 49% הפסידו יותר משעת אור יומית. אור יום הינו גורם מרכזי בוויסות השינה ומצב רוח ותפקוד יום-יומי. המחקר מצא כי הפסדים גדולים יותר בחשיפה לאור יום נקשרו סטטיסטית לירידות באיכות השינה, איכות החיים ובפעילות פיזית, לעליה בזמן מסכים, ולתזמון מאוחר יותר של שנת לילה. משמעות הממצאים היא שחשיפה לאור יום היא גורם של חוסן, שעשוי להגביל את ההשפעות השליליות של המגפה ולמנוע הפרעות שינה. ממצאים אלה מתייחסים לאוכלוסייה שלא חלתה בקורונה.
המחקר החדש מתמקד בהשפעות המגפה על אוכלוסייה שחלתה ומחלימה מקורונה בהשוואה לאוכלוסייה שלא חלתה. במחקר כבר השתתפו אלפי אנשים מכל העולם ותוצאותיו ישמשו ליצירת מעטפת נכונה יותר עבור האוכלוסייה החולה והמחלימה. וכן, למחקר מקיף פוטנציאל לתרומה לבריאות הציבור כולו במהלך מגפה ארוכה.
*המדינות המשתתפות בסקר: אוסטריה, בלגיה, ברזיל, קנדה (אנגלית וצרפתית), סין (JinLin והונג קונג), קרואטיה, פינלנד, גרמניה, צרפת, ישראל, איטליה, יפן, נורבגיה, פולין, פורטוגל, שבדיה, בריטניה וארצות הברית.
יש לנו רצון לשמוע על החוויה האישית של כל אחד ואחת מכן, אנא שתפו אותנו: מצורף קישור לשאלון מחקר בינלאומי בנושא קורונה ותפקודי שינה בעברית. זהו שאלון אנונימי מגיל 18 ומעלה, למי שחלו בקורונה וגם מי שלא.
