תוחלת החיים של בני האדם מושפעת מגורמים רבים פיסיים וגם נפשיים, גורמים מולדים וגורמים סביבתיים כגון: גנטיקה, הרגלי חיים, לחץ נפשי, מקום המגורים, זיהום אוויר, רמת היכולת הגופנית, רמת התמיכה החברתית ועוד. במחקר שפורסם ב- JAMA Psychiatry.ופורסם באתר דוקטורס אונלי (ראו מקור מטה) נמצא כי נשים שדיווחו (בשאלונים וברטרוספקטיבה) על התעללות רגשית או נפשית בילדות, מועדות יותר למות בגיל צעיר ובטרם עת ביחס לנשים אחרות ולאוכלוסיית הגברים. קרי תוחלת החיים שלהן קצרה באופן משמעותי. סברת החוקרים הנה שהסיבה, ככל הנראה הנה התמודדות פיזיולוגית ופסיכולוגית שונה עם מצבי דחק-סטרס שנגרמו בעקבות החוויות הקשות.
במחקר השתתפו 6,300 גברים ונשים אשר דיווחו במגוון שאלונים שעברו התעללות בילדות: פיסית, נפשית או מינית. המחקר נערך עד 20 שנים לאחר שחוו את הפגיעות הקשות. נמצא, כי נשים, יותר מגברים, נטו למוות מוקדם עקב גורמי-מוות שונים, בהשוואה לנשים שלא חוו התעללות בילדות. הייחוד והחשיבות של המחקר הנוכחי הם בכך שהם עוסקים בהשפעות ארוכות טווח של ההתעללות בילדות ותמותה "טבעית", כגון: מחלות כרוניות, ולא בהתאבדויות של מתבגרים/מתבגרות (לרוב) שחוו התעללות בגיל הילדות. היות ולא הועברו שאלונים פסיכיאטריים או פסיכולוגיים ספציפיים, החוקרים יכולים רק לשער לגבי הקשר בין ההתעללות בילדות לפגיעה בתוחלת החיים ובאיכותם. השערה אחת היא כי ילדה שחוותה התעללות, תטה יותר לפתח סימפטומים דיכאוניים בבגרות, ומחקרים הצביעו על קשר בין דיכאון ובין תחלואה גופנית. השערה נוספת היא שמי שחווה התעללות מועד לשימוש בסמים, ואלכוהול על מנת להתמודד עם תחושות החרדה והכאב.
צילום: shutterstock
שימוש בחומרים אלה ידוע כי משפיע על המצב הבריאותי. השערה נוספת היא התפתחות של הרגלים ומנגנוני התמודדות אשר למעשה פוגעים בבריאות הגופנית (כמו אכילת יתר) ומכאן – עודף משקל. והשערה אחרונה שהועלתה היא, שיתכן והמתח והחרדה הגבוהים בגיל הילדות, גרמו לפגיעה במערכת החיסונית ומכאן – השלכות ארוכות שנים. עדיין לא ברור (לחוקרים) מדוע הפגיעה בתוחלת החיים היא דווקא בנשים. הסבר ביולוגי אפשרי הוא ההתמודדות ההורמונלית השונה של נשים וגברים. מחקרים מצאו, שאצל נשים מופרשים יותר הורמוני קורטיזול בעת לחץ מאשר אצל גברים. במגזין הבריאות הדיגיטלי של ביה"ח שיבא, התפרסם לא מכבר מאמר העוסק באופן ההתמודדות השונה של נשים וגברים בתקופת הקורונה, קרי תקופת לחץ ודחק. נכתב שאצל גברים מתקיים המנגנון "הילחם או ברח" Fight or Flight – מצב בו גורם מאיים מוביל לתגובת שרשרת הורמונלית ועצבית שמכינה את הגוף להתמודדות עם סכנה. התגובות הפיזיולוגיות משתנות בהתאם: לחץ הדם יעלה כדי לספק לשרירים חמצן ואנרגיה שיכינו את הגוף למאבק או מנוסה.
המתח (בשילוב הורמון המין הגברי טסטוסטרון) ימריץ ויעורר חלק מהגברים – מה שיכול לגרום להם לתקן, לסדר, להתווכח, להתעצבן, להקשיב לחדשות, להתאמן באופן משמעותי וכדומה. ולמעשה "להילחם". חלק מהגברים לעומת זאת יוצפו רגשית ויחושו חרדה, חוסר אונים ותסכול – מה שיכול לגרום להם להתכנס בתוך עצמם, לסגת, להיות במצב רוח ירוד, לשתוק, ולישון הרבה. ולמעשה "לברוח". אצל נשים אובחן מנגנון תגובה אחר: "לטפל ולטפח" (Care/ Nurturance).
מנגנון זה נובע ממצבים בחיי האישה, כמו הריון, הנקה וטיפול בילדים, שהופכים אותה רגישה לאיום. במצבים אלו מופרש ההורמון אוקסיטוצין ("הורמון האהבה") בתגובה למגע אינטימי וקרוב ולקשר בין-אישי חיובי, והוא מעודד דאגה, אמפתיה והכלה. בעת דחק, הורמון זה (בדומה להורמונים נוספים כגון הורמון המין הנשי אסטרוגן) עשוי להיות מופרש באופן מוגבר אצל נשים, והדבר מעכב את הצורך שלהן להילחם או לברוח וגורם להן לבחור בטיפול, נתינה והענקה, התיידדות, יצירת קשרים קרובים, קבוצתיות (חברותא), שיתוף ברגשות, וכדומה. בנוסף, להורמון זה תפקיד חיוני בוויסות תחושות פיזיות ובהבאת המערכות הביולוגיות בגוף לכדי איזון (הומאוסטזיס). כך, הוא תורם גם להפחתת מתח ולשיכוך כאב (גופני ונפשי) ומסייע לרגיעה. יתכן כי דווקא מנגנון הטיפול והטיפוח – הפניית הכוחות הנפשיים והרגשיים "החוצה" כלפי האחרים, גובה מחירים בריאותיים בהמשך.
במאמר במדור בריאות ופסיכולוגיה של WALLA NEWS פורסם באוקטובר 2014, שחוקרים גילו, כי אצל גברים מתח נפשי מתבטא יותר בשינויים בלחץ הדם ובקצב הלב. ואילו אצל נשים, התגובות הפיזיות חמורות הרבה יותר. הנשים במחקר חוו יותר מחסור של שריר הלב בחמצן (איסכמיה לבבית, כמו בהתקף לב) בשל ירידה בזרימת הדם ללב. בנוסף, בהשוואה לגברים, יותר נשים חוו הצטברות טסיות דם מוגברת, המהווה את ההתחלה של תהליך היווצרות קרישי דם. הנשים גם הראו עלייה גדולה יותר ברגשות שליליים וירידה גדולה יותר ברגשות חיוביים במהלך הבדיקות הפסיכולוגיות.
הפניית הכוחות הנפשיים והרגשיים "החוצה" כלפי האחרים, גובה מחירים בריאותיים בהמשך
אז אולי הגורמים עדיין לא לגמרי ברורים, אבל הנתונים מדברים בעד עצמם ואיכות החיים ותוחלת החיים של נשים אשר עברו התעללות בילדות – נמוכה. המסקנה של החוקרים היא שמי שעבר ובעיקר עברה התעללות בילדות היא פגיעה יותר לכל אורך חייה (גם אם ניתן טיפול מיטבי פסיכולוגי ורפואי בעקבות ההתעללות) ומכאן שחשוב לבצע מעקב יזום אחר אותן הנשים ולבנות תוכניות לטיפול מניעתי.
על השפעתה החיובית של פעילות גופנית והיכולת לשפר את נתוני המחקר הזה
פעילות גופנית ובכלל אימוץ אורח חיים בריא חשוב לכל אדם ומצב גופני או נפשי. יש לה יתרונות רבים ומוכחים בכל הקשור לשיפור הדימוי העצמי, הביטחון העצמי, שיפור דימוי הגוף, הרגשה טובה יותר, שיפור במדדי דיכאון, שיפור הויטאליות (חיוניות) ועוד. זאת גם בל שינויים פיזיולוגיים לא מעטים בכלל עקב ביצוע הפעילות הגופנית מסוגים שונים. לדוגמה, שיפור חיובי בהרכב הגוף שמתבטא בהפחתת מסת השומן והעלאת מסת השריר, שיפור פרופורציות גופניות, העלאת טונוס (מתח) שרירי ו/או העלאת מסת שריר בכל שרירי הגוף או שרירים ספציפיים שבהם מעוניינים להתמקד ועוד. לכן, חשוב בכל גיל ומצב גופני ונפשי להמליץ ולאמץ מסגרת חשובה זו .
הפרשת אנדורפינים – חשובה גם היא. נציין שלא כל פעילות גופנית כרוכה בהפרשת אנדורפינים משמעותית. פעילות אירובית בדופק גבוה יחסית תורמת לכך אך אימון כוח שנעשה עם הפסקות מרובות ולא בעצימות גבוהה דיה יביא לתוצאות פחותות מהותית בכל הקשור להפרשת אותם אנדורפינים. חשיבות הפרשת אותם אנדורפינים הנה בהשריית רוגע, תחושה נעיצה ואף התמכרות לפעילות גופנית – מה שיעודד את האדם לחזור על הפעילות הגופנית שוב ושוב. כמובן, שהפרזה בפעילות גופנית וביצועה במשך שעות רבות במהלך השבוע אינו מומלץ כלל ועיקר וכרוך בהופעת בעיות מסוגים שונים כגון: פציעות, בעיות פסיכולוגיות וסוציולוגיות שונות ועוד.
במקרה של פגיעה מינית, יש לאן לפנות. קווי הסיוע של מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית:
1202 – מענה על ידי נשים
1203 – מענה על ידי גברים
קול מילה – סיוע בצ'אט
052-8361202 – סיוע בוואטסאפ
ד"ר איתי זיו (Ph.D) . עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר קרוב ל- 35 שנה.
מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי.
מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט.
הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים, ויחד עם פרופסור דרור שגיא, הוציא לאור את הספר : "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ספר העוסק בתחום אורח חיים והשמנה ואת הספר:" ילדים בריאים כדרך חיים" – המיועד להורי ילדים הסובלים מעודף משקל.
דגנית גלסמן- פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכולוגית ספורט
מקורות:
https://doctorsonly.co.il/2016/08/114471/
https://neuro.psychiatryonline.org/doi/full/10.1176/jnp.18.1.45
מגזין בריאות דיגיטלי ביה"ח שיבא תל השומר https://connect.sheba.co.il/%D7%9C%D7%97%D7%A5-%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D
מאמר מאת עידן גורן https://healthy.walla.co.il/item/2793074
