מרתון ירושלים שהוזנק השנה בפעם השמינית, אירח אלפי רצים וגם את אגדת הריצה היילה גברסילאסי, שרואיין לכתבה בשוונג. אבל האירוע המרגש לצד המנצחים והמנצחות בכל המקצים, היה לראות את שי ראשוני, איש ברזל ומרתוניסט, החולה במחלת ניוון שרירים, עושה 42.195 ק"מ על כיסא גלגלים עם קבוצת Life is good שליוותה אותו באימונים ובמרתון. למי שעדיין לא מכיר את שי ראשוני, 52, הוא איש עסקים ואלוף משנה (במיל), ומאז שאובחן כחולה ALS פועל למציאת תרופה למחלה ועומד בראש עמותת "פרס לחיים" (Prize4Life). ליווינו את ראשוני לפני שנתיים כשאיש הברזל גלעד רותם ליווה אותו בשני הקילומטרים האחרונים של מרתון תל אביב וגם בשנה שעברה כאשר עשה את המרתון המלא בתל אביב. הכתבה הפעם היתה יותר קשה לראשוני, כיוון שהוא נמצא ביכולת תקשורתית מוגבלת מסיבות בריאותיות, אך למרות זאת הצליח בסופו של דבר להתראיין ולהעניק ראיון אישי מרתק.
קבוצת Life is good על רקע מגדל דוד | צילום: באדיבות שי ראשוני
שי, יש סביבך קבוצה נאמנה שרצה איתך. ספר לי עליהם?
"זאת באמת דרים-טים. כולם ספורטאים ששמים את האגו שלהם בצד ועושים את זה נטו בשבילי, והעליות של ירושלים זה מאמץ. נוצרה בינינו אינטימיות מיוחדת, אפילו עם אלה שרק הכרתי באימונים. העובדה שאני תלוי בהם לחלוטין. אני לא יכול ליזום תקשורת ולהגיד שיש לי בעיה. שאני לא נושם טוב. הכל תלוי בהם. התלות הטוטלית הזו מייצרת אינטימיות מיוחדת. זה לא זה לא עוד מרתון. זה 42 ק"מ של אהבה. אני מעריץ אותם. והם עוד אומרים שאני ההשראה שלהם".
זה לא המרתון הראשון שלך, מה המטרה בעצם?
"קודם כל ליהנות. המרתון הוא לא מקצוע שלי. הוא תחביב והמטרה היא שיהיה כיף. אני גם רוצה להראות לילדים שלי שניצחון זה דרך חיים ומה שמחליטים ובוחרים, עושים ובלי תירוצים".
"המרתון הוא לא מקצוע שלי" | צילום: באדיבות שי ראשוני
מה אתה רוצה להשיג?
"אז בטח תצפה שאגיד העלאת המודעות למחלה. עידוד המחקר. לשמש דוגמה לחולים אחרים שלא יוצאים מהבית. לא. זה אני עושה בעבודה. המטרה פה היא נטו ליהנות".
האימונים למרתון ירושלים היו הרבה יותר קשים וגם המרתון עצמו שונה בתוואי שלו מתל אביב. למה ציפית?
"שיהיה כיף".
"להתרגשות אין תחליף" | צילום: באדיבות שי ראשוני
זאת לא התרסה נגד הגוף שבוגד?
"זו לא התרסה כנגד. להיפך. זה מיצוי היכולות שלי. הגוף שלי הוא לא יותר משק תפוחי אדמה ובכל זאת אני יכול ליהנות, להתרגש, לאהוב. אני לגמרי שלם עם מצבי הגופני. הוא מאתגר אותי, ואני נענה לאתגרים.
איזה כוחות אתה מקבל מזה?
"הרגשת חופש שמי שלא משותק לא יבין. הרגשה שאפשר הכל. שאין גבולות. אני בטוח שיש הרבה אנשים שאומרים לעצמם 'מה הוא צריך את זה'. אבל להתרגשות אין תחליף".
האם המסלול בירושלים היה מבחינתך מאתגר יותר ושונה מהמסלול בתל אביב?
"משמעותית יותר מאתגר".
מה המסר שאתה רוצה להעביר?
"אנחנו חיים את החיים שלנו איך שנבחר. בכל בלתי אפשרי מסתתר אפשרי. 'בכל קושי יש שי'. העובדה שאף משותק, אילם ומונשם לא עשה את זה לפני היא רק מקרית. המסר הוא שלא משנה מה תנאי הפתיחה שלך תמיד אתה זה שבוחר אם לעלות לזירה כמנצח או לא. יש המון דברים שאני לא יכול לעשות אבל יש מיליונים שכן. למשל מרתון. ואתם".
בוודאי כבר חשבת ואתה מתכנן את היעד הבא. האם זה יהיה מרתון טבריה ובזאת תשלימו טריפל?
"לא אין לי שום עניין בזה. היעד הבא הוא בחו"ל".
כל הכבוד שי ראשוני… והלוואי ותמצא תרופה למחלה הקשה מאוד
ומי החמודה עם הצמות?