בלי פדלים ובלי ברקסים, שלא לדבר על הילוכים. רק לשבת ולדחוף ברגליים. כך נראה השיגעון ששטף את עשירי לונדון ב-1819. רק אחרי 44 שנים זה התחיל להיראות כמו אופניים

מאת:מערכת שוונג ושרלי שיטרית (אימג'בנק)

כינו אותם "מכונת ריצה", "רגליים מהירות", "כרכרה להולכי רגל" ואפילו "סוס גנדרן" ו"סוס תחביב" (צעצוע עתיק עם בובה בדמות ראש סוס בקצה של מוט עץ), אבל למעשה הם היו האבטיפוס של האופניים, שהומצאו כבר בשנת 1817 בגרמניה על-ידי הברון קארל פון דרייס.

ב-1818 התוודע הקהל האנגלי ל"סוס התחביב", באמצעות בונה כרכרות בשם ג'ונסון שהקים בית ספר ללימוד רכיבה עליו – וב-1819 נשטפה לונדון בשיגעון החדש.

בגלגולם הראשון כללו האופניים הללו שני גלגלי עץ שנעו בכיוון אחד, כאשר הגלגל הקדמי ניתן להטיה קלה באמצעות כידון, לצורך כיוון הנסיעה. הרוכב היה מתישב במרכז לוח עץ ארוך שחיבר מעל את שני הגלגלים, ובאמצעות רגליו היה דוחף ומניע או בולם את האופניים.

תיאור כזה, אם כי בדרך ציורית יותר, הצמיד רודולף אקרמן האנגלי גם לציורו "עשרים וארבעה סוסי תחביב בשורה" (בתמונה). הציור פורסם לראשונה במאי 1819, בירחון "מאגר אמנויות, ספרות ואופנה" שאקרמן עצמו היה בעליו. בתחילה נתפש "סוס התחביב" כצעצוע לעשירים, וכך השתקפו בציור 24 הגברים, במגוון התלבושות שהעידו על מקצועם ומעמדם. הציור מוצג כיום במוזיאון המדע בלונדון.

רק בשנת 1863, 44 שנים מאוחר יותר, הוסיף בונה כרכרות צרפתי ארכובות ודוושות ל"סוס התחביב", מה שהפך אותו לדגם הראשון של האופניים בני זמננו. מעבר להיותו צייר, אגב, אקרמן היה גם ממציא שחתום עד היום על המנגנון המאפשר להפנות כלירכב לכיוון מסוים, מבלי שיחליק בגלל מסלולו הקצר יותר של הגלגל הפנימי לעומת החיצוני.

לחצו להגדלה

• פינת השבוע לפני מבית מראות אימג'
• "סיפורי ברזל" – מראות אימג' מספרים על אנשי הברזל הגדולים
• "רצים לבית הלבן" – מראות אימג' מספרים על פוליטיקאים ששמרו על כושר