לא יכולים להסתכל לשעון המעורר בעיניים מרוב בושה? מתחמקים מאימונים בתואנות שונות ומשונות? ברוכים הבאים למועדון אובדן המוג'ו. איך יוצאים מזה?
מאת:מערכת שוונג
אין כמעט ספורטאי חובב שלא חווה מדי פעם את אובדן החשק. חלקנו חורקים שיניים וממשיכים גם כשלא בא ("יבוא לך, דינה. יבוא לך") וחלקנו נשארים במיטה החמה, ממשיכים לייסר את עצמנו בהמשך היום על חוסר המשמעת, תוך השוואה בלתי פוסקת לחברים שממשיכים להתאמן למרתון, איש ברזל ואולטרה, בכל מזג אוויר או מצב בטחוני.
ובכל זאת – איך יוצאים מהמצב הזה? מה עושים כשגם הספורט, שנועד להכניס התלהבות ואדרנלין לחיינו האפורים, הופך לשגרה?
מטרות או לא להיות
אין כמו קביעת מטרה חדשה להחזרת החשק. ולא, אנחנו לא מדברים על עוד מרוץ של 10 ק"מ, אלא על משהו חדש, אחר, כזה שעוד לא התנסיתם בו.
רגילים למרוצי כביש – אז למה שלא תירשמו למרוץ שטח, לשם שינוי? עד עכשיו רק רצתם? זה הזמן להוציא את אופני השטח המאובקים מהמחסן, אולי תוכלו להשתתף באיזה דואתלון, רק בשביל הכיף. מטרה יכולה להיות גם מספר קילומטרים שבועי, משקל רצוי, הקף מותניים או כל אתגר אחר שאתם שואפים אליו.
זה הזמן להעז, למתוח קצת את הגבולות, להגדיל את המרחקים ולצאת מאזור הנוחות כדי להחזיר את הברק לעיניים.
תכנית
אם אתם מתאמנים סתם כך, בשביל הכיף, וזה עובד בשבילכם – מצוין. אבל אם בבוקר אין לכם כוח לקום ואתם מבטיחים לעצמכם להתאמן בערב, ובערב זה שוב מתמסמס, וכך עוברים להם ימים רבים ואתם מתחילים להרגיש שמשהו פה כבר לא עובד – זה הזמן להתחיל להתאמן לפי תכנית.
גשו למחשב, הדפיסו תכנית שעושה לכם את זה, הצמידו אותה למקום בולט בבית, ובכל פעם שתחזרו מאימון, הדגישו את האימון שבוצע בצבע בולט, למען ייראו וייראו.
בגדים חדשים ואקססוריז אין טעם להכחיש זאת: אחד הדברים הכי כיפיים בספורט הוא הביגוד. זה נכון שיש רצים שמסתפקים בחולצות שמחלקים במרוצים, אבל מה לעשות – אצל רובנו האדרנלין מתחיל לעלות כבר למראה טייץ חדש או גופיית דריי פיט בצבע שעוד אין לנו, שלא לדבר על אביזרים שונים שהסתדרנו מצוין בלעדיהם, אבל איתם זה סיפור אחר לגמרי. אז אם אין לכם חשק לצאת מהבית בשביל לרוץ, אולי יהיה לכם חשק לצאת כשאתם עוטים עליכם שרוולונים מנומרים, גרבי קומפרשן פרחוניים או כובע נושם חדש בצבע מהמם. אותו הדבר נכון לגבי גאדג'טים שונים שאתם חושקים בהם. הבטיחו לעצמכם צ'ופר, שתקבלו רק אם תתמידו בתכנית למשך X זמן. מוזיקה |
צילום אילוסטרציה – Thinkstock
|
קבוצת תמיכה וירטואלית
פורומי ספורט ובלוגים יכולים להיות מקור טוב לתמיכה. שם תוכלו לקטר (וחשוב מזה – לקרוא קיטורים של אחרים ולדעת שאתם לא לבד) ולקבל השראה מסיפורים של אנשים אחרים שממשיכים "לעשות את זה" גם כשאתם מתפדלאים לכם. אנשים אחרים, שהיו במצבכם, יוכלו לשתף מנסיונם ולספר מה עבד בשבילם, ומי יודע – אולי זה יעבוד גם בשבילכם.
אתם יכולים לפתוח בלוג, שבו תספרו על הקשיים שלכם. גם אם לא תקבלו עזרה מהקוראים שלכם, עצם העובדה שיש מי שעוקב אחרי מאמציכם תתרום למוטיבציה שלכם.
מאמן
מאמן זה האדם שלא רק יכתוב לכם תכנית אימון אלא גם יתקשר לשאול איך אתם מבצעים אותה וירצה לקבל את הנתונים על כל אימון ואימון. וכשהוא יתקשר, הרי לא תרצו לומר לו, יום אחרי יום, שלא התעוררתם לאימון.
הוא לא חייב להיות כל כך קשוח
מסלול חדש
רגילים למסלול אורבני? נסו מסלול שטח. נמאס לכם מעליות? חפשו מסלול מישורי. רצים או רוכבים תמיד באותו אזור? קחו את הרכב וסעו למקום אחר. במדינה הקטנה שלנו, בחצי שעה של נסיעה אפשר להגיע לאזורי נוף שונים לגמרי, כאלה שירגשו אותנו ויחזירו לנו את החשק.
ואם כל זה לא עזר…
ותרו על נקיפות המצפון והלחץ. אין טעם לעסוק בספורט לאורך זמן בלי חשק. קחו לכם חופשה קצרה מפעילות גופנית, וחכו שיגיע היום שבו תראו מישהו רץ או רוכב, ומשהו יתעורר בכם.
וכשתחזרו להתאמן – עשו זאת נכון
צילומים: Thinkstock