עם ישראל רץ, רוכב, שוחה ועושה טריאתלון, ואך טבעי שפעילות המונים זו הולכת ומשתלבת יותר ויותר עם אספקט שונה לגמרי בפסיפס החיים בישראל, השכול. החיילים שנפלו על הגנת המולדת, אם במילואים ואם בשרות חובה, היו אף הם חלק מתמונת רוכבי האופניים בשבת, מריצות הלילה בתל אביב, ממרתון טבריה, או סתם במרוצים הקטנים המתקיימים כמעט בכל יישוב בימינו. האנשים הקרובים אל הנופלים, אם זו המשפחה השכולה ואם חברים, מצאו כי ההנצחה הראויה והמתאימה ביותר לחייל שעסק בספורט היא קריאת מרוץ על שמו. לצערנו, יש כבר הרבה כאלה.

זכה באליפות צה"ל לקרב מגע. גיא אלגרנטי ז"ל | צילום: אלבום משפחתי

עוד כתבות בנושא
יום הזיכרון: "לבוא לאירוע ספורט גדול שקרוי על שם בני, זה אושר"
לזכרם || הנצחה מסוג אחר: "ריצת האנדרטאות" בגולן
המרוצים והתחרויות שנוסדו לזכרם של הנופלים
יזכור || "גם כשאייל היה יוצא שבת מדי פעם, הוא היה מחפש את הטריאתלון"

"היה לנו חלום משותף לרוץ מרתון ביחד אחרי השחרור"

גיא אלגרנטי ז"ל, לוחם מגלן, נפל בגיל 20 ברצועת עזה במהלך צוק איתן, כששהה במבנה שנפגע מפיצוץ עז. לפני כן, הבחור מרמת אביב ג' זכה באליפות צה"ל לקרב מגע, רץ הרבה ורכב בלילות על אופניו. לפני הצבא הוא השתתף בקורס הכנה לקרבי, אבל כשגילה כי החבר'ה במגלן בכושר ממש טוב, הוא היה יוצא לריצות לילה כשכולם כבר הלכו לישון. כשהלוחמים נחו אחרי הארוחה, הלך גיא לטפס על חבלים כדי להדביק פערים בכושר הגופני. לו ולאביו, אייל אלגרנטי, היה חלום משותף: לרוץ מרתון ביחד אחרי השחרור.

אייל: "כמעט מיד אחרי שגיא נהרג החלטנו להנציח את זכרו בריצה. אני עצמי חזרתי לאחרונה לרוץ אחרי ניתוח בברך שקטע לי מנהג של ריצות למרחק כ-15 ק"מ, מספר פעמים בשבוע. אני מתכונן עכשיו לרוץ לבד את המרתון ולהמשיך בכך בתכנית שלנו. הבעיה בתכנית ההנצחה היא בעלויות הגבוהות. פעם אחת זה לא נורא לארגן, אבל לשמור על זה לאורך שנים כמסורת, זה לא קל כלכלית. הייתי רוצה להקים מפעל הנצחה ארוך טווח. חשוב לי שזה יהיה בשכונה שלנו, היכן שגיא רץ ורכב. בכל מקרה באוקטובר נקיים ריצה בשדות שבין רמת אביב ג' לבין רמת השרון".

עונת הטריאתלונים נפתחת בדרך כלל בטריתאלון ראשל"צ על שם ליאור שבתאי ז"ל, שקיבל צל"ש על גבורתו בקרב שבמוצב דלעת בלבנון בשנת 1997, שם נפל בגיל 19. ראש עיריית ראשון לציון, דב צור אמר בעבר על התחרות: "מדובר בתחרות שהיא מסורת ומלווה אותנו כבר שנים רבות. ראשון לציון איבדה לאורך השניים חיילים לא מעטים. התחרות הזו היא הזדמנות להנציח את זכרו של בן העיר ליאור. מדובר בתחרות מושקעת שמושכת אליה ספורטאים מכל רחבי הארץ".

בני שבתאי, אביו של ליאור: " אנחנו כמשפחה הפסדנו ילד נהדר והמדינה הפסידה אזרח למופת. התחרות הזו התחילה בגדול והגיעה לממדים גדולים מאד עם מחשבה להפוך אותה לבינלאומית".

"הדבר היחיד שמצליח לשמר את השם של זיו"

זיו בלאלי ז"ל היה אחד מ-12 חיילי מילואים מהצנחנים, שנפגעו מקטיושה בעת שחנו מחוץ לקיבוץ כפר גלעדי בדרכם ללבנון בתקופת מלחמת לבנון השנייה. הוא היה בוגר גדוד 101, עבד בשרות הבטחון הכללי, למד מזרחנות באוניברסיטה ונפל בגיל 28. אביו, אלי בלאלי, עוסק בריצה ובטריאתלון כבר עשרות שנים, אחד הדברים הראשונים שעשה אחרי שקם מהשבעה היה לפנות לראש עיריית כפר סבא בבקשה להפוך את המרוץ העירוני השנתי למרוץ על שמו של זיו. במשפחת בלאלי עושים ככל האפשר כדי להנציח את זיו, וכך האהבה שלהם לספורט הביאה את שמו של זיו גם לטריאתלון עמק הירדן בעבר, וכיום לקבוצת הטריאתלון של קאנטרי קלאב כפר סבא שקרויה על שמו, לקבוצת טניס שולחן מכפר סבא ולתחרות ניווט ברמת גן.

אלי בלאלי: "לנו כמשפחה זה הדבר היחיד שמצליח לשמר את השם של זיו, וזה נעשה דרך תחומים שאנחנו עוסקים בהם ביום יום. מאז שהוא נפל התחלתי להעלות את הרף כספורטאי. עשיתי מאז שלוש תחרויות של חצי איש ברזל. התחרויות האלה הן לא קלות, אבל כשיש רוח ומשהו שמושך אותך, אתה עושה את זה גם אם אתה עומד בקשיים הגדולים. רוחו של זיו נמצאת איתי כל הזמן במרוצים ובתחרויות הכי קשות. ככה סיימתי את שלוש תחרויות חצי איש הברזל שלי עם חיוך ומחשבה איך להמשיך הלאה, ואיך להנציח קדימה. זה אושר, לבוא לאירוע ספורט גדול שקרוי על שמו, לראות את כל הילדים מבתי הספר, לראות את כל האנשים עם החולצה של המרוץ והשם – זה משהו מדהים".

עושים ככל האפשר כדי להנציח. זיו בלאלי ז"ל | צילום: אלבום משפחתי

ביחידת מגלן שירת גם עומר חי (ניניו) ז"ל, שנפל בגיל 21. הוא גדל והתחנך בסביון, ועל שמו נקרא מרוץ סביון שהתקיים בחודש שעבר. עומר נכנס לעזה עם היחידה במהלך צוק איתן, באזור חאן יונס, בניסיון לאתר ולהרוס מנהרות שחדרו לשטח ישראל. ב-30 ליולי 2014, בזמן פעילות מבצעית לאיתור מנהרה, אירע פיצוץ עצום של מנהרת תופת והוא נהרג. ענף הספורט היווה חלק מרכזי וחשוב בחייו של עומר. הוא אהב ריצה, שחיה, סקי וכדורגל. הריצה היוותה עבורו אתגר ושמחה כאחד. הוא אהב לרוץ לבדו, עם כלבתו, או עם חבריו לאורך שבילי מחוזות ילדותו, ומאוחר יותר, משהחל להתכונן לגיוס, לאורך חוף הים ובדיונות בראשון לציון. כבר בילדותו השתתף בתחרויות ריצה מטעם בית הספר ובהמשך ייצג את היחידה בתחרויות צה"ל.

גם רז גוטרמן ז"ל מקיבוץ העוגן נפל בגיל 21, וזה קרה 10 שנים לפני שעומר חי (ניניו) נולד, בעת כיבוש הבופור במלחמת לבנון ה-1. מרוץ עמק חפר קרוי בשנים האחרונות על שם רז, כשבעצם כבר התקיימו ריצות על שמו החל מלפני כ-20 שנה. רז התרכז בעיקר בריצות שדה, והשתתף בהצלחה רבה באליפויות הפועל, הקפת התבור ועוד. כחבר בנבחרת בית ספרו, זכה עם חבריו באליפות הארץ בריצת שדה וייצג את ישראל באליפות אירופה לנוער. בצבא, נוסף להיותו לוחם בסיירת גולני, שימש גם כמדריך כושר.

לאחר נפילתו של גל לוינסון ז"ל, הוחלט לקרוא על שמו את "מרוץ האביב" ברמת השרון בו השתתף בעצמו כחובב ריצה. האירוע, כמו גל, משלב מצד אחד הישגיות, חתירה למצוינות ורוח ספורטיבית, ומצד שני הוא נערך באווירה שמחה, עליזה וצבעונית. וכדברי הוריו: "רוח המרוץ, המהווה גם סמל ספורטיבי לרמת השרון, היא מפעל זיכרון ההולם את גל ואת אשר אהב". גם גל נפל בגיל 21, כששירת כחובש בצנחנים והכוח שלו נתקל במארב חיזבאללה בלבנון בשנת 1994.

באותה שנה נפל סגן יואב הר שושנים ז"ל, אף הוא מהצנחנים, אף הוא בלבנון. לזכרו של יואב מתקיים מרוץ ניווט גדול, המשלב "יום טבע" עם דגש על המורשת של יואב, חניך הפנימייה הצבאית שליד ישיבת אור עציון.

בקיבוץ דגניה ב', למשל, מקיימים את "מרוץ העצמאות" לזכר כל בני עמק הירדן שנפלו במערכות ישראל. באוניברסיטת חיפה מנציחים על ידי מרוץ את אילן שפירא ז"ל, שנפל בגיל 24 במלחמת יום הכיפורים בקרבות החווה הסינית. אילן היה סטודנט לפסיכולוגיה ורץ פעיל בנבחרות הייצוג של האוניברסיטה. יניב הרשקוביץ' ז"ל נפל בגיל 21 ומונצח על ידי אוניברסיטת חיפה במרוץ אופניים, התחביב שהיה אהוב עליו עד שטיל של חזבאללה פגע בספינה עליה שירת כאיש מודיעין במלחמת לבנון השניה, בשנת 2006.

גם למרוץ "בשביל הבנים", מגיעים ספורטאים רבים להוקיר את זכרם של חללי בני העדה הדרוזית שנפלו במערכות ישראל, ביניהם 112 שוטרים. המרוץ מתקיים על שביל המחבר את כפרי העדה מדליית אל כרמל שבדרום ועד חורפיש שבצפון.