ספורטאים רבים שנשאבים לעולם הספורטיבי, שוכחים פעמים רבות לדאוג ולהשקיע בחיי המשפחה והזוגיות ונכנסים לעולם של קצבים, מהירויות והישגים, אך מה קורה אם שני בני הזוג נמצאים באותו העולם הספורטיבי ואף מתחרים ברמות הגבוהות? לכבוד יום האהבה, יצאנו לראיין שני זוגות ספורטיביים במיוחד, לונה צ'מטאי ובן זוגה המאמן דן סלפטר ואת זוג הטריאתלטים, ניר וגילי רייכמן. בשונה מזוגות רבים אחרים, הם הכירו אחד את השנייה כשכבר היו ספורטאים כך שהעולם הספורטיבי איתו כל אחד ואחת הגיעו, היה כעובדה מוגמרת או "כחלק מהחבילה".
ניר וגילי הכירו כבר לפני 14 שנה כשהתאמנו יחד לטריאתלון אילת, גילי היתה אז רק בת 17 וניר בן 23. הם יחד בזוגיות כבר 12 שנה ומתוכם נשואים 8 שנים ומגדלים את בנם בן השנה ושלושה חודשים. דן סלפטר ולונה צ'מטאי הכירו כמאמן ומתאמנת, היא הגיעה לישראל כדי לעבוד בבית שגריר קניה ובתקופה זו החלה לרוץ. לאט לאט נרקמה בין השניים מערכת יחסים וכיום יש להם ילד משותף בן שלוש כאשר לונה מייצגת את ישראל בתחרויות ברחבי העולם.
איך משלבים בין ספורט לזוגיות כששני בני הזוג בעולם הספורטיבי?
"לפני שנולד הילד זה היה ממש קל", אומרת גילי, "הכל ספונטני ואפשר להתאמן יחד. כשיש ילד זה קשה יותר כי מישהו תמיד צריך להישאר".
"העבודה יחד מאתגרת מאוד", אומר דן, "אנחנו מנסים ליצור את ההפרדה בין מה שקשור באימון ובין חיינו הפרטיים וזה לא קל כי יש דברים שזולגים מצד לצד. אבל חשוב לי להסביר שגם אם אני נותן הערה כמאמן זה קודם כל כי אכפת לי מלונה כאדם וכספורטאית ואני גם צריך לבצע את תפקידי כמאמן שלה. אני משתדל בזמן המשפחתי שלנו לא לדבר על דברים שקשורים בריצה, זה לא תמיד קורה אבל אני משתדל ליצור את ההפרדה כדי שדברים יהיו יותר ברורים בין החיים הרגילים למקצועיים".
האם העבודה יחד שוחקת את הזוגיות והאהבה?
"עד הלידה עבדנו יחד", אומרת גילי, "זה אתגר מאוד קשה", מסביר ניר, "העבודה נכנסת הביתה והבית לעבודה וזה לא קל כי בסוף זה לא רק לרוץ אחד עם השניה, יש את כל הדברים שאנחנו לא כל כך אוהבים לעשות כמו מנהלות, גביית כספים וכדומה. הכל מתערבב אחד בשני וקשה לעשות את ההפרדה, למרות כמה שאנחנו מנסים".
"בגלל שעונת האימונים היא יחסית ארוכה, אז בסיום העונה האחרונה, יצאנו לנופש משפחתי בערבה", נזכר דן, "בכוונה בחרתי במקום הזה כיוון שהיה מאוד חם ולא היה סיכוי שנצא לריצה. יש לנו את הפריבילגיה להסתובב הרבה בעולם, אמנם זה בענייני עבודה ולא בילוי אבל יש לנו הרבה זמן יחד ואנחנו רואים אחד את השנייה בין לבין וזה דווקא משהו שמחזק את הקשר בזכות העיסוק המשותף".
איך מחלקים את הזמן בין הקריירה הספורטיבית וגידול משפחה?
"שנינו מסכימים שהילד הוא בעדיפות ראשונה ולפני כל דבר", אומר דן, "אנחנו צוחקים ואומרים שהוא בעצם 'המאמן' כי כל התכנונים הספורטיביים נעשים סביבו. מן הסתם אמא היא לא כמו אבא עבור הילד ולפעמים אני צריך להזכיר לה שהיא ספורטאית מקצוענית וצריכה לשים לרגע את עצמה במקום הראשון ואני אדאג לשאר הדברים. לדוגמה, בקרוב לונה תצא למחנה אימון והתקבלה ההחלטה שהיא תשהה כמעט שלושה שבועות בלעדינו ואני אשאר עם הילד ואצטרף מאוחר יותר וכל זה בשביל ההצלחה שלה. אם היא היתה מתחברת לאינסטינקט האימהי שלה, היא היתה מסרבת שזה יקרה".
"האצתי בלונה לחזור להתאמן אחרי הלידה", אומר דן, "זה נעשה מהצורך להניע חזרה את הגוף ולא באמת לחזור למקום ההישגי. בדיעבד אני מעריץ אותה על החזרה המהירה שלה לספורט אחרי הלידה ועכשיו אני מבין איך היא התאמנה למרתון עם כל ההשלכות של הנקה, שעות שינה מינימליות ומקוטעות".
מי קם לילד בלילה?
"בהתחלה רק אני קמתי אליו, כשהוא היה צריך", נזכרת גילי, "מי ששומע אותו ראשון ניגש אליו בדרך כלל", וניר מוסיף, "זה בדרך כלל אני. בשלושת החודשים הראשונים בכלל לא שמעתי כשהוא התעורר וגילי שמעה הכל, עכשיו זה התהפך וכשהוא מצייץ ציוץ ראשון אני מיד שומע".
"זו שאלה קלה", צוחק דן, "ברור שהיא. גם אם אני קם, הוא מבקש אותה, וגם בזה צריך להתחשב. לפעמים נוצר מצב שהוא ער בלילה וצריך לשנות את האימון או לבטל אותו".
כמאמן, מאז שיש לך משפחה האם השתנתה תפיסת העולמך על מתאמנים בעלי משפחות?
"האמת לא כל כך", אומר ניר, "אני תמיד האמנתי בזה", הוא מסביר, "עכשיו כשיש לי ילד, אני מבין בעצמי יותר את המשמעות, אבל זה לא שלפני כן בחרתי להתעלם מכך. אני מאמין שספורטאי שיודע להרגיש את עצמו, לדוגמה אם לא ישן טוב בלילה, יגיע לאימון ויבצע אותו בעצימות קלה או לא יגיע לאימון כי הוא לא יהיה אפקטיבי, זה ספורטאי שיוכל להגיע לרמות גבוהות יותר. אני נוהג כך בעצמי אז למה שספורטאים שלי לא יעשו זאת? הבוקר לדוגמה הייתי עייף בצורה קיצונית והחלטתי לא לקפוץ למים. אני אקפוץ אולי אחר הצהריים או מחר ואדאג לתכנן את השבוע שלי בצורה כזו שמצב כזה יקרה כמה שפחות".
טיפים לספורטאים?
"לנו עוזר למצוא את הזמן לצאת לשחייה או ריצה יחד", אומרת גילי וניר מחדד, "חשוב לשים את המשפחה לפני הכל וכל תכנון הזמן צריך להתייחס למי שסביבך ותומך בך ומי שיביא אותך ליעד הכי טוב שאתה יכול ולא לשים אותו בצד כי אחרת זה יוצר חוסר איזון שיוצר מתחים. במובן מסוים גדלנו לתוך זה וכשאיתן נולד ציפינו שיהיה שינוי מאוד משמעותי, אבל מאידך אני מגלה מחדש שיש זמן ותלוי איך מנהלים אותו. השעות שאני מתעקש להיות בבית הן בדיוק השעות שהוא חוזר מהגן".
"קשה לתת טיפ כי אנחנו היוצאים מן הכלל", אומר דן, "אנחנו מתמודדים בעצמנו עם קשיים יום יום, גם אם זה ספורטאי חובב, המטרה היא לא לפרק את המשפחה, אלא שהספורט יהווה גורם מחבר. אפשר לנצל לדוגמה נסיעות לאימונים כאפשרות לטיול משפחתי, לעשות משהו סביב האימונים. חשוב שיהיה פרגון על העיסוק הספורטיבי מצד אחד ומן הצד השני שהוא לא יקרע את המשפחה".