תקציר תולדות שעון הריצה. פעם רצו כדי להגיע מהר יותר ממקום למקום. פה ושם גם היו תחרויות והמדידה היתה יחסית – מי שהגיע ראשון היה ראשון והאחרונים תמיד בסוף. אחר כך המציאו את השעון ובנו החורג הסטופר, כדי שיהיה למורה להתעמלות עוד מכשיר כדי להתעלל בנו. בדור השני באו לעולם הסייקו, הקאסיו והטיימקס ופתאום לכל אחד היה סטופר צמוד. כל ריצה הפכה לחמש יחידות במתמטיקה; מהירות כפול זמן שווה דרך. מדדנו מרחקים בשכונה עם האוטו, צבענו לצד הדרך מרחקים לאינטרוולים, ולא הפסקנו להכפיל ולחלק את הזמן והמרחק.
מבחני שוונג נוספים
שעון גרמין פניקס 5X
שעון טריאתלון גרמין 935
נעלי שטח של נורת' פייס מגדם Ultra vertical
הדור השלישי של השעונים אופיין בהתרחבויות, הרץ הפך למנשא גדג׳טים מתרוצץ: רצועת חזה, פוד מרחקים לרגל, נווטן (GPS) על הזרוע. ואחריהן מיד דור ה 3.5 שעון אחד שעושה הכל. התהליך שהסתמן הפך למובהק: מה שנמצא היום בשעוני העל יהיה בתוך שנה וחצי עד שנתיים חלק בלתי נפרד מחבילת הבסיס של שעוני רמת הכניסה. משך חייו של דור טכנולוגי מתקצר והולך. והיום אנחנו כבר בדור הרביעי שהוא לא רק השעון אלא האפליקציה, הווידג׳טים, אתר הבית המלווה והרשתות החברתיות העוקבות (וחופרות). לתוך האוקיינוס הרווי הזה נכנס הפולאר M430. הוא ממשיך דרכו של ה-M400 עם תיקונים ושיפורים לא מעטים. החל מרצועה קלה ומחוררת וכלה ביהלום – שעון דופק ללא רצועה אלא עם חיישן מובנה עם שישה חיישני LED.
התוספות החיוניות והחיוביות כוללות: התראות ברטט, בטריה מתוגברת (כדי לתמוך בחיישן דופק), אפשרות לתצורת הפעלת ה ג׳.פי.אס עם צריכת בטריה מופחתת (מה שמאפשר שימוש ארוך זמן), תצורות מדידה שונות (מדידה כל שנייה, חצי דקה או דקה), הרצועה האמורה המאפשרת הידוק טוב יותר סביב פרק היד, הקלה במשקל וכתוצאה משני אלה דיוק יותר גדול במדידת הדופק, בדיקת מצב הכושר הגופני, ועוד.
בדקתי את השעון בשני מצבים – ריצה ורכיבה. מעט התאמות בסיסיות של החיוויים (קצב, מרחק וכו׳) ויצאתי עם חמשת הכפתורים (להפעלה, גלילה, תאורה. לשטח. הג׳י.פי.אס נקלט מיד). המסכים ברורים ומספקים את מירב הנתונים, בבהירות ובדייקנות (בלי שום ההבדלים בין הדופק הנמדד על ידי ה 430 בכף היד לבין נתוני רצועת החזה של ה 920 האהוב שלי). למרות (וזו הסתייגות שלי מכל חיישני הדופק המובנים) שברכיבה על אופניים, בירידה מירושלים לעמק הארזים, ובמהירויות המתפתחות של לטרון-רמלה, זה מפחיד להסיר את הידיים מהכידון, להסתכל אל פרק היד ולדפדף בין המסכים.
האפליקציה של פולאר (Flow) מעולה. הבלוטות׳ של השעון מתממשק עם הטלפון החכם באמצעות מגע בין שני המכשירים ומן הישומון ניתן להוסיף עוד המוני ענפי ספורט, מבלט ועד טיפוס על קיר, מקריקט ועד סקי במורד הגבעה. ומה לא. ועם זאת נראה לי שהחזקה המרכזית של השעון היא הריצה לענפיה השונים. המסכים נגללים אנכית מלעלה למטה ולהפך, התאורה האחורית טובה וגם בתנאי שמש יולי המסנוורים אפשר לראות את הכל. יש די מסכים כדי לכסות כל אובססיה חשובה או מיותרת. נכון, אין בו את כל מנעד האפשריות הקיימות היום על המדף (מסך צבעוני, מפה, ספירת לאפים בשחייה) אבל זהו שעון ריצה פשוט טוב, אמין. סוס עבודה משמח.
נשארה רק הסתייגות אחת. במדידת הקלוריות על 15,5 ק״מ בהרי יהודה נרשמו בפולאר 1,260 קלוריות שרופות, ואילו בגרמין על אותו מרחק – 1,594. האם יתכן שהגרמין מרזה אותי יותר?
הM430 מעולה, רצתי איתו 20 קילומטר והוא מאוד מדוייק.