מי בכלל צריך שעון ריצה? להלכה אף אחד ולמעשה כולם. אף אחד כי אף חיה בטבע לא עונדת שעון ובכל זאת רבות מהן רצות. לפי התחושה והצרכים, בשל האילוצים או סתם להנאה. וכל אחד צריך כי מחווני הריצה המודרניים מאפשרים כמעט לכל אחד ואפילו הוא שק תפוחי אדמה כמוני, לרוץ בלי לסכן את גופו או בריאותה.

עוד מבחני שוונג
מבחן שוונג || שעון גרמין מדגם 235 Forerunner
מבחן שוונג | שעון גרמין Forerunner 620
מבחן שוונג || שעון פולאר מדגםM400
מבחן שוונג || נעלי ריצה של אדידס מדגם אולטרה בוסט

מה זה אומר? בהתחלה היו ״סטופרים״ שעונים גדולים של המורה להתעמלות. באו היפאנים והעבירו אותם לשעוני יד. אחר כך הוסיפו להם את רצועת החזה למדידת הדופק (עם הזמן באו מודדי המרחק המכניים ובסוף הפציע היהלום שבכתר – ה-GPS). בעידנים הראשונים של הריצה המכוונת היית צריך לפחות שלשה אביזרים שונים (שעון, רצועת חזה, ופוד לנעל או מקלט GPS) כדי להגיע למירב הנתונים. אחר כך הואצה ההתכנסות – השעון קלט לתוכו את שבב התקשורת הלוויני ומזה כמה שנים פותחה גם היכולת להבנות את חיישן הדופק לתוך רצועת כף היד הממוחשבת. חברות אחרות עשו זאת בהצלחה מרשימה ורק גרמין סירבה להצטרף למגמה. נשארה עיקשת ונאמנה לרצועות החזה. עכשו מסתבר שגרמין בלעו את גאוותם ויצאו לאור עם המהדורה הראשונה של שעון ריצה עם מד דופק אופטי מובנה. עם ה-225 גרמין הרימו דגל לבן, והאמת חייבת להיאמר, זהו דגל די מרהיב. זהו שעון (הגדרה מצחיקה למחשב נתונים שעושה הכל ובשעת הדחק גם מראה את השעה) המכריח אותי להסתכן בנבואה – לא יעבור הרבה זמן עד שכל דגמי העתיד של גרמין יעברו לטכנולגיה של "הכל כלול".

על מה מדובר? למי שמכיר את מערכת ההפעלה של גרמין לא יופתע. זה כמעט אותו דבר כאשר התאמת המסכים יכולה להכיל 3 נתונים על פי בחירה (בניגוד למסך ה-4 נתונים של ה-920 למשל). שיטת ההפעלה היא בדיוק כמו ה-220 באמצעות כפתורים ולא מסך נגיעה (יתרון גדול בעיניי). לשעון 5 כפתורים נגישים וקלים להפעלה שאי אפשר להתבלבל ביניהם גם ב-39 מעלות בצל; בעליות של הרי ירושלים, או בקילומטר ה-16 בתוך סיר מרק הלחות של הטיילת בתל אביב.

לשעון שני מצבים; הפאסיבי – המורה את השעה, היום והתאריך, ומצב הסוללה. והאקטיבי: אתה עונד את השעון, מפעיל והמחשב מאתר בעצמו את תקשורת הלווינים, את הדופק, באמצעות החיישן שבתחתיתו. וקדימה לדרך. נכון לעכשיו הוא לא יכול לרוץ במקומך, עדיין. אפשר לעשות עם השעון הזה את הכל. למדוד מרחק, זמן וקצב, לספור קלוריות ולראות אזורי אימון (zones). אני לא מתאמן בשיטת ה-zones אבל כמה פעמים שמתי לב שבדופק מסויים הנתונים מופיעים בשני אזורי אימון שונים. לא מבין את זה לגמרי אבל זה לא מספיק חשוב לי כדי לחפור עוד. עם תום הריצה השעון מתממשק בקלות ובידידותיות עם ה"גרמין קונקט" על הטלפון החכם. השעון כבד מעט יותר (הבדל זניח) בהשוואה ל-220 המצויין, בגלל השבב המיוחד ובגלל טבעת הגומי שבתחתית השעון שנועדה לבודד את כניסת האור בין העור לשעון.

למי נועד השעון? לכולם. למתחילים שלא רוצים להסתבך יותר מדי עם הררי נתונים, עם אלה שהרופא ציווה עליהם להקפיד על הדופק המתאים להם ולרצים מנוסים שחשים את הריצה באופן אינטואיטיבי וצריכים את הנתונים ״שיהיו״. הוא מיועד למי שמקבל פצעים ושפשפות מרצועת החזה הקלאסית והוא מושלם לנשים שהחזייה מונעת מהן למקם את רצועת החזה במקומה. הוא מתאים למי שרוצה לטבול בים או להתקלח על החוף מיד אחרי הריצה. כי הוא אטום למים עד עומקים סבירים – נסיתי אותו בים ובמקלחת בחוף מציצים, והוא לא איכזב. הוא רלוונטי גם לרוכבי אופניים משום שניתן לנתק אותו מפרק כף היד, לחבר למתקן על הכידון ולזווג אותו לרצועת דופק קלאסית. הוא נועד לאלה שרוצים להצהיר הצהרה ״אני רץ״, כי כמו מרבית שעוני גרמין הוא שעון ספורט לחלוטין שאפשר לענוד אותו עם הלבשה יותר ייצוגית מטייטס וחולצה מנדפת. כדי שהמבינים יבינו.

מה יש בחבילת השעון? תצוגה גרפית צבעונית, כל המדדים שהוזכרו ובנוסף להם מדי צעדים וקלוריות. יכולת למדוד נתונים בחדר הכושר (בלי קשר עם לווין ה-GPS) ועוד כמה תכונות שמעטים ישתמשו בהם. עיסקה שווה לחלוטין.

אז מה בכל זאת הביקורות שלי? בקטנה – הריצה שלי היא השעה השמחה של היום ולכן אני מעדיף שעונים צבעוניים ושמחים. השחור הזה אלגנטי מדי לטעמי. תחברו לסווטש ותנו לי משהו מעוצב עליז יותר. הביקורת השנייה שלי, קשורה ביכולות של שבב ה-GPS. במשך כל תקופת המבחן (כ-300 קילומטר) רצתי עם שני שעוני גרמין שהופעלו ופעלו בו זמנית. ומשום מה אף פעם המרחק לא היה דומה. קראתי שלא אחת יש לשבבים האלה בעיה למדוד מעגלים חוזרים ונישנים. מכל מקום, בריצה האחרונה באצטדיון הפערים היו של מאות מטרים… ואני לא יודע איפה הבעיה. בגרמין א׳, גרמין ב׳ או שצריך להחליף את האיצטדיון.

מחיר: 1,390 גרמין 225 בחנות שוונג שופ – לרכישה היכנסו