מבחן שוונג לניו באלאנס 1080v4. הבוחן שלנו אברום בורג, יצא למספר ריצות ובחן את הדגם החדש של הנעל – כל התוצאות לפניכם
מאת:אברום בורג
הכללים הנוקשים של כתיבת "מבחן שוונג" כפי שהעורך ביקש ממני, תובעים מהכותב לסרס את עצמו לדעת: לעבור מגוף ראשון לגוף שלישי, לוותר על ההתרשמות האישית לטובת האובייקטיבית. בקיצור להפסיק להיות סניגור או קטגור ולהיות שופט נשוא פנים ונטול פניות. מצטער, אבל לא בשביל זה אנחנו רצים.
כמו רבים מחברי, אני לוקח את הריצה באופן מאד אישי, אני מזיע באופן סובייקטיבי לחלוטין, ומתאמן בתוך החוויות שקורות לי, הממשי. ובכל זאת על ביקורת מוצר צריכה להיות כזאת שאינה מתלהבת מדי (וואו, מדהים וכל משפחת המלים הנבובות הללו) ואינה קרה וצוננת מדי. אין ברירה צריך להתפשר, לכן אנסה בכל זאת לתאר את יחסי עם הנעליים שלי באופן מאד אישי, אבל נטול פניות במידת האפשר. אוקסימורון? נכון, אבל כל הריצה הזאת היא אבסורד אחד גדול. לא?
> מבחן שוונג | אופני כביש רידלי נואה אר.אס. – NOHA
> מבחן שוונג | נעלי ריצה נייקי Flyknit lunar2
מבחן שוונג ניו באלאנס 1080v4
נתחיל עם תיאור המוצר. לי אין נעלי ריצה, יש לי פרסות. כשהייתי קטן נעלתי מספר 46 , אחר כך הפלטפוס השתטח עוד קצת והרגל תבעה 47. הריצה הפכה את כפות הרגלים לדייסה והמדרסים הענקיים גם הם צריכים את מקומם והסיכום הוא שאני צריך נעליים מיוחדות. גדולות (בשביל הרגל), רחבות (בשביל ההלוס ולגוס, המורטון נוירומה וכל שאר הקללות של שם למטה) וניטרליות (בגלל המדרסים והאובר פרונציה). מאליו מובן שאני די מוגבל להיצע הקיים ותלוי ברצון הטוב של היבואנים לטרוח ולהזמין הזמנה מיוחדת. הביקורת הזו אם כן מיועדת לרצים מפריסי פרסות כמוני; כבדים, עם כף רגל רחבה, מדרסים מתקנים ומידה ענקית של נעל. די מוגבל, אבל עדיין יש לנו זכות לרוץ. לא?!
מזה כמה אלפי קילומטרים, עשיריה תחרותית אחת, שני חצאים ומרתון שלם אני רץ עם נעלי ה-1080 של ניו בלאנס. שָחקתי בהנאה שלשה זוגות של הדור הקודם V3 וכרץ שמרן שלא מחליף דגם עד שאין ברירה, עברתי לדור החדש V4.
נתחיל עם הדברים הלא חשובים. הנעל הנוכחית יפה בעיני יותר מהקודמת. החברה הצליחה לפתח גוון של כחול שכמוהו רואים רק במפרצים הקסומים של דרום תורכיה. השרוכים פחוסים, רחבים ומחוספסים ולכן לא מתרופפים ולא נפתחים גם אחרי שעתיים של ריצה. הלשון מעובה ומתווכת ברכות בין הלחץ של השרוכים לקיפוליו של הקרסול. הקופסא של קידמת הרגל רחבה ומאפשר מרחב נינוח שלא מכווץ ומקווצ'ץ׳ את עצמות המסרק של כף הרגל. נתוני הנעל ברורים.
זאת נעל ניטרלית, תומכת, שלא מתחנפת לאופנת נעלי המינימום והריצה היחפה. החלק העליון קל מאד, נושם ועוטף. עשוי בטכנולוגית ה-FantomFit upper של ניו בלאנס. אזור העקב מרופד מאד ולאלה שהנחיתה על העקב היא המגע הראשון של כף הרגל שלהם עם הקרקע, זאת נקודה משמעותית ו…סופגת. משקל הנעל הרשמי הוא 301 גרם. אבל השקילה שלי מראה שנעל בגודל הזה היא 404 גרם. מדרך העקב מתנשא לגובה של 8 מ״מ. כשהופכים את הנעל ניתן לראות מיד את שתי התכונות החשובות של הסוליה. את קורת התמיכה למרכז כף הרגל ואת כוורת המשושים של קידמת הנעל מתחת לכרית כף הרגל.
בניגוד לדגם הקודם V3, חל שינוי משמעותי במעבר בין העקב לכף הרגל
עד כאן הנתונים הטכניים. ומכאן למבחני הריצה. אחד המבחנים הראשונים הוא ההרגשה בנעילה הראשונה. וכאן הציון גבוה מאד. הנעל מתלבשת כמו כפפה לרגל (בהשאלה מגרמנית בה כפפות נקראות ״נעל יד״, Handschuh) ונותנת לאלתר תחושה של נעל משולשת; ניטרלית, מרופדת ותומכת. אחר כך מגיעה היציאה לשטח. כאן התגובות שלי קצת יותר מעורבות.
בריצה על משטחים רטובים (לא דרכי עפר וסינגלים אלא משטחים כבושים כמו מדרכות וכבישים) הנעל לא לגמרי "נדבקת". בריצה לאורך הטיילת, על הדֶק הרטוב בצד הקרוב לים, צריך להקפיד מאד. בריצה ארוכה, מונוטונית, הנעל נוחה, תומכת מאד וכמעט לא מורגשת על כף הרגל. כשכל הזעזועים נספגים בנעל ולא מגיעים כלל לרגל. גם באימוני אינטרוולים באצטדיון או על משטח מהיר כשהצעד מתחיל ונגמר בחלק הקדמי של הרגל ״זה עובד״. הבעיה היא בשילובים.
בניגוד לדגם הקודם, V3, חל שינוי משמעותי במעבר בין העקב לכף הרגל. הוא לא טבעי ולא זורם. כדי להאיץ, לשנות את מנח הרגל, או להחליף קדנס צריך לשנות את התנוחה של כף הרגל בתנועה שחייבת להתחיל מחלק יותר גבוה של הרגל. כי המעבר שם למטה לא מתגלגל בטבעיות. בקיצור זאת נעל נהדרת לריצות רגילות; ארוכות, התאוששות וכדומה. מעט פחות טובה לריצות המחייבות שינויים מתמידים בנחיתה ובתנועה.
סיכום
נראות: יפה ועוברת את כל מבחני מאותגרי האופנה.
פחות: אחיזה על משטחים רטובים. מעבר לא רציף מהעקב לחרטום.
יותר: נוחיות, משקל, מראה וניראות.
גובה עקב: 8 מ"מ
ציון שוונג: 8 מתוך 10 כוכבים
