אחרי כמה וכמה אלפי קילומטרים בנעלים אחרות, חזרתי ל-gohst 7 לרוח הרפאים השביעית של ברוקס. האמת שזה כמו לחזור הביתה ממסע ארוך בארצות רחוקות ולנעול שוב את נעלי הבית המוכרות. השקעים חיכו לי באותם מקומות ישנים ומוכרים, האצבעות מיד התרחבו למקומן הידוע, העקב ננעץ בקרקע וניתז ממנה כתמיד, והשרוך ננעל בדיוק מתחת לקימורי הקרסול. אין כמו נעליים מוכרות. כמו שאריק איינשטיין נהג לפזם בשירו "ערב שישי": "הזיעה הישנה, ושוב לחזור לנעלי הבית. המפה הלבנה והנרות, מיטה ועיתונים״.
למרות שהדרך שבה חברת ברוקס מתארת את הנעליים שלה באתר ובקטלוג היא מאד ניו אייג׳ית; הרגשות, תחושות, וחוויות ביסודם של דברים, עדיין יש לברוקס שלשה אימומים בסיסיים, שלוש פלטפורמות של נעליים.
1. ה-Curved Platform: המיועדת לנעלי תחרות קלילות וניטרליות. זו פלטפורמה מעוקלת וגמישה במיוחד למטרת הישגים וביצועים. היו לי שני זוגות נעליים כאלה אבל לא רצתי איתן מספיק קילומטרים כדי לכתוב עליהן משהו משמעותי.
2. ה-Linear Platform: זאת משפחת הנעליים המגודלות, למשל ה-Beast , Addiction וה-Dyad. זאת פלטפורמה רחבה ושטוחה המסייעת ביציבות במנח כף הרגל, מתאימה לספורטאים כבדי גוף ובעלי כפות רגליים רחבות במיוחד. רצתי בעבר עם נעליים כאלה וחשבתי שהן כמו "פרסות" טובות לסוס מאסיבי. כאשר אזור הבוהן הרחב מאוד והמבנה הפנימי המסוגל לקלוט מדרסים מעובים במיוחד בקלות ובנוחות, מפצים על כל החסרונות האחרים.
3. ה-Universal Platform: זו הפלטפורמה המרכזית של ברוקס והיא המוכרת לי מכולן. גם של נעליים נייטרליות (ללא תמיכה מתקנת) וגם בנעליים התומכות בקריסת כף הרגל. בכל דגם של נעליים ניתנים איזונים ודגשים אחרים לביצועים ולנוחות. זאת השכונה שבה מתרוצצות נעלי הגוסט שלי. זהו כבר הדגם השלישי או הרביעי שלי. כשבכל אחד מהדגמים הקודמים היו לי כמה זוגות. יש בנעליים האלה שווי משקל שאני אוהב מאד, שיכוך מרופד, משקל קל ומעבר חלק ונוח מהעקב לבהונות. זאת נעל נייטרלית שמתאימה לרצים שלא צריכים תיקון או לכאלה שהתיקון שלהם בא עם מדרסים מותאמים (הערת אזהרה: אף פעם, אבל ממש אף פעם אל תרוצו עם מדרסים ונעל מתקנת. כי תיקון על תיקון משמעו קילקול ופציעות). המבנה של הנעל ממש מתוחכם; מעצביה עשו מאמץ להעניק הגנה לכרית כף הרגל על ידי מבנה של פרסה בעלת שוליים מקוטעים-קורסים (Crash Pad) בעת המגע המלא עם הקרקע, וחריצי ה-Omega Flex Groove בקדמת כף הרגל מוסיפים לתנועה חלקה מהעקב ועד הבוהן. לצידם ננעצו זיזים בולטים בקדמת הסוליה שנועדו ליעל את הריצה ואת התגובתיות של הנעל. הסוליה לא מחולקת, כמו בדגמי עבר לחלק קדמי כדי לאפשר רצף של מגע ותנועה עם הקרקע.
עוד כתבות בנושא
מבחן שוונג || נעלי ריצה של הוקה מדגם בונדי 3
מבחן שוונג | נעלי ריצה של נורת' פייס מדגם הייפר טראק
מבחן שוונג || נעלי ריצה מבית ניוטון לדגם Gravity
לכל אורכה של פנים הסוליה מוטמע בולם הזעזועים האנטומי של ברוקס, ה-Bio MoGo DNA. זהו בולם זעזועים ש״לומד״ את עוצמת הלחצים שמפעיל הרץ ומעניק רכות בהתאמה אישית וזאת טכנולוגיה ירוקה וותיקה (מ-2008) של ברוקס. לטענתם הסוליה הפנימית מתכלה פי 50 מהר יותר מסוליה קונבנציונאלית, לאחר שהנעל המשומשת נזרקת לפח. ומאחר שזרקתי כבר הרבה נעליים לפח האשפה של היסטוריית הריצה שלי, המצפון הסביבתי קל יותר.
הנעליים קלות יחסית (את משקל הנעל מודדים במידה 9 ושלי לא עלינו הרבה יותר גדולה ובכל זאת נעל די קלה – 294 גרם) הגפה מודפסת בשכבות נטולות תפרים ומערכת שריכה שטוחה, שנועדה למנוע התרופפות אחיזת הנעל את כף הרגל במהלך ריצות ארוכות.
המבקרים בעולם מציינים כי טכנולוגית השיכוך והספיגה השתנתה במעבר בין גוסט 6 ל-7. אני דווקא מצאתי את הקשיות הקלה הנוספת כמשפרת את הנעל. הן עדיין מעניקות את התחושה הטובה של Cushoning בלי הגזמה ונותנת אפשרות למעבר יותר חלק וזורם מצעד לצעד.
בקיצור, המפגש המחודש עם הגוסט היה מרגש. הריצה טובה ומהנה. עברו כבר 200 קילומטר ואני עוד בתחושת נעלי הבית.
סיכום
פחות: השיכוך והספיגה השתנתה במעבר בין גוסט 6 ל-7.
יותר: בולם זעזועים ש״לומד״ את עוצמת הלחצים שמפעיל הרץ ומעניק רכות בהתאמה אישית.
קטגוריה: ניטראלית
רכות בקדמת הנעל: טובה.
רכות בעקב: טובה.
משקל: מידה 9 – 294 גרם.
יציבות: טובה מאוד.
מחיר: 780 שקל
ציון שוונג: 9.0 מתוך 10