יהונתן בן ענת, 39, נשוי+3, גר בדגניה ב'
מאמן באופן פרטני וקבוצתי | צילום: אלבום פרטי
מנהל ומאמן את קבוצת "רצי עמק הירדן", מאמן את קבוצת "גולן אקטיב", "רצי ביה"ח פוריה" וכן קבוצות נוספות. כמו כן, מאמן קבוצה של בוגרים בעלי צרכים מיוחדים. בנוסף, לאחרונה פתחתי סטודיו בקיבוץ דגניה ב', המתמקד בשיפור ודיוק מיומנויות הריצה בעזרת אימוני מסילות ואימוני כוח, שם אני מאמן באופן פרטני וקבוצתי.
למה רצית להיות מאמן?
"בתחילת הדרך לא חשבתי שאמצא את עצמי בדמות המאמן. חיפשתי שותפים לריצה וכשלא מצאתי הבנתי שהכי נכון יהיה לפתוח קבוצה ולעבוד בצמוד עם מאמן נוסף שייתן את הליווי המקצועי והמוסמך. אחרי מספר אימונים בהם הבנתי עד כמה התפקיד הזה מגוון, יצירתי ומלא ידע – החלטתי שאני גם רוצה להרחיב את אופקיי המקצועיים ויצאתי לקורס מאמנים".
מה שיטת האימון הייחודית בה אתה דוגל?
"לסגל ולפתח חשיבה וריצה לטווח ארוך, לתאם ציפיות כל הזמן, להגדיר מה אפשרי, לחלום על הבלתי אפשרי (הנוכחי) ואז לפעול להגשמתו".
"לפעול להגשמת הבלתי אפשרי" | צילום: אלבום פרטי
את מי אתה מאמן?
"בקבוצות הריצה מתאמנים אנשים בגילאי 30 עד 70. בנוסף, אני מאמן אנשים בעלי צרכים מיוחדים, רובם בשנות ה- 20 לחייהם".
מאיזה אימונים אתה הכי נהנה?
"ללא ספק אני אבחר בפרטלק. כמעט כל אימון שאנחנו מבצעים עונה מבחינתי להגדרה. אני מאמין שהגיוון במהלך הריצה עצמה חשוב מאוד לנו. סוג אימון נוסף שאני מאוד נהנה ממנו הוא ריצה עם עגלה. לשמחתי בני האמצעי, עפרי, התחבר לריצה בגיל מאוד צעיר באמצעות הריצות המשותפות שהיו לנו עם עגלת ריצה. כיום הוא כבר יותר רץ איתי, ריצה ביחד איתו בשבילי העמק, זה אימון מנצח מבחינתי".
רץ עם הילד בעגלת ריצה | צילום: אלבום פרטי
כיצד אתה בוחר את צוות המאמנים שלך.
"הכי חשוב שתורגש זיקה ותשוקה חזקה לריצה, מקצועיות ולמידה, ניסיון דרך הרגליים ולהיות אותנטי. אחרת זה לא עובד. עבורי, הקשר עם המאמנים ובין המאמנים גם הוא חשוב מאוד. כמובן שבין מאמן למתאמן נוצר חיבור שהוא גם מקצועי אך גם אישי. המאמנים איתם בחרתי לעבוד מבינים את חשיבותה של תקשורת רציפה, מקצועית ומכילה".
אם לא היית מאמן, באיזו עבודה היית בוחר?
"בעבר עבדתי בתחום השיווק, המכירות והפיתוח העסקי. לאחר שנים משמעותיות בתחומים אלו, ותוך כדי המעבר לעולם הריצה, הבנתי שיש בי תשוקה גם בתחום של חינוך והוראה, בעיקר סביב אורח חיים פעיל. דבר שאני מאמין שעוד ימומש מתישהו".
מה לדעתך אומרים עליך המתאמנים?
"רק שלא יהיה במצב רוח של עליות".
השאלה הכי נפוצה ששואלים אותך?
"כמה רצת היום?".
"הכי חשוב שתורגש זיקה ותשוקה חזקה לריצה" | צילום: אלבום פרטי
משפט מפתח שאתה נוהג לומר?
"יש שני משפטים נפוצים: "זאת לא באמת עלייה…" "אפ קטן בקצב…".
מה האתגר הבא?
"בחרתי מספר מרוצים ויעדים קבוצתיים לשנה הקרובה. ישנו דגש למרוצי שטח ואנו נשתתף במרוץ הרי הגעש כיעד ראשון ובמרתון המדברי (שטרם רצנו בו) כמרוץ סיום לשנת 2020. בין לבין ישנם אתגרים נוספים. קבוצתיים ואישיים.
האתגר הכי גדול יהיה לסיים עוד שנה של ריצות בריאים ושלמים".
