מאמר זה הינו כחלק ממדור הדעות של האתר ועל דעת המחבר בלבד
דייב מארש הוא מאמן עתיר זכויות בשחייה האמריקאית, שתרומתו לשחייה הישראלית היא טיפוחו של יואב ברוק כגדול שחייני ישראל בעבר, במסגרת אוניברסיטת אוברון. מארש גויס כיועץ מיוחד לשחייה הישראלית, והמטרות שהוגדרו עבורו, כפי שנמסר לתקשורת הישראלית, הינן הן הדרכת מאמני האגודות וקידומם המקצועי והן ובעיקר קידום שחיינים ישראלים לעבר הפסגה העולמית, לקראת טוקיו 2020.
האם המהפכה יצאה כבר לדרך? דיוויד מארש | צילום: דני בורשבסקי
יו"ר האיגוד סימון דוידסון הגדיר את גיוסו של מארש כ"מהפכה בשחייה הישראלית" ואני שואל, האם המהפכה יצאה כבר לדרך? מי מוביל אותה? מהם הישגיה עד כה בשנתיים שחלפו מאז ריו? מהן התכניות לשנתיים הקרובות? מי הם השחיינים המסומנים כמועמדים לטוקיו? עלותו/שכרו של מארש לארבע שנים הינו כמיליון דולר.
על אף ששכר זה אינו יוצא מהקופה הציבורית, אלא נתרם באדיבותו של מר בלווטניק, לא מדובר כאן בעסקה בין אנשים פרטיים, אלא בנציגות רשמית של השחייה הישראלית, וככזו – אנו, אנשי השחייה הישראלית ושוחרי טובתה, זכאים לקבל דיווח על עבודת היועץ – על תכניות העבודה בשני המישורים; על הוצאתן לפועל; על עמידתו ביעדים שהוצבו ועל הישגי המהפכה עד כה, וכמובן גם על המסקנות הנובעות מכך, והשלכתן על התכניות לעתיד.
נח רם | מאמן נבחרת ישראל בשחייה לשעבר
הפתרון לשחייה הישראלית בישראל הוא : איגור קוקסה, מהנדס-ימי, שחיין-עבר בצסק"א ומאמן שחייה (ילדים ונוער) בצסק"א ובישראל, מרצה בווינגייט על הידרודינמיקה של השחיין, עם תוצאות מוכחות של צורת האימון שלו על שחיינים ישראלים.
הפתרון לשחייה ההישגית בישראל הוא: איגור קוקסה, מהנדס ימי, שחיין-עבר בצסק"א בריה"מ, מאמן-שחייה בצסק"א (ילדים ונוער) ובישראל, מרצה בווינגייט על הידרודינמיקה של השחיין, וששיטת האימון הספציפית שלו מוכחת ומגיעה להישגים עם ילדים ונוער בזמן קצר.
בבקשה לא למחוק לי את התגובה הזו שוב; כתבתי אותה בבוקר וזמן קצר אח"כ מחקו אותה. מי שטובת השחייה ההישגית מול עיניו – חייב לתת לו אפשרות לאמן ולשפר שחיינים הישגיים; יש באיגור את הניסיון והידע הרב ביותר על שחייה הישגית – בישראל. ואין לו אפשרות להוכיח את זה, יותר מידי פוליטיקה ואנשי מקצוע לא מקצועיים בענף השחייה שמטרפדים כל שינוי מקצועי אמיתי ושינוי הסטטוס-קוו בשחייה ההישגית בארץ. תנו כבר לעשות שינוי, וכל מי שלא מקצועי ומשאיר אותנו דורכים במקום בשחייה הארצית והבינלאומית – צריך לזוז. צריך לשפוט מאמנים – רק לפי עבודה אישית שלהם על שחיינים, ולא על תוצאות של שחיינים שהם לוקחים לעצמם מקבוצות אחרות ומאמנים אחרים ושלא הם פיתחו אותם. הבעיה – שרוב השחייה ההישגית בארץ – היא כזו, והמאמנים המקצועיים, שיכולים להביא את ישראל להישגים בינ' ולפודיום הבינל' – מושתקים, ממודרים ולא מקבלים שום ביטוי למקצועיות וליכולות שלהם בענף. הילדים והשחיינים סובלים, כשהם נתקעים בשלב זה או אחר בהתקדמות ההישגים שלהם בשחייה ונותרים רחוק מהפודיום הבינל' – ומדינת ישראל לא מקבלת את ההזדמנות האמיתית ואת המקום שלה על הפודיום הבינל'. אל תמחקו את התגובה הזו. אל תהיו פוליטיקאים. תנו הזדמנות אמיתית מקצועית לשחייה ההישגית בישראל. ושהמאמנים המקצועיים ביותר יקבלו את האפשרות להביא שחיינים ישראלים לפודיום הבינל'. וכיום: זה איגור קוקסה. אין אף מאמן ברמה שלו בישראל עם ידע רב יותר וניסיון רב יותר והוכחות גדולות יותר על קידום שחיינים הישגיים בתוך זמן נתון .