שישי בבקר, 5:45 הזנקת מרתון ת"א, אחרי שהקדימו את שעת הזינוק בגלל טמפרטורות החום שעלולות לעלות. אלפי אנשים בהתרגשות, חלקם על קו הזינוק, חלקם יזנקו בהמשך, אם לריצת 42.195 ק"מ, אם לחצי מהמרחק הנ"ל, אם ל-10 ק"מ, אם לריצת 5 ק"מ ואם לרוכבי היד. איש איש לפי המטרה אותה הציב לעצמו. רבים מהם התאמנו זמן רב לאירוע, השקיעו מחשבה, התייעצו ואף הודרכו על ידי מאמני ריצה על כל השלבים שיביאו אותם לאותה מטרה. אך חלקם החליט שזה מאד פשוט לצאת לריצה, אין צורך להתייעץ, הרי "זו רק ריצה" – להעביר רגל אחרי רגל ולהתקדם לקו הסיום ואין זה משנה אם הכנתי את הגוף או לא, הלא בצבא כולנו עשינו מסע של 20 ק"מ לפחות והם יכולים לעשות זאת בלי כל חשש או בעיות. אנחנו ישראלים ואנחנו נצליח בלי בעיות, ואם יהיו בעיות, נמצא כבר מישהו להפיל עליו את האשמה, לא?

"אנחנו ישראלים ואנחנו נצליח בלי בעיות" | צילום: צלמי שוונג

אז לאחר הריטואל החוזר של פציעות, פגיעות ואף אירועי החייאה בסוף המרוץ (דווקא במסלולים הקצרים יותר ולא של מרחק המרתון) חשבתי שיהיה זה נכון להעלות כמה נקודות להבהרה בכל הקשור לספורט בכלל ולריצה בפרט:

1. כל אחד יכול לרוץ: להישאר בחיים ואפילו ליהנות מזה (גם את מרחק ריצת המרתון – 42.195 ק"מ על אף שפדיפידיס הרץ הראשון שרץ ממרתון לאתונה לבשר על נצחון היונים על הפרסים, בישר הבשורה ומת). ריצה היא דבר פשוט, צריך רק לנעול נעליים לצאת מהבית לעשות זאת (יש אנשים שרצים בבית ויש כאלו בלי נעליים). אבל, בדיוק כמו בחציית כביש (שכל אדם יכול לבצע בלי פגיעות) חייבים ללמוד זאת ולקבל הדרכה לכך. אם יתנו לרץ את הכלים, הוא ידע לעשות זאת נכון, בשלבים, להיזהר, להיות קשוב לגוף ולסביבה. אם לא יקבל את הכלים, יחצה את הכביש בלי להסתכל לצדדים והתוצאה ברורה מראש.

עוד כתבות בנושא
דעות || אברום בורג: "הבעיה היא לא במרתון"
דעות || יאיר קרני: "האם הוועדה לבחינת אירועי ספורט בישראל נכשלה"
מדוע מרתון סמסונג ת"א הוא נושא בוער כל כך?

2. מטרה הגיונית: אדם שבוחר להתחיל לרוץ, או בהיותו רץ קבוע (מרחק קבוע 3 פעמים בשבוע) חייב לבחור מטרה שתהיה הגיונית מבחינת יכולות וזמן אימון מספק לתוכנית אימונים, על מנת שיהיה מספיק זמן בכדי להגיע מוכן למטרה אליה כיוון מראש. כל מטרה היא אפשרית – רק צריך להתכונן ולהתאמן זה.

3. תנאי ריצה: תנאי ריצה עבור כל רץ יכולים להשתנות על פי האתגר אותו הרץ מציב לעצמו. יהיה רץ שיעדיף עליות וירידות, יהיה רץ שיעדיף לרוץ בחום וזה שיעדיף לרוץ בקור. ולכן רץ שיבחר לעצמו את המרוץ – יבחר אותו לפי העדפותיו הוא. ישנם מרתונים ואולטרה מרתונים בעולם שבהם הטמפרטורה הנמדדת בצל היא 57 מעלות צלזיוס (וצל אין שם…) ועדיין, המרתונים הללו פעילים, עם כמות נפגעים מזערי. איך נסביר את זה? מאד פשוט, אנשים מכינים את עצמם בצורה נכונה. הגוף שלנו הוא סתגלן, הוא מסתגל לתנאים בהם נעמיד אותו. ואם נתאמן בחכמה לריצה באזור חם, ונדע לשתות מספיק ולשמור על משק נוזלים תקין בגוף, נצלח את הריצה ללא פציעות ופגיעות. לכן טמפרטורה של 28 מעלות צלזיוס היא איננה טמפרטורה שמחייבת הפסקת מרתון, אמנם היא קצת חמה אבל בהחלט אפשרית. ומי שלא רוצה לרוץ בתנאים של תל אביב לא חייב. יש הרבה מרוצים בארץ ובעולם. עניין של בחירה.

4. בדיקה ארגומטרית: חשיבות גבוהה למבדק רפואי ארגומטרי בו הרץ ייבדק לפני תחילת העיסוקים הספורטיביים: בואו נמשיל את הגוף למכונית. בעל המכונית חייב פעם בשנה להעביר את המכונית טסט. אדם אחראי, ייסע לפני מבחן הרכב למוסך ויבקש שיעשו בדיקה לרכב לדעת האם הרכב תקין ויבקש שיכינו את הרכב ויתקנו את הליקויים בו לפני שיגיע למבחן. הכנה זו דומה למבחן הארגומטרי. כעת, בעל הרכב נוסע לבצע את הטסט לרכב.

"בדיקה ארגומטרית היא דבר שיכול למנוע מוות" | צילום: צלמי שוונג

ישנן כמה אפשריות: האחת הרכב יעבור את הטסט – במקרה שלנו, האדם יצליח לסיים את המרוץ ללא בעיות. אפשרות שנייה: ימצאו ברכב ליקויים, הוא לא יעבור את המבחן עד לקבלת אישורים לתיקון הפגמים ברכב – במקרה שלנו, פציעות במהלך מרוץ או בתהליך אימון (הכוונה בפציעות כוללת גם אירועי לב למיניהם), מה שיגרור ניתוח, וזמן שיקום עד לחזרה לפעילות. האפשרות השלישית: הרכב ימצא כלא תקין (טוטאלוס) ויורד מהכביש – במקרה שלנו מוות או אירוע בלתי הפיך לרץ. אם כן, בדיקה ארגומטרית היא דבר שיכול למנוע מוות אם נעלה על סכנות אפשריות ותפקוד בלתי תקין של הלב. עם זאת בעולם מבקשים רק הצהרה רפואית באירועים ספורטיביים (אחריות של אדם על עצמו, אם אתה לא בריא – אל תתחכם ואל תרוץ)כאשר מסתמכים על כך שהאדם ייבדק בעצמו ולא יחייבו אותו לבדיקה שכזו. אך בארץ כיוון שיודעים עם מי אנו מתעסקים ומיהי האוכלוסייה – יש צורך באישור, כדי שיהיה כיסוי הולם ומתאים (משפטי וביטוחי).

5. עזרה מקצועית: כאשר אדם נתבע, או מחליט לתבוע בבית משפט, הוא ישקיע כסף וזמן, ויפנה לאיש מקצוע (עו"ד) על מנת שייצג אותו או לפחות ינחה אותו לקראת אותו מעמד בבית משפט. אדם שיגיע לבית המשפט ללא ייצוג וללא הכנה שיצפה לתוצאות מתאימות. כך גם עם הגוף שלנו, אם אדם מחליט לרוץ ללא ייעוץ, חוסך בתשלום למאמן בעל מקצוע וניסיון על מנת שידריך, ילווה בבחירת המטרה, בחירת מטרות ביניים, זמנים הגיוניים, ואימונים נכונים – שיצפה לתוצאות המתאימות. אנשים ממהרים להוריד תוכניות אימונים באינטרנט – התוכניות אימונים הללו זמינות. אבל תוכנית אימונים שנכתבה עבור פלוני איננה מתאימה לאלמוני! כפי שפסק דין אחד יכול לשמש רק כתקדים לפסק דין אחר, אך זה איננו אותו פסק דין. התכנית הינה כללית, אדם שאיננו מקצועי לא ידע לבחור את התוכנית המתאימה לו, ולשנות אותה ע"י התאמה ייחודית למתאמן. זה תפקיד המאמן. שווה להשקיע כסף כדי לשמור על הבריאות.

6. אחריות: זוהי מילת המפתח. לעסוק בספורט הווה אומר לקחת אחריות על הגוף שלך ועל החיים שלך. אדם שעושה ספורט – בחר לעשות זאת על מנת לשפר את איכות חייו. (אם מבחירה חופשית או אם מהוראות הרופא) אם כבר התחלתם לעשות ספורט – עשו זאת בצורה חכמה, התייעצו עם אנשי מקצוע, שאלו שאלות, תבינו מה אתם עושים. לכל דבר יש הסבר (ואפילו הגיוני), אם ההסבר לא הגיוני לכם – חפשו הסבר אחר, אצל מדריך, מאמן או פיזיולוג. הם האנשים שיוכלו לתת לכם את הדרך הנכונה והבריאה לביצוע הפעילות, עם מינימום פציעות ופגיעות. זה לא שהפציעות והפגיעות ייעלמו לחלוטין, זה חלק מהתהליך. אבל הכמות והדרגה של הפציעות תהיה מינורית. לכן, אם אדם לא מתייעץ ולא נעזר בעזרה חיצונית – שייקח את האחריות לתוצאת עליו ועל עצמו בלבד, ולא יחפש על מי להפיל את האחריות לכל המקרים הסובבים את הריצה.

בכל ערי העולם שמכבדות עצמן מתקיים מרתון. האירוע חשוב לעיר ולחשיבות הספורט, מושך תיירים מחו"ל ומקצוות הארץ לבוא ולהכיר את תל אביב ברגליים, זהו אירוע תוסס המעלה את המודעות לפעילות גופנית. גם אלו שלא רצו במרוצים השונים יכלו ליהנות מהפנינג יום שישי בו תל אביב לבשה חג (על אף רחובותיה הסגורים). מרתון תל אביב היה מצוין, ארגון מעולה, היתה טמפרטורה מצוינת (על אף שהיא לא היתה בהזמנה) ואפילו היו אישורים רפואיים, כך שהאחריות הרפואית הוסרה ממארגני המרוץ ומעיריית תל אביב. אז בואו ננסה להיות פחות "ישראלים שיודעים הכל" והגיע הזמן לשאול שאלות ולהתייעץ בדברים בהם אנו לא שולטים… אפשר רק להרוויח מזה.
שתהיה לנו ריצה מהנה.

צילום דף הבית: רונן טופלברג

ברק גרשון | פיזיולוג ומאמן טריאתלון