אני בן 62 והספורט הוא חלק מרכזי בחיי. כל חיי הייתי ספורטאי. הייתי שחקן כדורעף ומאמן בקבוצות ונבחרות לאורך השנים ותמיד היה לי ברור שלהתאמן ולעשות ספורט זה חשוב. כמצופה מספורטאי, הייתי בריא חזק וחסון. עד שלפתע פתאום, בחודש מארס 2011 התחלתי להרגיש מאוד לא טוב. היה לי מאוד קר והייתי תשוש ועייף ברמה קיצונית. מכיוון שאף פעם לא עשיתי עניין מהרגשה לא טובה הייתי בטוח שזה כלום וכי זה יחלוף לו מעצמו. לאחר כחודש ימים בבדיקת דם פשוטה בקופת חולים, התברר ללא ספק שלקיתי בסרטן הדם או כפי שהיא מוכרת גם בשם לוקמיה.
מיד אושפזתי בבית חולים איכילוב והתחלתי לקבל טיפולי כימותרפיה אגרסיביים ביותר. איבדתי מהר מאד מחוסני הגופני וקילוגרמים רבים ממשקלי. אך רוחי הספורטיבית לא נעלמה ונלחמה. התפנית הגדולה קרתה כשבמהלך הטיפול מצאתי במחלקה מסילת ריצה והתחלתי ללכת ולרוץ עליו מדי יום. מיד לאחר שהתחלתי להתאמן, המדדים שלי עלו והתחלתי להרגיש הרבה יותר טוב ולהתחזק.
כשהשתחרר מבית החולים הבין לראשונה לעומק את חשיבות הספורט. מודי רובינשטיין | צילום: באדיבות מודי רובינשטיין
כששוחררתי הביתה, לאחר 48 ימים של אשפוז, הבנתי לראשונה לעומק את חשיבות הספורט. אם האימון במחלקה עזר לי להירפא, פירושו הדבר שספורט זה לא רק לספורטאים. הספורט הוא דרך חיים שיכול לעזור לכל אחת ואחד להתגבר על מחלות ומשברים. התובנה הזו שינתה את חיי. מרגע עזיבתי את בית החולים החלטתי להקדיש את זמני על מנת לסייע לכמה שיותר אנשים להתחיל להתאמן, לאהוב ספורט, להרגיש הרבה יותר טוב ולהכין את הגוף ליום קיצון.
רוב עבודתי כמאמן מתרכזת בללמד מתאמנים (שהם לא ספורטאים) את עקרונות האימון הנכון ובעיקר להראות להם כמה קל להתאמן ולהתמיד. לכל מתאמן יש את האימון הנכון המתאים עבורו, אך באופן כללי במאמר זה אני רוצה להתייחס למתאמנים בשלושה סוגים של מצבים: מתאמנים במצב גופני טוב, מתאמנים במצב גופני ירוד ומתאמנים שנמצאים בתנאי אשפוז.
אימונים למתאמנים במצב גופני טוב
העיקרון הראשון עליו אני ממליץ הוא להיכנס לשגרת אימונים קבועה ומסודרת. חשוב מאוד להחליט על לפחות שני ימים קבועים בשבוע בהם מתאמנים. בנוסף, חשוב לקבוע שעה שמתאימה לאימון. יש אנשים שיותר קל ונוח להם להתאמן בשעות הבוקר ויש אנשים שמעדיפים להתאמן בשעות הערב. אין שום חשיבות לשעה במהלך היום, אבל חשוב לקבוע שעה שמתאימה ולהתמיד בה.
באשר למשך האימון, הוא לא צריך להיות ארוך מדי. מספיקה שעה עד שעה ורבע. במהלך האימון חשוב לבצע סדרת מתיחות טובה, בתחילתו ובסופו. האימון עצמו יכול לכלול פעילות אירובית של הליכה, ריצה, או הליכה וריצה לסירוגין, או כל דבר אחר שאליו המתאמן מתחבר. כמו כן, מומלץ להחליט על יעד מסוים ובכל אימון להאריך בקצת את המרחק. לסיום, מומלץ לשלב באימון גם תרגילי כוח.
ההמלצה שלי: בצעו הליכה וריצה לסירוגין ובסוף בצעו כמה תרגילי כוח בשכיבה וכמובן גם מתיחות.
אימונים במצב גופני ירוד
במצבים של חולשה או קצת חום או שעברנו איזושהי מחלה קלה, מאוד מאוד חשוב להתאמן. הייתי אפילו אומר: חובה!
כל כך חשוב לקום מהמיטה, ללבוש בגדי אימון נוחים, ופשוט לצאת לאוויר הפתוח. ללכת ברחוב או בפארק או (שמבחינתי זה הכי טוב) ללכת לחוף הים. הכי גרוע זה להישאר סגורים וללא תנועה. חשוב לצאת למרחב, לשאוף אוויר נקי, להזיע הרבה ולהזרים את הדם. זה פותח את הריאות, מסלק את הדלקת ומאוד מאוד משפר את ההרגשה הכללית. אין צורך לבצע שום דבר קיצוני. פשוט לעשות טיול בקצב טוב של חצי שעה ולקנח במקלחת טובה. כמובן שחשוב להתייעץ עם הרופא ולוודא שזה אכן אפשרי עבורכם.
אימונים באשפוז
זה באמת אתגר ממש גדול אבל חובה לזכור: חשוב לקום מהמיטה ולנוע. נכון שלעתים הצוות לא מאפשר זאת, אבל כדאי מאוד לבקש ולנסות לשכנע. בסופו של דבר הקימה מהמיטה כל כך חשובה והתנועה של הגוף ממש עוזרת בתהליך ההחלמה – אני אומר זאת מניסיון ומהמקרה שלי. אני ממש ממליץ לזכור את הדבר הזה וכשאנחנו נופלים למשכב ממש להשתדל לפחות פעם ביום לקום ולבצע הליכה של לפחות 10 דקות או רבע שעה. שוב, יש להתייעץ ולקבל את אישור הרופא והצוות הרפואי.
בסופו של דבר, תמיד לזכור ולשנן שלהתאמן זה כיף לא נורמלי וגם כל כך חשוב ויכול לסייע לצאת ממצבים באמת קשים. גם כשנדמה לנו שאין מצב שאנחנו קמים מהמיטה, אין לנו באמת מושג כמה כוחות יש לנו בגוף. ברגע שקמנו והתחלנו בתנועה, כל המערכות בגוף שלנו מתעוררות ואנחנו מיד מרגישים בשינוי ומתחילים להרגיש הרבה יותר טוב.
אין בכתוב לעיל המלצה אישית – נא התייעצו עם רופא המשפחה איש מקצוע בטרם תחילת האימונים
