BMI נמוך או גבוה מהממוצע, נקשר למצב תקין מבחינת משקל ואף בחלק מהמקרים למצב בריאותי סביר. מחקרים רבים משתמשים במדד זה לשם כימות מצבם הבריאותי או התפקודי של נבדקים, אך מסתבר שהנושא לא כזה פשוט וישנם מצבים שאנשים עם BMI תקין, מצבם הבריאותי גרוע ולהיפך.
השמנה הנה נושא מדובר אך חשוב לציין שלא מדובר רק במשקל הגוף, אלא בעיקר באחוז השומן התת-עורי. כך שייתכן שמשקל עודף אצל בחורה בת 25 אינו גבוה במיוחד (עודף של 7-8 ק"ג) אך אחוז השומן בגופה הנו מעל 40% (גבוה מאוד). כך שהמשקל העודף אינו הבעיה העיקרית, אלא בעיקר הרכב הגוף השלילי, שיכול להתבטא במסת שומן גבוהה או מסת שריר נמוכה או שילוב של שניהם.
מה קורה כשחילוף החומרים נפגע
בנוסף לכך חשוב להבהיר כי חילוף החומרים אינו קשור ל-BMI וזאת מכיוון שנבדק במשקל נמוך או במשקל תקין עשוי להיות בעל חילוף חומרים ירוד, לעומת נבדק עם משקל גבוה ששם בניגוד למצופה יכול להיות בעל BMI גבוה במיוחד. זאת כמובן תלוי במשתנים לא מעטים שאינם קשורים רק למשקל.
נציין, שחילוף חומרים איטי יביא לכך שתהליך הירידה במשקל יהיה איטי יותר כנראה ויצריך הקרבה גדולה יותר הן בתזונה והן בפעילות הגופנית. נציין, שאחד המיתוסים הגדולים הוא שחילוף החומרים הבסיסי אצל האדם משתנה על בסיס קבוע בכל מעגלי החיים, אך אנחנו יודעים שהוא עולה עד גיל 20 לערך ונשאר די קבוע עד גיל 60 לערך וזאת גם בקרב נשים וגם בקרב גברים. לאחר גיל 60 חילוף החומרים מתחיל להאט ביגוד למה שחשבו כי הוא נפגע סביב גיל 30-40.
מיתוס נוסף ושכיח במיוחד הנו הדיאטות שבהן משילים מספר קילוגרמים בשבוע. כאשר לא מבצעים פעילות גופנית מתאימה וחלה ירידה ברקמת השריר ובהתאמה גם חילוף החומרים פוחת (לעתים אף מעבר לצפוי) ובגלל חוסר גישה של אנשים לניטור חילוף החומרים – הם מרגישים תקיעות במשקל ולעתים אפילו עלייה קטנה (כמובן שיש עוד סיבות). כמובן שיש לקחת בחשבון שאדם היורד במשקל גם חילוף החומרים הבסיסי שלו קטן בהתאם למשקל החדש ולכן יש לתכנן את התפריט בהתאם לשינוי במסת הגוף.
הפחתה משמעותית של אחוז השומן
חשוב לבנות תוכנית תזונה מתאימה עם איש מקצוע ולהשתמש במדידת חילוף חומרים (RMR) בצורה מהימנה על ידי בדיקה (ולא נוסחה) ולהתאים את התפריט בהתאם לשינויים בחילוף החומרים תוך התחשבות בכמות ההוצאה האנרגטית היומית בפעילות גופנית יזומה ושאינה יזומה.
על אף כל זאת צריך לזכור שחילוף החומרים משתנה מאדם לאדם ולכן לא יהיה תפריט אחד המותאם לכולם גם כאשר הנתונים היבשים הינם דומים בין אנשים (גיל, מין, גובה וכו'). אם כך, במיוחד עבור מי שעוסקים בפעילות ספורטיבית והמטרה היא שיפור אסתטיקה גופנית ו/או ירידה במשקל או עבור ספורטאים (בחלק מענפי הספורט), ההתייחסות צריכה להיות ניטור חילוף החומרים וההוצאה האנרגטית כמו גם את הרכב הגוף וכך לכמת את מידת השיפור. כמובן שבתכנית איכותית נדרשים שני סוגי האימונים: אירובי ואנאירובי ובמינונים המתאימים לכל אחד.
על מנת להמחיש זאת הנה דוגמה לכך שהמטרה היא הפחתה משמעותית של אחוז השומן: חשובה ההתאמה למתאמן/ת זה או אחר לוודא שהדבר בכלל ריאלי ושהוא יתמיד בכך. לאחר הניטור הקלורי והגופני יש להתמקד גם בתפריט התזונתי (לא רק סך הקלוריות), הכולל גם את היחס בין אבות המזון (כמות חלבון, שומן ופחמימות). כך שגם אם נמצאים בגירעון קלורי (הכרחי כאשר המטרה הנה ירידה במשקל) חשוב שהיחס בין אבות המזון יהיה בהלימה למטרת האימון ולביצועים.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר מעל 35 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במכללה האקדמי בוינגייט. הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים, את הספר: "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ילדים בריאים כדרך חיים" והספר: "מה אוכלים?"
מורן נחמני MPH;MPE;EP-C(ACSM) | פיזיולוג מאמץ ורכז ומרצה בכיר בהכשרת מדריכי כושר.
בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה.
בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני. תואר ראשון במדעיהתזונה.
—
מקורות: שגיא. ד, זיו.א (2008), "במשקל הנכון – פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", רמת גן, הוצאה לאור – עצמית
