המודעות לחשיבות הפעילות הגופנית עלתה מאוד בשנים האחרונות בכול שכבות האוכלוסייה. בשעות הערב אפשר לראות את המתאמנים ה"כבדים"-הרצים, את אלו שבהתהוות :ההולכים ,יש את המיוסרים: "אני לא מזיז את עצמי ,חייב/ת להתחיל לעשות ספורט "וכמובן את אלו ש"מתכננים" כבר קנו את נעלי הספורט לפני שלוש שנים אך עדיין לא מצאו את הזמן
מאת:אורלי שדה
אנשים הבינו שהם חייבים כי זה בריא ...ואחר כך הגיע ה"מרתונייה "אנשים בגילאי 30 40 50 והלאה התחילו לרוץ והתמכרו לספורט ,לא יכולים בלי ,גם אני ,קשה לי עם ולא יכולה בלי!
אנשים רצים?
אני אוהבת את ה"אחרי", אני מכורה להרגשה של אחרי המאמץ וככול שהמאמץ גדול יותר הרגשת הניצחון גדולה יותר ,הניצחון הוא של הנפש על הגוף ,הגוף אומר די, די, קשה ,מטורף ,אין לי כוח ,כואב חם והנפש …הרצון …לא מוותר!.
זינוק במרתון טבריה – למעלה מ- 40 אלף איש השתתפו בשלושה מרוצי מרתון בישראל בשנת 2011
אנשים רבים אשר לא מצליחים מסיבה כלשהי להגיע בחייהם האישיים או המקצועיים לאותה תחושה של ניצחון ,מצאו את הספורט כאפיק לגיטימי המעורר כיום הרבה אהדה הערכה וכבוד.
הם "נאחזים" בספורט שלאט לאט הופך להיות הדבר המשמעותי והחשוב בחייהם!
כדי להגיע לתחושת הניצחון הם כול פעם מציבים לעצמם מטרות קשות יותר ,המרתון זה כבר כלום עוברים לאיש ברזל ,ומשם הלאה….
קורה גם הרבה שההצלחה בריצה מחזקת כל כך את תחושת האגו ,העצמי ,המסוגלות האישית ,שפותחת פתח לניסיונות חדשים בתחומים שעד כה לא העזנו. אנו אומרים לעצמנו "אם הצלחתי בריצה…אין גבול למה שאני יכול", הנפש שהתחזקה במאבק כנגד הקילומטרים יכולה לשאת את התסכול שהוא תמיד חלק מהמאבק בדרך להצלחה!
אז תנעלו את נעלי הריצה ותתחילו לרוץ ….. בחיים!
אורלי שדה
(m/a) מטפלת זוגית ,פרטנית ומשפחתית … ורצה.
קישורים: ריצה