בשנת הקורונה האחרונה התאמנתי בצורה אינטנסיבית, גם בארץ וגם במחנה אימונים באתיופיה. חלק מהתחרויות שתכננתי לשנה הזו התבטלו כידוע, אבל חלק לא. על אף ביטול התחרויות ועל אף הקושי בשמירה על שגרת אימונים, הצלחתי במשך רוב חודשי השנה לשמור על רמת כושר גבוהה, יחסית לעצמי כמובן. לאור ניסיוני האישי בשנה הזו, חלק מהדברים שתמיד היו ברורים לי התחדדו שוב וחלק מהדברים התגלו לי לראשונה. יש לזכור שהתובנות הללו נכונות לסיטואציה המתוארת, כלומר לתקופת אימונים אינטנסיבית שבה ישנו ניסיון למצות את מלוא הפוטנציאל הפיזיולוגי או לפחות להתקרב למיצוי שלו. באופן טבעי, זו תקופה קצרה יחסית ומוגדרת היטב בחיי מי שרץ באורח שגרתי במשך שנים. הנה התובנות משנת האימונים הזו.
חשיבות המאמנים
לפעמים גם המאמן זקוק למאמן. לכן, ביקשתי מעמית נאמן שיאמן אותי. בזכותו, בזכות תוכנית אימונים מתאימה, בזכות ליווי צמוד וקשוב, הצלחתי להוציא מהגוף הרבה מהפוטנציאל שהיה בו. אימוני מהירות בקצבים שלא חשבתי שאזכה לחוות עוד, ריצות טמפו מהירות שהכרתי לפני עשר שנים וגם תחרות 10 ק"מ בזמן שלא האמנתי שאני מסוגל
מישהו לרוץ איתו
ללא חברים לריצה, אי אפשר להגיע, לא לרמות המאמץ ולא להישגים שמגיעים בעקבותיהם. ולכן תודות. ראשית לחברי מועדון רצי תל-אביב שהם השותפים שלי לריצה כבר שנים רבות וגם תודות לאלה שליוו ודחפו אותי באימונים הקשים: דיקלה, יניב, אלכסיי, יוסי, אבישי, דב, מימון. גם זו חשיבות החברים לריצה.
הפרספקטיבה של הריצה
לאחר תקופת אימונים טובה – צאו להתחרות. בעוד זמן לא רב, מספר חודשים, שנה, שנתיים, תסתכלו אחורה בהשתאות על התוצאות שלכם ותתקשו להאמין כמה טובים הייתם. התחרות שתעשו היום, תעניק לכם את הוודאות שזו לא הייתה פנטזיה או אשליה אלא עובדה מוכחת. גם זו חשיבות הפרספקטיבה.
חימום לפני ריצה
הגיל משפיע. לאו דווקא על הביצועים אלא דווקא על ההגעה אליהם. אם לפני עשר שנים הייתי יכול לצאת לאימון אינטרוואלים אחרי חימום של דקה וחצי הרי שהיום אני זקוק לחימום.
אימונים עצימים לרצים
נכון, אפשר גם בלי להעלות את הדופק ל-188 אבל אם רוצים למצות את מלוא הפוטנציאל, אזי אין מנוס מאימונים ברמת עצימות גבוהה. פשוט אין. גם זו חשיבות האימונים העצימים.
כמה רחוק אתם מוכנים (ורוצים) לרוץ?
אותו כנ"ל רק להחליף 'עצימות' ב'קילומטראז'. כדי להגיע למיצוי מלוא הפוטנציאל בריצות של 10 ק"מ, אין מנוס מלהגיע ללפחות 70 ק"מ בשבוע וכדי לעשות מרתון ממצה אין מה לדבר על פחות מ-100 ק"מ בשבוע. כמובן, אפשר גם עם חצי מכך, אבל זה לא יחשב "מיצוי". גם זו חשיבות הקילמטראז'.
אין מנוס מאימונים ברמת עצימות גבוהה לרצים | צילום: shutterstock
פציעות ריצה
בתקופה כזו שבה מביאים את הגוף לקצה, באימונים עצימים ובקילומטראז' גבוה, הגוף שביר ביותר. הסכנות הן של פציעות, של אימון יתר ושל מחלה שתוקפת גוף עם מערכת חיסון חלשה. כל אלה מצריכים טיפול ואורח חיים מונע. שנת לילה טובה, ריצות קלות וימי התאוששות, תזונה נכונה וקשב מותאם לגוף. גם זו חשיבות השמירה על הבריאות.
שנת הקורונה לימדה אותי גם להרפות. הכושר, נכס נפלא שנרכש בהרבה מאמץ, יזע ודמעות, מצריך תחזוקה שוטפת. מחד, "מחיר" התחזוקה של הכושר עולה ככל שהכושר טוב יותר ומאידך, הוויתור עליו קשה יותר ככל ש"הנכס" שווה יותר.
בעיה מעגלית שהחריגה ממנה היא באמצעות תחרות מהירה, ממצה ומוצלחת. צאו להתחרות. זכרו, שכל עוד אתם שייכים לקבוצת הרצים, אתם בני מזל. על שהגוף משרת אתכם, על כך שאתם בחיק הטבע, ביחד עם חברים וביחד עם החומרים שעושים לכם טוב.
