אם אתם חווים תשישות מתמדת וחוסר מוטיבציה, ברור שזה עלול להקשות על שמירה על שגרת אימוני הריצה. אם אתם מתקשים לעמוד בקצב האימונים שלכם, חוסר ברזל עשוי בהחלט להיות הסיבה ורצוי מאוד לבדוק. אז מהי אנמיה של רץ, מה גורם לה, מהם התסמינים מהן ואפשרויות טיפול? על כך בכתבה הבאה.
לכתבות נוספות בנושא:
מחקר: האם השעון החכם יכול לסייע לזהות ולאבחן פציעות ריצה
רופא ספורט מסביר: האם מותר להתאמן בחוץ בזמן אובך?
ירידה בתפקוד החושי לאחר גיל 40 ואיך משפיעה השמירה על הכושר
אנמיה הינה מצב לא תקין שיכול להיות למעשה בכל בן אדם, וגם אצל רצים. היא מצב המתרחש כאשר אין מספיק ברזל בדם. אנמיה אינה אותו דבר כמו סתם מחסור בברזל. זוהי צורה חמורה יותר של מחסור, והיא יכולה להיגרם ממגוון רחב של סיבות, לא רק כי אנחנו "לא אוכלים מספיק בשר".
למרות שכל אחד יכול להיות אנמי, זה נפוץ בקרב רצים. מחקרים מצביעים על כך ש-56 אחוז מהרצים והאצנים התחרותיים סובלים מאנמיה או רמות ברזל נמוכות בדמם.
אנמיה של רץ תבוא לידי ביטוי במספר דרכים:
ברזל נמוך: כאשר הגוף משתמש ביותר ברזל ממה שנמלא אותו במקורות מזון.
המוגלובין נמוך: המוגלובין נושא חמצן לרקמות הגוף השונות בכלל ולשרירים באמצעות מערכת הדם. כאשר רמות ההמוגלובין נמוכות, השרירים לא מקבלים מספיק חמצן כדי לעבוד בצורה נכונה.
פריטין נמוך: פריטין הוא חלבון שאוגר ברזל. תאי הדם האדומים ושאר חלקי הגוף זקוקים לברזל, כולל הכבד, מח העצם והשרירים. ברגע שישנו חוסר בפריטין, משמע מאגרי הברזל נמוכים.
מהם הגורמים לאנמיה אצל רצים?
יש כמה גורמים שיכולים לעבוד יחד או כל אחד בנפרד כדי לגרום לאנמיה של רץ:
ההשפעה של ה"מכות" העקביות והמתמידות של כף הרגל בקרקע בזמן הריצה עלולה לשבור את תאי הדם האדומים בגוף ולהרוס אותם. זה נקרא המוליזה מכות רגל.
הגוף מייצר יותר תאי דם אדומים במהלך ספורט סיבולת כמו ריצה. כתוצאה מכך, קיים צורך לאכול יותר ברזל כדי לשמור על רמות הברזל וההמוגלובין בדם מאוזנות להובלת חמצן אידיאלית לשרירים שלך. אם לא, הרץ עלול להפוך לאנמי.
כאשר אנחנו מתאמנים באופן אינטנסיבי, הגוף שלנו מייצר יותר הפצידין (Hepcidin), הורמון המווסת את האופן שבו הגוף משתמש בברזל. עלייה בהפצידין יכולה לעכב את יכולת הגוף לספוג ברזל. קיים גם אובדן נורמלי של ברזל, למשל אצל נשים עם קבלת המחזור החודשי, מה שמגביר את הסיכון לאנמיה של רצים.
דיאטה דלת ברזל עלולה לגרום למחסור בברזל, אבל זה הרבה יותר נדיר אצל מבוגרים, אלא אם כן רץ עושה דיאטה, מגביל את הקלוריות שלו בצורה חמורה או אוכל תזונה טבעונית או צמחונית (ללא תחליפים ראויים). שמירה על תזונה מאוזנת היטב עבור רצים יכולה לסייע במניעת אנמיה של רצים.
מאחר שספורט סיבולת הוא מכנה משותף בכל הגורמים הללו, רצים למרחקים ארוכים נוטים יותר לפתח אנמיה של רצים, במיוחד רצות בעלות וסת.
מהם התסמינים?
לא תמיד קל לזהות את התסמינים של אנמיה של רץ, בעיקר בגלל שאפשר בקלות לטעות ולפרש את העייפות שלך באימון יתר או בגורמים אחרים הקשורים לאימון. עם זאת, התסמינים השכיחים ביותר של אנמיה ברצים הם:
- עייפות מתמשכת
- קוצר נשימה
- דופק מהיר
- קושי להתאושש בין אימונים
- כבדות בידיים וברגליים
- מתיחות בשרירים
- מוטיבציה נמוכה
- ירידה בביצועים אתלטיים
- סבירות מוגברת למחלות וזיהומים
אי קבלת טיפול באנמיה של רץ יכול גם לגרום לבעיות בריאותיות נוספות, כגון:
- תפקוד תאים מופחת
- VO2 Max מופחת (כמות החמצן המקסימלית שהגוף יכול להשתמש בה במהלך האימון)
- בעיות בבלוטת התריס
למה בכלל כדאי לרצים להתעניין ברמות הברזל שלהם?
תאי דם אדומים מכילים המוגלובין, שהוא חלבון המכיל ברזל ומעביר חמצן לשרירים שלנו לביצועים מיטביים בזמן הריצה. כאשר הגוף שלנו דל בברזל, הוא לא יפיק כל כך הרבה כדוריות דם אדומות, וגם רמות ההמוגלובין ירדו. כתוצאה מכך, השרירים לא יקבלו כל כך הרבה חמצן, וביצועי הריצה ייפגעו. אז אם מעניין אותנו ואנו מעוניינים לשפר את ביצועי הריצה, שמירה על רמות ברזל בריאות היא חיונית!
כיצד לטפל באנמיה של רץ
מומלץ לראות רופא, לתאר לו את המצב, כדי לשלול כל גורם אפשרי אחר לתסמינים. באמצעות בדיקות דם פשוטות ניתן לאבחן האם ישנה אנמיה ומה הגורם לה.
אם הרופא קובע שאכן ישנה אנמיה, סביר להניח שהוא ימליץ על אפשרויות הטיפול, בהתאם לסיבה הגורמת לה. אם הסיבה היא תזונתית יש להיוועץ עם תזונאי/ת ולשנות הרגלי תזונה. עשויות להיות סיבות רפואיות נוספות לאנמיה, שקצרה היריעה מלפרט במאמר זה, אותן יש לשלול. ישנם גם תוספי ברזל, וגם לגביהם רצוי להתייעץ עם רופא ולא ליטול על דעת עצמך.
הטיפול הטוב ביותר הוא המניעה: לעשות בדיקות דם פעמיים בשנה, לבקש מרופא המשפחה להכניס לרוטינת הבדיקה גם את בדיקות מאגרי הברזל, פריטין וטרנספרין, לא לחכות לבדיקות שיראו אנמיה.