אם אתם "אנשי השטח" ואם אתם חובבי ריצה בכלל ומרוצים בפרט, מרוץ כזה אין באף מקום, וזו אחת החוויות שלא אשכח ושלא תרצו לפספס. כרצה חובבנית שמאוד אוהבת להשתתף במרוצים וכאספנית של חוויות וגם מדליות, אני זוכרת שאי שם ב-2018 כשראיתי את הפרסום על "מרוץ מדבר", מרוץ ליל ירח מלא במצפה רמון הסתקרנתי. הסתכלתי באתר על תוואי המסלול ותיאור המסלולים.
כבר כשפירסמו את הפרטים אודות המרוץ תהיתי ביני לביני איזה מוזר לארגן מרוץ בקיץ, ועוד במצפה רמון, או "מצפה" כמו שקוראים לו. "מה, לא חם שם?" איך בדיוק עושים את זה? אז זהו, שהאוויר (וגם האווירה!) שיש במצפה רמון בשלהי הקיץ, הוא כל כך שונה ממה שחווים במרכז הארץ או בכל אזור אחר.
מניסיון, מומלץ בחום להצטייד בבגדים חמים לאחר המרוץ! כן כן, אתם שומעים נכון, הטמפרטורה במצפה רמון נמוכה בשעות הלילה, גם בחודשי הקיץ.
הוזנקנו למסלול באזור 21:00 בערב ממתחם רובע דרכי השמים. אמנם חשוך, ויחד עם זאת הירח כמו זרקור שניתן דרכו לראות וגם לדמיין את תוואי המדבר. המסלול עוצר נשימה, וככל שנכנסים יותר לעומקו, עם החשיכה הכוכבים זוהרים בתוך הלילה.
ירח מלא יפהפה, מאיר את הדרך. חשבתי לעצמי תוך כדי הריצה איזה מזל שהצטיידתי בפנס ראש טוב. לשמור על הריכוז, לא להשתכר יותר מדי מיופיו של המדבר, לשים לב איפה מניחים את הרגל כדי לא ליפול (חשוב ביותר!). קצת חששתי מללכת לאיבוד, אלא שסימון השטח נעשה באמצעות סטיקלייטים שסימנו את השביל לפני עיקולים ובנקודות בעיתיות, כך שלא היו לי בעיות במציאת הדרך.
המרוץ כלל מקצים של 21, 10 ו- 5 ק"מ, שהוזנקו עם רדת החשיכה. ריצת שטח שוברת שיגרה, יפהפיה, שכללה מעבר בחוות האלפקות, כרמי הענבים ומטעי הזיתים, סוכה במדבר, מצפה הכוכבים, בנופים הקסומים של מצפה רמון עם מזג אוויר משולם ירח ענק ומיליון כוכבים.
גם נהניתי, אפילו עליתי על הפודיום בסיום מקצה ה-21 ק"מ, מקום שני בקבוצת הגיל שלי. השנה בתום הריצה מובטחת חגיגה מדברית של מוסיקה, הופעות ופינוקים ברובע דרכי הבשמים שהוא מתחם אמנות, תרבות וקניות אשר יהיה פתוח בשעות הלילה במיוחד לרגל המרוץ. אז מה עוד נשאר? יש גם הסעה הלוך וחזור ממרכז הארץ וגם שמירת חפצים. אז הנסיעה עד למצפה רמון היא בהחלט לא שגרתית, אבל שווה את המאמץ. חוויה קיצית מומלצת.
אחרי החוויה הנהדרת שהייתה לי, היה לי ברור שאני נרשמת גם השנה. הפעם דווקא למקצה של ה-10 ק"מ. אז את מי רואים שם?