כזכור לכולנו מחולל מחלת הקורונה הוא וירוס ה-SARS-CoV-2 שהתגלה בשנת 2019 בווהאן שבמחוז חוביי שבסין. מגפת הקורונה הביאה עימה השלכות הרסניות כלפי בריאות הציבור כמו גם השלכות כלכליות עולמיות. ברחבי העולם קיים מחקר אינטנסיבי על מנת לגלות מהם הגורמים אשר תורמים לסיכויי התחלואה הקשה והתמותה מהווירוס. מספר גורמי סיכון שמגדילים את הסיכוי לתחלואה קשה זוהו והם: גיל, מין וגם מחלות רקע כרוניות אצל המטופל כמו סוכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר או מחלות של דרכי הנשימה.
נמצא כי לפעילות גופנית שנעשית על בסיס קבוע יש מגוון השלכות חיוביות על הבריאות, כמו למשל הקטנת גורמי הסיכון למחלת קורונה חמורה. ככל הנראה מדובר על השילוב של פעילות גופנית כמחזקת את פעילות מערכת החיסון ומצד שני מפחיתה את ההשפעה ההרסנית שיש לסטרס על מערכת החיסון במהלך פנדמיית הקורונה.
מחקרים שנעשו הראו שיש לפעילות הגופנית השפעה מגינה היות והיא משפיעה על שני גורמים: מפחיתה את סיכויי ההדבקה מצד אחד וגם מפחיתה את חומרת התחלואה הנשימתית, ככל הנראה באמצעות השפעות על מערכת החיסון. הקשר בין פעילות גופנית לקורונה הוא לא מספיק מבוסס וברור וככל הנראה מורכב מגורמים מטאבוליים וסביבתיים. הולכות ומצטברות ראיות שפעילות גופנית עשויה לשנות את מהלך המחלה ולהקטין את הסיכוי להסתבכויות כתוצאה מהווירוס.
מטרת המחקר הנוכחי לכמת את הקשר בין פעילות גופנית והסיכוי להידבקות בנגיף הקורונה, הסיכוי להתאשפז בעקבות המחלה והסיכוי לתחלואה קשה יותר עם תמותה. ניתוח נתונים מאוחד של מחקרים שנאספו על בסיס קריטריונים ספציפיים ממאגרי המידע (ניתן לקרוא בפירוט במאמר המקורי על האופן שבו נאספו המחקרים והנתונים הקשר בין פעילות גופנית וחומרת התחלואה בקורונה) העלה ממצאים מעניינים.
המחקר הנוכחי (ראו כאן) התפרסם ב-British Journal of Sports Medicine כמאמר סקירה ביוני 2022. פעילות גופנית שבועית בסדר גודל של כ-150 דקות בעצימות בינונית או לחילופין 75 דקות שבועיות של פעילות בעצימות גבוהה מספקת הגנה טובה, כך טוען המחקר.
צוות החוקרים טוען כי פעילות גופנית על בסיס קבוע מקטין את הסיכוי להסתבכויות בעקבות הדבקה בנגיף. מומחים טוענים שפעילות על בסיס קבוע יש לה השפעה מגינה בכל הקשור לזיהומים של דרכי נשימה. אין זה מפתיע היות ולפעילות הגופנית מיוחסות שורה שלמה של הטבות ויתרונות בריאותיים שהיא מקנה לעוסקים בה. החוקרים טוענים שעדיין יש להתייחס לממצאים בזהירות. מחקרים קודמים שנעשו מצביאים על כך שהפעילות מחזקת את מערכת החיסון ודרך זה נעשית ההשפעה. במחקר נעשה חיפוש במאגרי מידע אחר מאמרים ומחקרים רלוונטיים שהתפרסמו בין נובמבר 2019 למארס 2022.
המחקרים שנכללו כוללים 1.8 מיליון מבוגרים, כמחציתם נשים, כאשר הגיל הממוצע עומד על 53. רוב המחקרים תצפיתיים והם נעשו במדינות שונות: דרום קוריאה, אנגליה, איראן, קנדה, ספרד, ברזיל, דרום אמריקה ושבדיה. ניתוח נתונים כולל הראה כי אלו אשר כללו בשגרה היומית שלהם פעילות גופנית הפחיתו ב-11% את סיכויים להידבק בנגיף הקורונה. בנוסף, הסיכוי שלהם להתאשפז בעקבות מחלת הקורונה ירד בכ 36% , וסיכויים לחלות באופן קשה בקורונה פחת בכ-44%, עם סיכויים לתמותה פחותים ב-43% הכל בהשוואה לכאלו שאינם עושים פעילות גופנית.
ההשפעה ההגנתית המקסימלית נצפתה בנקודה שנקראת:
500 MET = Metabolic Equivalent of Task. METS מבטא את כמות האנרגיה (קלוריות) שמבוזבזות בדקה של פעילות גופנית. 500 METS הוא שווה ערך ל-150 דקות של פעילות בעצימות בינונית או ל-75 דקות פעילות בעצימות גבוהה.
החוקרים ציינו שיש לשים לב לכך שאלו מחקרים תצפיתיים בלבד, כמו כן לא נעשתה אבחנה בין זנים של נגיף קורונה. ישנם הסברים שונים אפשריים לממצאים. פעילות גופנית שגרתית בעצימות בינונית עשויה להגביר את פעילותה האנטי-דלקתית של מערכת החיסון, וכן מגבירה את סבולת הלב ריאה וכן את סבולת השרירים, כל אלו נותנים הסבר לכך שפעילות גופנית מביאה לתסמינים פחות חמורים. החוקרים טוענים שהממצאים מכוונים לכך שיש לפעילות גופנית השפעות מגינות ולכן רצוי מאוד למען טובת בריאות הציבור לעסוק בה.